הדיונים שבסיומם תתקבל החלטת המדינה אם לאשר את מכירת צים להאפאג-לויד הגרמנית ולקרן פימי צפויים לצבור תאוצה בחודש הקרוב, כשנכון להיום ההערכות הן שהעסקה לא תאושר. לכלכליסט נודע כי פגישה שהייתה אמורה להתקיים השבוע בין שמונת הגורמים הממשלתיים שאמורים לתת את חוות דעתם על העסקה נדחתה בחודש ותתקיים, נכון לעכשיו, רק ב-9 בספטמבר. בפגישה זו מסתמן רוב נגד אישור העסקה, כשרק אחריה ייערך שימוע ברשות החברות להאפאג-לויד ולפימי, להצגה אחרונה וסופית של עמדתן בניסיון לשנות את ההחלטה.
עוד נודע לכלכליסט כי ראש רשות הספנות והנמלים (רספ"ן), צדוק רדקר, שלח בשבוע שעבר חוות דעת שנייה על העסקה, שבה חזר וטען כי אין לאשר אותה. הרספ"ן היא הגורם המקצועי שעליו מסתמכים רוב גורמי הממשלה הנדרשים לאישור העסקה, גם אם לא באופן פורמלי.
אונייה של חברת צים
(צילום: shutterstock)
המכתב של הרספ"ן נשלח לאחר שהאפאג-לויד, פימי וצים עצמה שיגרו מצגת מפורטת שמסבירה את היתרונות שבמימוש העסקה. הרוכשות, שחתמו בפברואר על רכישת צים תמורת 4.2 מיליארד דולר, הציגו את המחויבות של האפאג-לויד לצים ישראל, שתפוצל מצים הבינלאומית ותחזיק ב-16 אוניות. הגרמנים התחייבו להקים אזור ישראלי חדש בצים, עם 200 משרות, ומרכז טכנולוגי שיעסיק 300-250 עובדים במשרה מלאה. כן התחייבו הרוכשות להחזיק בישראל איגוד סוכני צד שלישי אזוריים, לספק במשותף שירותים למדינות אחרות ולהעניק ביטחון תעסוקתי לעובדים למשך עשר שנים.
צים ישראל החדשה, שתופרד מתוך החברה הנוכחית שפעילותה תמוזג להאפאג-לויד, הוצגה כחברה ש-100% מפעילותה יהיו ממוקדים בישראל לעומת 25% כיום. צים החדשה הוצגה גם כחברה חזקה ללא חוב כלל, לעומת חוב של 2.9 מיליארד דולר כיום, וכמי שתספק חיבור לרשת גלובלית של חברות ספנות סדירות בנמלים מרכזיים. הרוכשות העבירו חוות דעת התומכות במכירה משלושה גורמים: ארנסט אנד יאנג, פירמת הייעוץ BCG וכן יגאל מאור, לשעבר ראש רשות הספנות והנמלים. הרוכשים קיבלו 174 שאלות משמונת הגורמים הממשלתיים, ענו על 120 מהן וסיפקו 40 קבצים, בהיקף של 600 עמודים, לתמיכה בעמדתם.
ראש הרספ"ן, רדקר, קבע בחוות הדעת החדשה, שהגיעה לידי כלכליסט, כי המידע הנוסף שהוצג אינו משנה את התמונה הכוללת ואינו נותן מענה מספק לנושאים המהותיים שעליהם הצביעה הרשות בעבר. "משקלם המצטבר של הנתונים החיוביים שהוצגו מוגבל ביחס לסוגיות היסוד הנוגעות לשליטה אפקטיבית, לעצמאות כלכלית ותפעולית, לקיימות החברה לאורך זמן ולשמירת האינטרסים הלאומיים שבבסיס המניה המיוחדת (מניית הזהב). על כן עמדת רשות הספנות נותרת בעינה, ואין במידע הנוסף שהוצג כדי להצביע על שינוי בעמדה שהועברה בעבר, ולפיכך אין מקום לאשר את העסקה במתכונת הקיימת", נאמר שם.
רדקר ציין לטובה מספר רכיבים חיוביים שהעבירו הרוכשים, בהם התחייבות להמשך העסקת הימאים הישראלים הקיימים, לצד כוונה להכשיר ימאים ישראלים נוספים, כמו גם התחייבויות להתקשרויות עצמאיות של צים מול ספקים ונמלים והפעלת מערכת מידע עצמאית ונפרדת שפיתחה צים עבור החברה החדשה. אבל לדברי הרספ"ן, "גם אחרי המידע הנוסף, ממשיכה להתקיים תלות עמוקה של צים ישראל בגורם זר המשפיע על פעילות צים ישראל. השליטה בקיבולת, בנגישות לרשת הקווים הבינלאומית, בגישה לשווקים מרכזיים, באמצעי הייצור, בתשתיות ההפעלה ובמוקדי כוח מסחריים נשארת בידי האפאג-לויד. גם אם קמה חברה ישראלית נפרדת, קשה לראות בה גורם בעל עצמאות אסטרטגית, עסקית ותפעולית מלאה".
