בזמן שנשיא ארה"ב דונלאד טראמפ ממטיר חדשות לבקרים "מכות מחץ" כלכליות ואחרות על איראן, מיליארדי דולרים שקשורים לרשתות הפיננסיות החשאיות של הרפובליקה האיסלאמית ממשיכים לעבור דרך המערכת הבנקאית האמריקנית, למרות משטר הסנקציות הכבד שמפעילה וושינגטון נגד טהרן.
לפי ניתוח רשמי של FinCEN, היחידה למאבק בפשיעה פיננסית במשרד האוצר האמריקני, ב-2024 זוהתה פעילות פוטנציאלית בהיקף של כ-9 מיליארד דולר שקשורה ל"בנקאות הצללים" האיראנית, שעברה דרך חשבונות מקשרים (קורספונדנטים) בבנקים בארה"ב.
הנתון ממחיש את אחת מנקודות התורפה בקמפיין החדש של ממשל טראמפ לבידוד איראן מהמערכת הפיננסית העולמית: אותה תשתית שמעניקה לארה"ב כוח עצום לפקח על תנועות דולר ולהעניש בנקים זרים, מאפשרת גם לרשת מורכבת של חברות קש, חלפנים ובנקים מחוץ לארה"ב לטשטש את הקשר לטהרן ולהעביר כספים דרך בנקים אמריקניים.
חשבונות קורספונדנט הם אחד ממנגנוני היסוד של הבנקאות הבינלאומית. בנק זר שאינו מחזיק תשתית עצמאית לסליקת דולרים יכול להחזיק חשבון בבנק אמריקני, שבאמצעותו הוא מקבל ומעביר כספים עבור לקוחותיו. כך בנקים בעולם יכולים לבצע עסקאות חוצות גבולות בלי להעביר מזומן בפועל. אלא שהמבנה הזה גם מקשה לעיתים על הבנק האמריקני לדעת מי עומד בקצה השרשרת.
לפי משרד האוצר האמריקני וחוקרים בתחום הסנקציות, איראן מנצלת בדיוק את הפער הזה. במקום לפתוח חשבונות ישירים בארה"ב, מהלך שסביר שהיה נחסם מיד, חברות המקושרות אליה משתמשות בגופים זרים, בין היתר באיחוד האמירויות, הונג קונג, סינגפור וסין. אותם גופים מתקשרים עם בנקים מקומיים שמחזיקים בעצמם קשרי קורספונדנט עם בנקים אמריקניים. הכסף יכול כך לעבור דרך המערכת הדולרית בלי שהזיקה האיראנית תהיה גלויה בתחילת העסקה.
למרות הניסיון האיראני לצמצם את התלות בדולר באמצעות מסחר ביואן הסיני ובמטבעות קריפטוגרפיים, טהרן עדיין זקוקה למטבע האמריקני בחלק מהעסקאות הבינלאומיות, בין היתר לצורך רכישת טכנולוגיה ורכיבים מוגבלים, ולמימון בעלי בריתה באזור. לפי FinCEN, חברות שעשויות להיות מעורבות ברכש איראני של טכנולוגיה מפוקחת קיבלו ב-2024 כ-413 מיליון דולר מגופים הקשורים לאיראן.
בסוף אוגוסט סיפק משרד האוצר דוגמה בולטת, כשהציע לנתק את השלוחה באיחוד האמירויות של הבנק המצרי הממשלתי השני בגודלו במדינה, Banque Misr, מגישה לחשבונות קורספונדנט בארה"ב. לפי האוצר, בין ינואר 2024 ליוני 2026 טיפלה השלוחה בכ-1.8 מיליארד דולר עבור 103 חברות שעשויות להיות חלק מרשתות בנקאות הצללים האיראניות. האוצר טען כי בין לקוחות הבנק היו גם חברות קש ששימשו לכאורה את משרד ההגנה האיראני ואת משמרות המהפכה.
