נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, קבעה היום (חמישי) שבאופן חריג ייערך דיון נוסף בעליון לרפי רותם שהתלונן על שחיתויות ברשות המיסים, בפרשת ההטרדות הטלפוניות שלו.
הרכב של שבעה שופטים ידון בעניינו, בדיון הנוסף צפויות לעלות סוגיות עקרוניות במשפט הפלילי והסנגוריה הציבורית תהיה חלק מההליך כ"ידידת בית משפט". גם לשכת עורכי הדין ביקשה להצטרף אל ההליך וההחלטה בנושא הזה תתקבל בהמשך.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כזכור, רותם הועמד לדין ב-2015 בעבירות רבות של הטרדה טלפונית ושל העלבת עובד ציבור, והורשע בבית משפט השלום בתל אביב בשורת אירועים בהם העליב טלפונית או פנים אל פנים גורמים שונים בשירות הציבורי, לאחר שאלו לא קיבלו את טענותיו לגבי חקירת מעשי השחיתות ברשות המיסים.
אלא שאז, בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל כליל את האישום נגדו. הפרקליטות ערערה לעליון ובשנה שעברה בית המשפט העליון שוב הפך את ההחלטה והרשיע את רותם, שהתלונן על חשדות לכאורה לשחיתות ברשות המיסים והועבר לתפקיד זוטר כתוצאה מכך, בביצוע 20 עבירות של הטרדה.
רותם היה קצין חקירות ומודיעין ברשות המיסים שטען שנחשף בה לפרשיית שחיתות חמורה. בעקבות תלונה שהגיש התנהלה חקירת משטרה בשנים 2004-2003, וזו הועברה לטיפולה של פרקליטות מחוז תל אביב. אלא שפרקליטת המחוז דאז, רות דוד, הורתה לסגור את התיק מחוסר ראיות ומחוסר אשמה. בינתיים, רותם הועבר לתפקיד זוטר ברשות המיסים בגלל המידע שמסר, ורק ב-2015 נקבע שיש לפצות אותו, לאחר שמבקר המדינה קבע כי "הרשות פעלה בעניינו בניגוד לדין ולמנהל תקין".
רותם ניהל במשך שנים מאבק עיקש כדי שטענותיו על מעשי שחיתות יתבררו בבית המשפט, עד שב-2015 הוגש נגדו כתב אישום דווקא נגדו: נטען בו שכל אימת שאדם שאליו פנה סירב לקבל את טענותיו, או לקדם את התיק בהתאם לגישתו, רותם עלב בו, הטריד אותוֹ והשמיץ אותוֹ.
בין השאר, נטען, הטריד שוטרים, פקידים ברשות המיסים, פרקליטים ויועצו של שר המשפטים דאז. בכתב האישום צוין שלעיתים הטיח רותם עלבונות פנים אל מול פנים, לפרקים בשיחות טלפון או במסרונים ולפעמים באמצעות פקס. מעשיו, הודגש, התפרשו על תקופה של כחמש שנים.
ב-2016 הורשע רותם בבית משפט השלום ב-15 עבירות של העלבת עובד ציבור ו-20 עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק. לצד זאת, הוא זוכה מכל עבירות האיומים שיוחסו לו ונגזר עליו מאסר על תנאי.
רותם ערער למחוזי בתל אביב וזוכה מכל האישומים שיוחסו לו. השופט גרשון גונטובניק במחוזי קבע אז כי "מעשיו של רותם נבעו מרצונו לחשוף שחיתויות. ביטוייו נשאו אופי פוליטי, ומשכך על הפרק פגיעה בחופש הביטוי. משאלו הם פני הדברים, יש לבחון אם ההחלטה להעמיד את רותם לדין עומדת במבחני המידתיות, ועולה בקנה אחד עם עקרון השיוריות בפלילים, עקרון שעל פיו יש לעשות שימוש בדין הפלילי כמוצא אחרון, לאחר שמוצו כל החלופות האחרות שאינן פליליות".
שופט המחוזי גונטובניק התבסס בהחלטתו על "דוקטרינת הביקורת המנהלית בפלילים" - דוקטרינה שפותחה בעיקר בכתיבה אקדמית. אולם, המדינה החליטה לא לוותר וערערה לעליון. בפרקליטות טענו שאין מקום לכינונה של הדוקטרינה האמורה, המבקשת לשנות את פניו של המשפט הפלילי בישראל באופן דרמטי, מזיק וללא הצדקה.
בית המשפט העליון קיבל את כל טענות המדינה, ודחה את עצם כינונה וקיומה של הדוקטרינה בדין הפלילי הישראלי. בהתאם הוא הרשיע כאמור את רפי רותם בעבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק. כאמור מדובר בסוגייה עקרונית שעשוייה להשליך על תיקים נוספים.
בבקשת הסנגורים לדיון ביקשו כי ההרכב המורחב ידון בשאלות משפטיות שנקבעו כהלכה בפסק הדין הקודם. בין היתר, מבקשים הסנגורים לדון אם בית המשפט יכול לבחון את החלטת רשויות התביעה להעמיד לדין אדם כחלק מ"דוקטרינת הגנה מן הצדק", ואם בית המשפט יכול לבקר החלטה להגיש כתב אישום פלילי מכוח עקרון "שיוריות במשפט הפלילי".
לדברי הסנגורים, "החסינות שהעניקו כבוד השופטים סולברג ושטיין לתובעים בשר ודם בפני ביקורת מנהלית שיפוטית בפלילים, יש בה כדי לפגוע בשלטון החוק. שיקול דעת של תובע אינו יכול להיות בלתי מבוקר וחסין מביקורת שיפוטית".
מעורכי הדין רווית צמח, עמית ניר ואיתן ענבר נמסר: "אנו מברכים על החלטת כבוד הנשיאה חיות לקבל את בקשתנו לדיון נוסף בפסק הדין, וסבורים כי פסק הדין שניתן בעניינו של רפי רותם אינו יכול להיוותר על כנו".
מרפי רותם נמסר: "זה עוד יום של נצחון במאבק שלי נגד השחיתות מזה 18 שנה. הגענו להרבה הישגים. אמשיך להילחם בכל העוצמה והיושר בשחיתות למען הציבור ובעיקר למען הדורות הבאים".