הקושי במתן האישור, לפי הרספ"ן, נובע מכך שצים ישראל תנותק ממארג הקווים הבינלאומיים של צים הנוכחית, ואלה יישארו בידי האפאג-לויד, וגם מכך שמגורם בעל משמעות תהפוך צים לחברה קטנה שתתקשה לתת מענה לדרישות מניית הזהב, למרות ההתחייבות של הרוכשות להחזיק 16 ספינות בבעלות החברה החדשה מול 11 במנגנון מניית הזהב הנוכחי. הרספ"ן גם טען כי אם צים החדשה תיקלע לקשיים, ממילא לא ניתן יהיה לקיים את מרבית ההתחייבויות, אך לא התייחס לעובדה כי החברה החדשה מתחילה את דרכה ללא חובות כלל, בניגוד לצים הנוכחית שנושאת גיבנת של 2.9 מיליארד דולר.
בהאפאג-לויד ובפימי זועמים על רוח הדברים וטוענים כי, למעט שלוש פגישות לא ארוכות עם נציג החשב הכללי באוצר, עם נציגי משרד הביטחון ועם הרספ"ן, הם לא קיבלו אפשרות אמיתית להציג את עמדתם. לדבריהם, ההחלטה המתגבשת באה מבלי שלמעשה התקיים ולו דיון רציני אחד בנושא, והיא נסמכת על עמדת הרספ"ן לבדה. הרוכשים חושדים כי גורמים בהנהלת החברה לשעבר – שהגישה הצעת רכש שנדחתה – ובוועד העובדים פועלים לטרפד את העסקה במשרדי הממשלה השונים.
נכון להיום, משרד הביטחון, משרד הכלכלה, משרד החקלאות ובעיקר משרד התחבורה, שמסתמכים על הרספ"ן, מתנגדים לעסקה. שני הגופים היחידים שלא הציגו עמדה הם האוצר והמל"ל, כאשר באוצר ידועה התנגדות אגף החשב הכללי לעסקה, כך שהסיכויים לאישור העסקה נראים כיום קלושים. הצפי הוא כי ההחלטה הרשמית תתקבל בחודש הבא לאחר שרשות החברות, שמנוהלת בידי רועי כחלון, תקבל את העמדות הרשמיות של הגופים השונים.
מקרן פימי נמסר בתגובה: "עמדת רשות הספנות נשענת על הנחות עובדתיות שגויות מהיסוד. עד היום התקיימה עם מנהל הרשות פגישה כללית אחת בלבד. הרשות אמרה שיש לה שאלות נוספות, אך אלה לא נשאלו עד היום. לאורך התהליך פימי ביצעה שיפורים והתאמות משמעותיים במתווה כדי לתת מענה לחששות שהועלו, ומסרה חוות דעת חיצוניות מגופים מובילים וכ-600 דפי תשובות. קשה להשתחרר מהרושם שאין ברשות רצון אמיתי להחזיר שליטה ישראלית לחברת ספנות ישראלית (צים החדשה), מול שליטה זרה של 88% כיום, לשמר את עתיד הספנות והימאים בישראל ולברר את העובדות.
"פימי מבקשת לקיים פגישות ולהציג את מלוא העובדות והמסמכים ולהשיב לכל שאלה. צים החדשה תהיה חברה ישראלית עצמאית וחזקה בכל רבדי פעילותה, ללא תלות בגורם זר. קווי הספנות של צים החדשה כוללים את הפעילות לישראל, כולל הים התיכון, נמלי שטעון מרכזיים וארה"ב. השליטה בעסקי הליבה, בפעילות, באסטרטגיה ובצמיחה העתידית תהיה בידיה בלבד. החברה תהיה ללא חוב ומערכת המידע שלה מוכחת ונפוצה בעולם.
"החשש מתחדד נוכח העובדה שמנהל הרשות הביע את עמדתו כבר ב-15 בפברואר, עוד לפני פרסום העסקה ומבלי שידע את פרטיה. מנגד, מנהל הרשות הקודם, ד"ר רב-חובל בכיר יגאל מאור, הציג עמדה מקצועית מפורטת והפוכה. אנו משוכנעים שבחינה מקצועית של מלוא החומר ושל העסקה במתכונתה הנוכחית תוכיח כי צים החדשה מהווה שדרוג משמעותי לביטחון ולאינטרסים הלאומיים של ישראל".
במצגת שהגישו הרוכשות הן ביקשו אפשרות להיפגש עם הגורמים הרלבנטיים ולקבל הארכה. פימי לא צפויה לעתור נגד המדינה במידה שהעסקה לא תאושר, אך בהאפאג-לויד עשויים לפעול גם במישור המשפטי, מתוך תקווה שעם הקמתה של ממשלה חדשה אחרי הבחירות יידון הנושא בצורה עניינית יותר לטעמם של הרוכשים.
