צפו: ועידת 2026 מחזית לצמיחה
ועידת "2026: מחזית לצמיחה" מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
דינה בן טל גננסיה, מנכ"לית אל על לשעבר, סיפרה בוועידת "2026: מחזית לצמיחה" של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף המכללה האקדמית ספיר על רגע דרמטי שהיא זוכרת מתחילת מלחמת חרבות ברזל. "ביום הראשון לקחו כמעט את כל הטייסים - 80% מטייסי חברת התעופה שירתו בצה"ל. אני שמחה על ה-20% שהיו באזרחי ואני עוד יותר שמחה על הנשים הטייסות המדהימות שיש היום. אבל עדיין 80%. אז את מוצאת עצמך מתקשרת למפקד חיל האוויר דאז תומר בר ומתחילה לעשות איתו משא ומתן. חברת תעופה לא יכולה לטוס בלי טייסיה, אז בואו ננהל את העסק הזה. לפעמים יש לא מעט אתגרים שלא נגלים לעין ואולי זה טוב כי אתה רוצה לקחת דאגות מהציבור. הפתרון היה שיעשו גם וגם. כלומר, אף אחד לא תיאר לעצמו שהמלחמה תימשך כל כך הרבה זמן, אז עשו גם וגם. כך שטייס יכול היה להיות בסיטואציה שהוא מתקיף בעזה, חוזר ישן 6-7 שעות ולמחרת עושה טיסה לבודפשט".
בפאנל שעסק במשק הישראלי ביום שאחרי המלחמה השתתפו בכירים נוספים מתחום אחרים שגם הם התמודדו בתקופה הזאת עם אתגרים דומים.
1 צפייה בגלריה
עינבל משש, דינה בן טל גננסיה, ניסן לוי וגיורא בר-דעה עם המנחה סיון חילאי
(צילום: גדי קבלו)
כך למשל ניסן לוי, מנכ"ל נמל אשדוד, התייחס בוועידה לחשיבות הפעלת הנמל גם תחת אש. "בתחילת חרבות ברזל עפו לעובדים טילים מעל הראש. להיות במנוף ב-70 מטר גובה, אין לך סיכוי בעולם לרדת ולתפוס מחסה בשום מקום, אתה פשוט נשאר, אומר הרבה תהילים ומקווה לנס. וזה מה שהיה. עובדים המשיכו כי הם הבינו את המשמעות. אין לנו יכולת לעצור לרגע. הנמל הזה הוא עורק הכניסה הראשי של כל הסחורות של מדינת ישראל ואם הוא שובת למשך שבועיים, בסופו של דבר, כל אחד ואחד ירגיש את זה. למשל, בחוסרים בסופר. לכן מתוך האחריות הלאומית, אנחנו המשכנו ופעלנו בלי הפסקה".
בוא לא נשכח את מערכת הביטחון שהייתה מאוד תלויה בסחורה.
"בדיוק. נמל אשדוד לאורך ה-3 שנים האחרונות, סיפק את כל צרכיה הביטחוניים של מדינת ישראל מבחינת הנמלים. אנחנו קודם כל אומרים כן לכל צורך לאומי של מדינת ישראל, קודם כל אומרים כן הנני, אנחנו פה, מה אתם צריכים? ככה זה ימשיך להיות. וזה לא בא ממני. זה בא מהעובדים קודם כל. הייתם צריכים לראות איך העובדים מתנפלים על החיילים ומכבסים להם את הבגדים, עושים להם על האש, נותנים להם הרגשה של בית, זה משהו מרגש".
גיורא בר-דעה, יו"ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית ספיר ומנכ"ל קבוצת שטראוס לשעבר, הבהיר מה צריך לעשות כדי להפוך את הפריפריה למנוע צמיחה של המשק. "קודם כל אני מציע לא להסתכל על אנשי הפריפריה כמסכנים וככאלה שצריכים רחמים. אנשים בחרו לחיות פה וגם שילמו על כך מחיר גם באיכות חיים וגם בדם. אני חושב שצריך להסתכל על הפריפריה כמקום שצריך להשקיע בו ולא לרחם עליו. השקעות של אנשי עסקים, הממסד. הנתונים הם ברורים. ההשתתפות בכוח העבודה, שכר ממוצע, ברוב הפרמטרים כולל השקעה במו"פ, ת"א מול כאן, היא דרמטית לרעת הפריפריה. אבל השאלה כרגע איך מסתכלים על זה מבחינת המבט קדימה. האם אני מסכן וצריך שיפנקו אותי ויתנו לי או האם אני באמת יכול בעזרת המנהיגות המקומית, הממשלה, מוסדות כמו ספיר ואחרים, לצאת מהמקום הזה אל תוך הצמיחה. כרגע זה עדיין שיקום.
"אני צריך את הסטרטאפ המדהים, המדליק ביגאל אלון בת"א או בעזיראלי אני חייב אותו לצורך תל"ג, לצורך מיסים, לצורך ים של פרמטרים, כולל דימוי, כולל ביטחון וכו'. אני חייב אותו. אבל באותו זמן, אני חייב שהמדינה שתהיה ב-2040 מדברים על כ-15 מיליון איש, היא לא יכולה להתחיל ולהיגמר בגדרה-חדרה. היא לא יכולה. אין שם את המקום, אין שם את המשאבים והיא חייבת לבנות את התשתיות שלה גם בצפון וגם בדרום".
עינבל משש מנכ״לית שירות התעסוקה, התייחסה לאתגרי התעסוקה בפריפריה. "הייטק וטכנולוגיה - צריך לקדם את תושבי האזור למקומות הללו ולכן חשוב להשקיע גם בהכשרות וגם בפתיחת עסקים וכמובן עבודה רב מגזרית משותפת. ממשלה לבד לא יכולה ואני מאוד מאמינה בעבודה ביחד עם התעשייה, עם המעסיקים. עבודה רב מגזרית כזו שתקדם את האזור".
