"מה שראינו בשבוע האחרון זה רק ניסוי כלים לקראת הבחירות בצרפת בחודש מאי. מנהיג השמאל, ז'אן לוק מלנשון, נחוש מאוד להגיע לסיבוב השני בבחירות לנשיאות מול מרין לה פן, והוא יעשה הכל כדי להשיג את המטרה הזאת, גם אם זה אומר להבעיר את הרחובות. אני חושב שהסיפור האמיתי יקרה ביום הבחירות, 2 במאי, בשעה 20:00 בערב. לפי כל הסקרים וכל התסריטים, מרין לה פן תהיה נשיאת צרפת. האם בתגובה השמאל יוציא 10 מיליון מפגינים לרחובות ויכניס את המדינה לכאוס? כבר עכשיו המצב מכניס הרבה מאוד יהודים לפאניקה, ולדעתי אין אחד שלא חושב על עלייה לארץ".
אריאל קנדל, מנכ"ל קעליטה - ארגון הגג של עולי צרפת בישראל, כבר ניתח לא מעט משברים שעברו על צרפת, אבל כנראה שעכשיו מדובר בחמור ביותר. "לפני 10 שנים כל הסקרים שערכנו הראו שיש 50 אלף יהודים שרוצים לעלות לארץ. זה פחות או יותר המספר שעלה בפועל. גם עכשיו, בכל המחקרים רואים מספרים דומים, כך שיש פוטנציאל אמיתי לעוד 50 אלף עולים בשנים הקרובות. השאלה אם אנחנו מתכוננים לזה ומנסים לגרום לזה באמת לקרות. יש גורמי דחיפה החוצה כמו אנטישמיות, מצב כלכלי ופוליטיקה קיצונית, אבל זה תלוי בנו לייצר גורמי משיכה כמו תנאי קליטה טובים ולהקל עליהם לקבל את ההחלטה. אני מקבל כל יום טלפונים מאנשים שם, ורבים מהם מתקרבים להחלטה לעזוב את צרפת", הוא מסביר.
הקהילה היהודית בצרפת מונה כיום לפי הערכות 470 אלף איש, כאשר מתוכם 200 אלף מחוברים ופעילים בקהילה ברמה כזאת או אחרת. בשנים האחרונות השיחה על עלייה או הגירה מצרפת בעקבות המשברים ושינוי האקלים הפוליטי יצאו מגבולות בתי הכנסת והמרכזים הקהילתיים ובראיון שנתן בעבר ל-ynet מנכ"ל ארגון הקריף (ארגון הגג של הקהילות היהודיות בצרפת) רוברט אג'נס, הוא אמר כי "אני לא מכיר משפחה יהודית אחת בצרפת שלא מדברת על עלייה".
אז איפה זה עדיין תקוע, סיבות כלכליות או פחד מלקבל את ההחלטה?
קנדל: "קודם כל חשוב להבין שצרפת זאת מדינת רווחה מאוד נדיבה ולא קל לעזוב ולוותר על כל זה מבחינה כלכלית. מצד שני, השינוי אצל חלק גדול מהעולים שמגיעים הוא ההבנה שלהם שהם לא יגורו בתל אביב או בירושלים, ואפילו לא בנתניה או אשדוד. יותר ויותר עולים מצרפת מגיעים לפריפריה, לנתיבות, שדרות, עפולה, חדרה, נהריה ועוד. כל הסיפורים על העולים העשירים שקונים דירות בתל אביב כבר הסתיימו. רוב העולים לא נמצאים במקום הזה, וגם שער האירו מאוד נשחק בשנים האחרונות וזה מאוד משפיע על כוח הקניה שלהם בארץ. רוב העולים זה מעמד ביניים שמתאים את עצמו לתנאים הכלכליים ולמחירים בארץ. יש גם עולים שבאים משכונות קשות בפרברי פריז, והם יכולים לעבור בשלב ראשון למרכזי קליטה, כמו למשל זה שעבר שיפוץ בקריית גת. אלה דברים שלא חשבנו עליהם בעבר, אבל נוכח המצב זה הופך להיות ריאלי".
אתה מדבר על מדיניות הרווחה והתנאים הסוציאליים בצרפת, אבל אין סיכוי שנוכל לתת להם משהו דומה בארץ.
