בשורות טובות לתחום הפודטק, שסובל בשנים האחרונות מירידה משמעותית בהשקעות, ובפרט לחממת הפודטק Fresh Start בקריית שמונה: לאחר שבמלחמה חברות הסטארטאפ של החממה התפזרו לכל עבר והיה חשש שלא ישובו, ל-ynet נודע כי קרן ההשקעות האמריקנית Siddhi Capital מצטרפת לקונסורציום המשקיעות של המרכז לצד בעליה הנוכחיים – תנובה, טמפו ו-OurCrowd.
הקרן, שמתמחה בפודטק ומנהלת נכסים בסך כ-250 מיליון דולר בשוק האמריקני והבינלאומי, התחייבה להשקעות בסך של כ-30 עד 40 מיליון שקל בחברות של החממה, ובכך היא תבטיח את המשך הצמיחה והחדשנות שלה. בנוסף, הקרן תעניק ליווי צמוד במאמץ לחדור לשווקים בחו"ל, תוך שימוש בקשריה ובניסיונה. כעת נעשה מאמץ להשיב לפחות חלק מחברות החממה לפעול שוב בקריית שמונה.
לצד ענקיות מזון כמו פפסיקו, ג'נרל מילס, קלוג, טייסון, מונדולז וקרגיל – הקרן השקיעה עד היום בכ-100 חברות, מחציתן בתחום הפודטק, בתשע מדינות, לרבות בישראל, בשלבי השקעה מוקדמים.
חממת Fresh Start הוקמה בקריית שמונה לפני כחמש שנים. עד כה השקיעו השותפות בחממה יותר מ-135 מיליון שקל ב-15 סטארטאפים, ובהם Tree Blue, אשר פיתחה טכנולוגיה להפחתת סוכר ממשקאות טבעיים; Plantopia, שמייצרת חלבוני חלב מצמחים מהונדסים; ו-Profuse, שפיתחה טכנולוגיה תומכת לבשר מתורבת.
"למרות המלחמה, הקרן מעמיקה את הפעילות שלה בישראל מתוך הערכה למיקוד של חברות הפודטק הישראליות בפיתוח טכנולוגיות וחומרי גלם שניתן להטמיע בקרב יצרניות מזון גדולות", אמר סטיבן פין, מייסד שותף ומנכ"ל-משותף של Siddhi Capital. "אנחנו אוהבים את החדשנות הישראלית ואת היזמים הישראלים, שמאוד מכווני מטרה ויודעים לייצר ערך רב למשקיעים, ואני מאמין שבעזרת מכפיל הכוח שלנו נגיע להישגים רבים. כמו כן, מודל החממות בישראל הוא אטרקטיבי עבור משקיע, בזכות התמיכה של רשות החדשנות, ששמה שקל תמורת כל שקל של המשקיעים".
כבר לא כזה להיט
תחום הפודטק היה להיט בשנים 2021-2020 על רקע התחזיות הפסימיות לחוסר מזון שהעולם צפוי לחוות בעשור הבא. חברות שהבטיחו תחליפי מעבדה – כמו חלב, בשר, דבש וכו', צצו כמו פטריות אחרי הגשם, אלא שהתברר כי בניגוד להייטק, משך הזמן הנדרש עד שניתן למסחר מוצרי פודטק בעלויות סבירות ללקוח הוא ארוך, ודורש השקעות גדולות לאורך זמן.
על המשבר מלמד סיפורן של ארבע חברות ישראליות שהונפקו ב-2021 בבורסה בת"א - נקסטפרם, וילק, ביודבש וסבוריט: לאחר שבשיאן הגיעו החברות לשווי מצרפי כולל של כמיליארד שקל, הן צנחו לשווי של כ-60 מיליון שקל בלבד. נקסטפרם, שעסקה בפיתוח מוצרים המבוססים על שמרים, לרבות חלבון טבעוני לתעשיית המזון, מחקה 90% משווייה וצנחה לשווי של 15.6 מיליון שקל; סבוריט, שמפתחת טכנולוגיה לייצור תחליפי בשר, ירדה משווי של 285 מיליון שקל בשיא לשווי של 5 מיליון שקל כיום; וילק, שפיתחה חלב מתורבת, לא הצליחה מאז ההנפקה לייצר הכנסות, ומשווי של 296 מיליון שקל בשיא היא צנחה לשווי של 5.3 מיליון שקל; וביודבש, שפיתחה דבש מתורבת, הגיעה לשווי 200 מיליון שקל אך בהמשך הדרך צברה הפסדים, לא הצליחה להגיע למסחור, לא הצליחה להפיק הכנסות וצברה חובות בסך 52 מיליון שקל. השווי שלה כיום עומד על 16.8 מיליון שקל בלבד.
"היה הייפ גדול בהשקעות בפודטק בתקופת הקורונה, אבל אחת הבעיות הייתה שגופים רבים שאינם מתמחים מספיק בתחום השקיעו בפרויקטים בעלי סיכויי הצלחה מוגבלים", הסביר פין. "מצד שני, ענף המזון הגלובלי ממשיך להתפתח, ולענף הפודטק הישראלי יש פוטנציאל להיות שחקן מרכזי בתחום".