ככל הידוע, השלוחה האמירותית של הבנק המצרי החזיקה חשבונות דולריים בשלושה בנקים אמריקניים, ששמותיהם לא פורסמו על ידי האוצר. באתר הבנק המצרי מופיעים ג'יי.פי מורגן צ'ייס וסיטיגרופ כחלק מהמוסדות שעימם הוא מקיים קשרי קורספונדנט. שני הבנקים סירבו להגיב לעיתון על הצעד האמריקני. מצרים מסרה כי היא נמצאת בקשר עם הרשויות בארה"ב, ו-Banque Misr הודיע כי הוא פועל מול משרד האוצר ומכבד את המסגרות החוקיות והרגולטוריות הרלוונטיות.
וול סטריט ג'ורנל הציג דוגמה שממחישה כיצד השרשרת יכולה לעבוד בפועל: לפי חשבונית שהגיעה לידי העיתון, חברה הנדסית איראנית הזמינה מספק סיני 150 אלף לוחות אלקטרוניים וחיישנים בשווי 650 אלף דולר. במסמכים צוינו חשבון בנק סיני ושותף סליקה בארה"ב, בעוד שהתשלום אמור היה להתבצע באמצעות Bank Tejarat האיראני, שנתון לסנקציות אמריקניות. לא ברור אם העסקה הושלמה, אך לדברי חוקרים שצוטטו בעיתון, תשלום כזה היה דורש בדרך כלל חוליה מתווכת, למשל חברת קש בעלת גישה לבנק זר שמחובר למערכת האמריקנית.
שר האוצר האמריקני סקוט בסנט
(צילום: AP Photo/Julia Demaree Nikhinson)
בוושינגטון מדגישים כי עצם מעבר הכספים דרך בנק אמריקני אינו מוכיח שהבנק ידע כי מדובר בכסף הקשור לאיראן או שהפר סנקציות. מוסדות פיננסיים בארה"ב מחויבים לבצע בדיקות נאותות, לנטר פעילות חשודה ולדווח עליה. "בנקאות צללים קשה מאוד לאיתור, אבל בשום אופן לא בלתי אפשרי לעקוב אחרי זרמי הכסף של איראן", אמרה לוול סטריט ג'ורנל איליין דזנסקי, בכירה לשעבר במשרד לביטחון המולדת. לדבריה, הלחץ על הבנקים האמריקניים ועל הבנקים הקורספונדנטים רק צפוי לגדול.
המהלך נגד Banque Misr הוא חלק מקמפיין שהשיק ממשל טראמפ ב-24 באוגוסט בשם Operation Economic Outcast, במטרה לנתק את מקורות המימון הבינלאומיים של איראן. שר האוצר סקוט בסנט הצהיר כי ארה"ב תפעל נגד מוסדות ומתווכים שמאפשרים לטהרן להמשיך לפעול במערכת הפיננסית העולמית, תוך איום בסנקציות משניות ובניתוק מהמערכת הדולרית.
הקמפיין כבר מתרחב. ב-4 בספטמבר הטיל משרד האוצר סנקציות על בנק השקעות טורקי ושתי חברות בנות שלו, בטענה שסייעו להמיר הכנסות איראניות מנפט למזומן ולזהב ולבצע עסקאות בין סין לבין כוח קודס של משמרות המהפכה. בפברואר אף הוצע לנתק בנק שווייצרי מהמערכת האמריקנית בשל פעילות שנקשרה לגורמים באיראן וברוסיה.
אלא שהידוק האכיפה כרוך בדילמה. המערכת הקורספונדנטית היא גם אחד הכלים שמאפשרים לוושינגטון לראות תנועות כספים חשודות ולהפעיל את עוצמתו של הדולר. חסימה אגרסיבית מדי של בנקים זרים, או דרישות מחמירות מדי מהבנקים האמריקניים, עלולות לצמצם את המידע הזמין לרשויות ולעודד מדינות וחברות לחפש חלופות לדולר, ובראשן היואן הסיני.