"זה ברור ואף אחד לא מבקש לתת להם דירות כמו שחילקו פה בשנות ה-90'. מה שכן, אנחנו בהחלט יכולים לעשות עידוד עלייה ולהקל על חסמים בירוקרטיים, תרגום של תעודות מקצועיות, עזרה במציאת עבודה, קליטה נכונה של ילדים במסגרות חינוכיות ותמיכה בקהילה. יש הרבה צעדים, שחלקם גם לא עולים הרבה כסף, שיכולים לעשות את ההבדל בין קליטה מוצלחת לבין תסכול ועזיבה".
הכסף יישאר תקוע בצרפת?
אחד החששות העיקריים שיעלה בחודשים הקרובים לנקודת רתיחה הוא התוכנית של לה פן להשאיר את הכסף בצרפת ולא לתת לו לצאת מגבולות המדינה. במסגרת התוכנית שנקראת "עדיפות לאומית" שתתעדף חברות צרפתיות במכרזים ועשויה לפגוע בזכויות של אלה שמחזיקים באזרחות כפולה, כמו למשל יהודים רבים שמחזיקים גם באזרחות ישראלית. בין היתר, התוכנית הכלכלית של מפלגת "האיחוד הלאומי" דוגלת במניעת בריחת הון מצרפת ועידוד השקעת כספים בתוך המדינה. מכאן, יהודים צרפתים רבים המחזיקים בנכסי נדל"ן או בחשבונות בנק בישראל חוששים ממיסוי אגרסיבי, דרישות דיווח דרקוניות, או קנסות על נכסים המוחזקים במדינות שאינן חלק מהאיחוד האירופי. הסיטואציה הזאת מזכירה ליהודים רבים את מה שקרה כשעזבו את מרוקו ומדינות ערב אחרות ונאלצו להשאיר נכסים וכספים מאחור.
אריאל קנדל ארגון קעליטה"יהודים רבים מפחדים שזה יחזור על עצמו. זה יכול להביא למצב שאתה תמכור את הבית שלך בפריז, הכסף יהיה בבנק צרפתי ולא תוכל להעביר אותו לישראל ולעשות בו שימוש כדי לקנות דירה בארץ, אלא אם תשלם מיסוי דרקוני. אם התוכנית תעבור, גם הנגישות לכספי הפנסיה עלולה להיות רק בבנקים צרפתיים ולא מעבר לים. זה מאוד מדאיג את בעלי האמצעים בקהילה, וגם שמעתי על מקרים שכבר עכשיו חסמו חשבונות בנק של יהודים שהעבירו תרומות וכספים לעמותות בישראל באופן חוקי לגמרי".
אם זה חלק מהמצע שלה, והיא עומדת לנצח, זה לא תמריץ משמעותי ליהודים להוציא עכשיו את הכסף החוצה?
"זה בדיוק מה שקורה עכשיו. אני מקבל הרבה שיחות על זה ואנשים מחפשים פתרונות. לא קל להעביר את הכל החוצה ויש כאלה שיש להם נכסים ועסקים וזה לוקח זמן. זה מאוד חיובי שסגרו את רוב הפרצות של כסף שחור שהיה זורם בעבר ממקום למקום, אבל עכשיו הבעיה מתחילה להתעורר גם עם כסף חוקי ונקי לגמרי, וזה מאוד מדאיג את מי ששוקל לעזוב או לפחות להתחיל להעביר נכסים ועסקים החוצה".
מחקר רחב שפורסם בעבר הראה שעל כל שקל שהמדינה משקיעה בעולה היא מקבלת חזרה 15 שקל. המספרים האלה עדיין תקפים?
"חד משמעית. זאת אוכלוסייה משכילה שבה לכולם יש בגרות, ל-50% מהם יש תואר אקדמאי ורובם משתלבים בשוק העבודה וגם בצה"ל. יש אפילו שיפור לעומת דור העולים הקודם כי הם מדברים טוב יותר עברית ואנגלית. רבים מהם הבינו מזמן שהם לא יגורו בצרפת בטווח הארוך והתחילו להשקיע בלימודי שפות אחרות. העובדה שהם יודעים עברית גם עוזרת להם בשוק העבודה בארץ - הם גם משתלבים טוב יותר בחברות קיימות וגם לא מפחדים לפתוח עסקים כי מחסום השפה כבר לא משמעותי כמו בעבר".
