הכלכלה מתכווצת: התוצר במשק הישראלי התכווץ ב-6.8% ברבעון הראשון של 2020 לעומת הרבעון הקודם (אז נרשמה עלייה של 4.6% בתוצר). כך מפרסמת היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). מדובר בירידה הגבוהה ביותר לפחות מאז שנת 1995, אז החלה הלשכה לאמוד את התמ"ג. הדיווח הנוכחי הוא תיקון לאומדן הקודם שפרסמה הלמ"ס בחודש שעבר, ובו דווח על ירידה של 7.1% ברבעון הראשון.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הדיווח של הלמ"ס מתבסס על נתונים שאינם סופיים של החשבונות הלאומיים לרבעון הראשון של השנה, ובשל איכות הנתונים שהתקבלו בעקבות המצב במשק, הוא עשוי להשתנות משמעותית בדיווח הבא, הצפוי ב-16 ביולי.
בלמ"ס מציינים כי ההתפתחות השלילית של הרבעון הראשון של שנת 2020 הושפעה באופן ישיר מנגיף הקורונה ונקיטת הצעדים של הממשלה לבלימת התפשטותו - שגרמה להאטת הפעילות במשק. בנוסף, הירידה החדה ביבוא מכוניות הנוסעים (כאשר המיסים על היבוא הם חלק מהתמ"ג) העצימה את הירידה בתמ"ג יחסית לרבעון הרביעי.
1 צפייה בגלריה
מיתון צמיחה שלילית
מיתון צמיחה שלילית
מיתון. אילוסטרציה
(צילום: שאטר סטוק)

ירידה ביבוא הסחורות

התוצר המקומי הגולמי ללא מיסים נטו על היבוא, שלא הושפע מהירידה ביבוא מכוניות הנוסעים, ירד אף הוא בצורה חדה בשיעור של 4.2%. התוצר העסקי במחירי בסיס (שווה לתוצר המקומי הגולמי במחירי שוק למעט תוצר של המגזר הממשלתי ותוצר שירותי הדיור ופחות המיסים נטו על המוצרים), שאינו מושפע מהשינוי במיסים על המוצרים ככלל והמיסים על מכוניות הנוסעים בפרט, ירד בשיעור של 4.3% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 2.5% ברבעון הקודם.
יבוא הסחורות והשירותים ירד ברבעון הראשון השנה ב-23.4% בחישוב שנתי (6.4% בחישוב רבעוני), לאחר עלייה של 11.3% ברבעון הקודם. ירידה זו מבטאת ירידה של 52% ביבוא השירותים (16.8% בחישוב רבעוני), הכוללת ירידה של 85.2% ביבוא שירותי תיירות (38% בחישוב רבעוני) לאחר עלייה של 61.2% (12.7% בחישוב רבעוני) ברבעון הרביעי של 2019.
ההוצאה לצריכה פרטית שנפגעה קשה מאוד ממשבר הקורונה והושפעה גם מהירידה המשמעותית ביבוא מכוניות הנוסעים (עקב הקדמת הקניות לרבעון הרביעי של 2019) ירדה ב-20.2% ברבעון הראשון בחישוב שנתי (5.5% בחישוב רבעוני), שפירושה ירידה של 21.6% בהוצאה לצריכה פרטית לנפש.
בלמ"ס מציינים כי משבר הקורונה שגרם לירידה החדה בצריכה הפרטית, השפיע בצורה דומה גם במדינות האחרות כאשר מידת השפעתו ברבעון הראשון תלויה במועד שבו הטילו הממשלות הגבלות על המשק. מהשוואה בינלאומית עולה כי הירידות המשמעותיות ביתר בצריכה הפרטית היו בספרד ואיטליה שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהמשבר - של 26.3% ו-23.9% בהתאמה, ואחריהן בלגיה וצרפת עם ירידות של 20.4% ושל 20.4% בהתאמה. ישראל במקום החמישי עם ירידה של 20.2% כאמור.

ירידה בהוצאה לצריכה פרטית

ההוצאה לצריכה פרטית לנפש למעט מוצרים בני קיימא (שבין היתר לא כוללת את השפעת יבוא מכוניות הנוסעים) ירדה ב-16.1% בחישוב שנתי. הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית משקפת ירידה של 14.5% בצריכה פרטית שוטפת לנפש, כלומר ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת.
ההוצאה לצריכת השירותים השונים לנפש ירדה ב-33.4% בחישוב שנתי (9.7% בחישוב רבעוני). השפעת משבר הקורונה הביאה לירידות גבוהות במיוחד בשירותי ההובלה (הן בארץ והן בטיסות לחו"ל), בשירותי האירוח ובשירותי התרבות והפנאי. מנגד הסעיף היחיד שרשם עלייה משמעותית בצריכה הפרטית לנפש הוא צריכת המזון, המשקאות והטבק, שעלה ב-5% בחישוב שנתי ברבעון הראשון השנה.
הטמעה:
ההוצאה לנפש על מוצרים בני-קיימא למחצה (הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) ירדה ברבעון הראשון של 2020 ב-31.7% בחישוב שנתי (9.1% בחישוב רבעוני), כאשר ההוצאה על הלבשה והנעלה ירדה ב-35.9% (10.5% בחישוב שנתי). בנוסף, ההוצאות לריהוט ותכשיטים ירדו ב-32.5% בחישוב שנתי (9.3% בחישוב רבעוני).
התוצר המקומי הגולמי ללא מיסים נטו על היבוא, שלא הושפע מהירידה ביבוא מכוניות, ירד אף הוא בצורה חדה - בשיעור של 4.2%.
יצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וסטארט-אפים) עלה ברבעון הראשון של 2020 ב-2.9% בחישוב שנתי, לאחר לעלייה של 9.8% בחישוב שנתי ברבעון הקודם. השינוי בייצוא הסחורות והשירותים מבטא ירידה חדה בייצוא שירותי התיירות שנגרמה בשל משבר הקורונה ירידה של 64.6% בחישוב שנתי (22.9% בחישוב רבעוני). ייצוא השירותים האחרים (הכולל יצוא שירותי תוכנה, תחבורה ותקשורת וכדומה) עלה ב-3% בחישוב שנתי.
עלייה נרשמה גם ביצוא הסחורות ברבעון הראשון של 2020 כאשר חלה עלייה של 24.2% ביצוא התעשייה למעט היהלומים (5.6% בחישוב רבעוני) הכולל גם את הגז הטבעי שתהליך היצוא המשמעותי שלו החל ברבעון זה.
יצוא היהלומים ברבעון הראשון של 2020 ירד ב-29.6% בחישוב שנתי (8.4% בחישוב רבעוני). בנוסף, כמו בשלושת הרבעונים האחרונים של שנת 2019 חלה ירידה ביצוא הסטארט-אפים, כך שסך כל יצוא הסחורות והשירותים ירד ב-2.7% ברבעון הראשון של 2020.