בשיתוף צופן מרכזי טכנולוגיה עילית
כשמסתכלים על נתוני התעסוקה של עובדי הייטק מהמגזר הערבי ישראל, אין ספק שמדובר בסיפור הצלחה. אם לפני 15 שנים היו כ-300 עובדים ערבים בענף, כיום ההערכות מדברות על כ-9,000 עובדים.
7 צפייה בגלריה
כנס עמותת צופן הפועלת לשילוב החברה הערבית בענפים טכנולוגיים,
(צילום: פואז אל חאג׳/ צופן )
למעשה, על פי נתוני סקר מיוחד של עמותת צופן, שפועלת לשילוב החברה הערבית בענפים טכנולוגיים, 97% מהמהנדסים הערבים הוותיקים מדווחים על כך שקודמו במקום העבודה שלהם. 80 אחוזים דיווחו שמקום העבודה מתייחס לצרכים השונים של העובדים הערבים וקרוב ל-70% מרגישים בנוח לבטא את התרבות הערבית במקום העבודה.
יחד עם זאת, בכל הנוגע ליחסי יהודים-ערבים וביסוס השיח, פחות ממחצית ממהנדסי ההייטק הערבים מדווחים על שיחות עומק עם קולגות בסוגיות של זהות, שייכות או יחסי יהודים-ערבים. הרוב נמנעים מכך לחלוטין.
תוצאות הסקר מתפרסמות לקראת כנס צופן 2023, שייערך ב-12.6 ויועבר בשידור חי ב-ynet, חוגג 15 שנות פעילות מאז הקמת הארגון, לצד ציון 5 שנים של שיתוף הפעולה עם USAID (הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי), מתוך מטרה לשלב כמה שיותר מהנדסים - נשים וגברים מהחברה הערבית, בתעשיית ההייטק בישראל. הכנס, שיתקיים באולם הכנסים בג'לג'וליה, יעסוק באתגרים ובהזדמנויות על רקע ההאטה בהייטק, גיוון תעסוקתי בענף וכיצד תורם לקידום הארגון, יזמות וחדשנות בחברה הערבית ועוד.
בין הדוברים והמשתתפים בפאנלים בכנס: נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר העבודה ח"כ יואב בן צור, גב' איימי טוהיל-שטול מנהלת USAID West Bank/Gaza, מייסם ג'לג'ולי מנכ"לית ארגון צופן, ח"כ איימן עודה יו"ר הוועדה למדע וטכנולוגיה, חסאן טואפרה ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, מר רועי הרצוג, מנהל תחום תעסוקה במינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה, מר אחמד מואסי, מנהל תחום החברה הערבית בקרן רוטשילד, דדי פרלמוטר יו"ר משותף המועצה הציבורית לקידום החברה הערבית, ד"ר זיאד חנא מנכ"ל קיידנס ישראל וסגן נשיא קיידנס עולמית, ד"ר רמזי חלבי יו"ר הועד המנהל של צופן, עו"ד דן שמגר – שותף, מיתר משרד עורכי דין, בלה אברהמס - סמנכ"לית אינטל, מרים שטייניץ סמנכ"לית בצ'ק פוינט, אריאל לבנון סמנכ"ל אבטחת הסייבר של אנבידיה ישראל, מר עימאד תלחמי , יו"ר ומייסד באבקום, רם לוינסון מנכ"ל פארק הייטק צפון, עו"ד קרין מאיר רובינשטיין מנכ"לית IATI, ד"ר מחמוד כיאל מנכ"ל מרכז החדשנות נורת'מד, מוחמד אבו נדא מנכ"ל Ibtikar BaseCamp, אמיר בשאראת יועץ ועד ראשי הרשויות הערביות, זיאד אבו ג'נים מנכ"ל מרכז תמר, חאזם גרה סמנכ"ל בקלטורה, עולה בכר מנכ"לית Grow On, גב' אסנת חאג'-יחיא Senior Data Scientist מחברת INTUIT, עלאא' עפיפי סמנכ"ל עפיפי גרופ, גב' סמר בשארה, מנהלת פועלים בקהילה, בנקאות חברתית, גב' ג'ומאנה נסייר חכים Microsoft D&I community Manager וראש מועצת ג'לג'וליה דרוויש ראבי.