ואכן, בשנים האחרונות יותר ויותר עולים לא מפחדים לפתוח עסקים בישראל, הן בתחום הקולינריה והפטיסרי, אבל גם בתחומים נוספים כמו עיצוב, קוסמטיקה, פרא-רפואה וגם כמובן מקצועות קלאסיים יותר כמו עריכת דין, רפואה, רואי חשבון ויועצי נדל"ן. אפיק נוסף הוא ארגון אירועים - עסקים אשר מתמחים בארגון חתונות ואירועים ליהודים צרפתיים אשר רוצים לערוך את השמחה בישראל. ישנם כמובן גם עולים אשר ממשיכים לעבוד עם השוק הצרפתי. חלקם מפעילים מרחוק את המשרדים והעסקים שהשאירו בצרפת, ואחרים עובדים אונליין וטלפונית בתור שכירים של עסקים צרפתיים.
מיכאל קיסר. "אתן תמיכה ומעטפת לעולים שרוצים לנהל סניפים"
אחד מהם שלא פחד להיכנס לשוק הישראלי הוא מיכאל קיסר, שותף ברשת המאפיות ובתי הקפה Le moulin doré שמונה כבר שישה סניפים ומחזיקה מפעל ייצור ושירות קייטרינג לאירועים. קיסר, שהוריו וחלק ממשפחתו מתגוררים עדיין בפריז, אומר ש"התגלגלתי בין כמה מקומות ועסקים עד שהגעתי לנהל סניף של Le moulin doré, ועם הזמן הפכתי לשותף בעסק. אני חושב שמה שמוצלח בקונספט הוא היכולת למכור פטיסרי ומאפים צרפתים לקהל ישראלי ולא להתרכז רק בקהל הצרפתי. זאת טעות של הרבה עולים חדשים שפותחים עסקים בארץ אבל נשארים רק בתוך הנישה ולא מכוונים לקהל הרחב. זה מאוד מגביל את הצמיחה של העסק וגם משאיר אותך מחוץ לחברה הישראלית האמיתית. אתה נשאר תקוע בתוך בועה צרפתית וזאת טעות",.
מצד שני, יש סיכוי לעולה חדש שלא שולט בשפה ובניואנסים העסקיים הישראליים להצליח?
"ברור שכן. הכל יכול לעבוד, אבל זה תלוי בך ובכמה אתה מוכן להשקיע ולתת מעצמך. אם תפחד ותישאר מאחור אז זה בטוח לא יעבוד. אני מרגיש שזה חלק מהשליחות שלי להראות שזה אפשרי ויכול להצליח. בקרוב יגיעו לארץ עולים נוספים ואני מאוד רוצה לתת להם את המעטפת שלי ולתת להם לפתוח ולנהל סניפים חדשים של הרשת. יש המון מקומות שאנחנו רוצים להיכנס אליהם ואני לא מחפש השקעות כספיות אלא אנשים שינהלו סניפים עם הטאץ' הצרפתי, אבל יכוונו לקהל הישראלי. זה יכול מאוד להתאים לעולים שיגיעו ורוצים להצליח בארץ, ואני אתן להם את כל התמיכה".
מאפים ברשת לה מולן דור. "הישראלים מודעים ומעריכים איכות"
עד כמה הקהל הישראלי פתוח לטעם הצרפתי ולמוצרים שאתה מייצר?
"הישראלים מאוד מודעים ומעריכים את האיכות והטעם. הם גם יותר רואים את המוצרים והמאפים כי יש הרבה צרפתים בארץ, אבל גם מכירים את זה מהטיולים שלהם באירופה. לפני שבוע עשיתי קייטרינג לבת מצווה של משפחה ישראלית שלא קשורה בכלל לצרפת ולא דוברת מילה בצרפתית. היא הזמינה בדיוק מה שהיו מזמינים באירוע דומה בקהילה היהודית בפריז, וזה היה מאוד מוצלח. בגלל זה אני אומר שלהתרכז רק במקומות בנתניה ולכוון רק לקהל צרפתי זאת טעות. הישראלים אוהבים ומעריכים איכות, וזה בדיוק החיבור הנכון".