הסקר המדובר כאן נערך על ידי חברת "נאס מחקר וייעוץ" עבור "צופן-מרכזי טכנולוגיה עילית" והופץ בשיתוף ITWORKS והקיף כ-400 מהנדסי הייטק ערבים. במהלך הכנס ייחשפו תוצאות נוספות מהסקר שבוצע.
"לגיוון במקום העבודה יש יתרונות ביצועיים, כלכליים וחברתיים"
"במהלך 15 שנות פעילותה של צופן, כמות העובדים הערבים בתעשיות הטק (Tech) הגיעה לקרוב ל-10,000", אומר דדי פרלמוטר, איש הייטק ותיק ומוכר, לשעבר סגן נשיא אינטל העולמי ויו"ר משותף של "המועצה הציבורית לקידום היי-טק בחברה הערבית" מיסודה של צופן. "אך יש עוד דרך ארוכה. העובדים בתעשיות טק מהווים 1.5% לעומת יותר מ-20 אחוזים מהאוכלוסייה הכוללת".
עוד אומר פרלמוטר כי "בעולם משתנה, יצירתי וחדשני, נדרשת חשיבה שונה מכל הגורמים מסביב לשולחן. ארגון הומוגני לעולם לא יחשוב בצורה משמעותית מחוץ לקופסה לאורך זמן. דברים שעבדו אתמול ושיטות לפתרון שעבדו שלשום לא רלוונטיות להיום ולמחר".
לעומת זאת ובהתייחס ליחסי קולגות במקום העבודה, בין היתר מתוצאות הסקר, לדבריו, "אנשים מתחומים שונים, תרבויות שונות, השכלות שונות, משפיעים על החשיבה ועל ההתנהלות החשובה להתפתחות ארוכת טווח של כל ארגון. באינטל ישראל וגם באינטל העולמית, יושבים סביב השולחן ובאופן שוויוני לחלוטין נציגים ממגוון תרבותיות, סוגי השכלה וכיווני מחשבה. כל אחד מביא דברים חדשים".
גיוון הכולל הכללה של החברה הערבית "חשוב גם מבחינת שוויון הזדמנויות ומקפצה כלכלית. השתלבות בתעשייה הטכנולוגיה מאפשרת לחברה הערבית לקחת חלק בכלכלה שאינה מוגבלת למשרות בשכר נמוך אלא כוללת שכר גבוה. יש לכך השפעה על הכלכלה של הפרט, המשפחה והחברה כולה, ובנוסף השפעה גורפת על הכלכלה של ישראל. התמ"ג לנפש בטק גבוה פי 2-3 מהתמ"ג הכללי".
הוא מסכם את דבריו ואומר כי "הגורם החשוב ביותר הוא השילוב החברתי. כולנו יודעים שרמת האמון וההבנה בין יהודים לערבים בישראל היא נמוכה. אנשים שעובדים יחד יוצרים שפה משותפת, הם מדברים על עבודה, נושאים אישיים, משפחה, בילויים וכו' – מה שמביא לחיבור, הורדת החומות ושילוב הרבה יותר טוב של החברה הערבית בחברה הכללית בישראל". יחד עם זאת, הוא מודה כי "יש עוד עבודה רבה לפנינו, אך היתרונות, אם נעשה זאת נכון, הם עצומים".
"ככל שהאוכלוסיות בהייטק הישראלי יהיו מגוונות יותר, התעשייה תהפוך לחזקה יותר"
יוסי מטיאס, סגן נשיא להנדסה בגוגל ומנכ"ל מרכז הפיתוח בישראל, אומר כי "בגוגל מחויבים בצורה מלאה למשימה החשובה של הגדלת הייצוג של עובדים מהחברה הערבית ומגזרים אחרים בתת-ייצוג בטק, לא רק כדי שנוכל לגייס את כוח האדם האיכותי הזה, אלא גם כדי להביא כמה שיותר צעירים מהמגזר הערבי לתעשייה כולה.
"זו תעשיה שפורחת ומצליחה בזכות כוח האדם האיכותי שלה, ואין לי ספק שכמה שיותר אוכלוסיות מגוונות שיכנסו באחוזים גבוהים לתעשייה, היא רק תהפוך לחזקה יותר. כך חברות ההייטק יכולות לקחת חלק פעיל בקידום צעירים מהחברה הערבית, וגם לסייע להצעיד את תעשיית ההייטק קדימה. למעשה, יש פעילות רבה וחשובה של חברות נוספות, וזהו נושא שאנחנו דנים בו רבות במסגרת פורום החברות הרב לאומיות (במסגרת IATI) שאני עוזר להוליך כיו"ר.
"אנחנו עוסקים מזה שנים בשילוב של אוכלוסיות מגוונות בתעשיית הטק בישראל. בשנה שעברה התחייבנו להשקעה של 25 מיליון דולר בישראל למען מטרה זאת בפני סמנכ"לית הכספים של גוגל העולמית, רות פורת, בעת שביקרה בארץ. התוכנית מתמקדת בשלושה אזורים: התוכנית לנוער Hello Tech, המבוססת על תכנית Mind the Gap של גוגל, יצאה לדרך השנה ומכוונת לעידוד בחירה של תלמידי חטיבות הביניים במגמות טכנולוגיות, בדגש על אוכלוסיות בתת ייצוג, במטרה להשפיע בצורה משמעותית על אפשרויות הכניסה בעתיד של תלמידים מהפריפריה למקצועות ההייטק. לסטודנטים, הקמנו יחד עם אוניברסיטת רייכמן את Tech School, תוכנית הכשרות למקצועות הטק. בנוסף, אנחנו שותפים אסטרטגיים של עמותת PLACE-IL שקמה כדי לסייע באחת הבעיות הבוערות בתעשייה - לתת הזדמנות לג'וניורים מאוכלוסיות מגוונות בתעשייה".
"'ישראל הקטנה' מצליחה לשלב את כל המגזרים ולרשום ביצועים מעולים"
"כשסיימתי תואר ראשון בהנדסת חשמל ב-2005 התחלתי לעבוד בתור מורה בתיכון. הרגשתי שאין לי סיכוי למצוא עבודה בתחום ואפילו חשבתי לעזוב את הארץ. ואז הוזמנתי למפגש הראשון לקראת הקמת צופן, בסוף 2007, עם סמדר ויוסי, המייסדים. משם הכל התחיל", כך מספר חאזם גרה, סמנכ"ל חברת ההייטק קלטורה ובוגר הקורס הראשון של צופן.
"הקורס נתן לי חשיפה לענף, קשרים, נטוורקינג, דרך להביט על העולם בצורה אחרת. איך להתנהג בראיונות עבודה. הבנתי שחיפשתי בשיטה לא נכונה. ההכוונה המדויקת עזרה לי לצאת מאזור הנוחות, לחפש את המשרה הנכונה ולאו דווקא את המשרה היחידה שמתאימה לתואר שלי". הדבר החשוב ביותר, לדבריו, "הוא שהתחלתי לקבל אמונה בסיכוי למצוא עבודה. כל הגישה שלי השתנתה".
7 צפייה בגלריה
הקורס של צופן נותן חשיפה לענף, קשרים, נטוורקינג, דרך להביט על העולם בצורה אחרת"
(צילום: פואז אל חאג׳/ צופן )
המצב היום שונה, ואפשר לראות זאת גם לפי תוצאות הסקר. גרה מסביר כי "החברות בישראל התחילו להבין שיש בחברה הערבית כוח אדם אדיר עם פוטנציאל. בעבר הפנייה לעובדים ערבים לא הייתה אופיינת והיו פערים מבחינת הבנת המנטליות והסטראוטיפים. היום, במקום לצאת להודו ולמזרח אירופה, חברות הרבה יותר פתוחות, וגם כמות הסטארטאפים עלתה משמעותית כך שיש יותר גורמים מגייסים". גם בחברה הערבית עצמה היה שינוי, "ובמקום רוקחות וסיעוד, לימודי הנדסה הפכו לסמל סטטוס", אומר גרה.
בכל הנוגע לשיח יהודי-ערבי במקום העבודה, גרה אומר כי "השיח מתחיל כבר בראיון. מנהלים רבים מדברים עם המועמדים על השירות הצבאי בתור נושא לשיחה, אבל עם מועמדים ערבים אין את זה. כדי לשבור את הקרח, יש מראיינים שישר מדברים על חומוס, מה שיכול להעליב. בתור סמנכ"ל שמראיין בעצמו, אני מנסה לעזור למראיינים ללמוד איך להתחבר, מה לשאול, כדי לא להיות סטריאוטיפי. לדבר על מוסדות לימוד לפני שמבקשים המלצות על חומוס".
אחד הכלים המיושמים בקלטורה, שתורמים להעמקת השיח, אומר גרה, "הוא ההחלטה להקים צוות מפתחים שמכונה אצלנו 'ישראל הקטנה', אשר כולל יהודים ויהודיות, ערבים וערביות, נשים חרדיות, נשואים ורווקות, חילונים ודתיות. הצוות משלב את כל תתי-המגזרים, והוא עובד מצוין. היום לוקחים בחברה את הצוות בתור מודל לגיוון בתור שיטת עבודה המוביל לשילוב וביצועים גם יחד".
בכל הנוגע לשיח על פוליטיקה, גרה אומר כי "אצלנו אין שיחות על פוליטיקה. לדעתי ההצלחה של ההייטק היא התמקדות בביצועים ולא בפוליטיקה. כולנו מכבדים אחד את השנייה ואת הצורך של כל עובד ועובדת, אבל בלי להעכיר את האווירה עם פוליטיקה. יש שאיפה להכלה ושיתוף, בלי ויכוחים שרק יכולים לפגוע".
במבט לעתיד, גרה אומר כי "הייתי רוצה לראות יותר ערבים ברמת הניהול הבכיר. לא רק את האקזיט של המגזר, אלא את המנכ"ל הערבי בחברה מובילה בישראל, בעמדה משפיעה. יש עוד הרבה מה לעשות, וארגונים כמו צופן חשובים מאי פעם בקידום הנושא".
קרין מאיר רובינשטין מנכ"לית ונשיאת איגוד התעשיות המתקדמות ה-IATI מחזקת את הדברים שנאמרו ומוסיפה: "20% מהאוכלוסייה העובדת בישראל מהחברה הערבית, ועדיין רק 2.5% מהעובדים בהייטק הם ערבים. זה לא מספיק. הדבר הנכון הוא ליצור אפשרויות, שיסללו דרכם של צעירים משכילים ומוכשרים אשר יכולים להביא מעצמם איכויות מדהימות. להמשיך לקדם תרבות מכילה, שתסייע לקבלה לתפקידים בחברות. אנו יודעים היום כי צוותים מגוונים תורמים יותר לארגון. איגוד ה-IATI ימשיך להוביל מהלכים למען הגדלת ההון האנושי בתעשיות המתקדמות בישראל, גם בתקופה כלכלית מאתגרת זו״
בשיתוף צופן מרכזי טכנולוגיה עילית
