בתעשיית ההייטק נשמעו היום קולות מודאגים בעקבות הודעת הממשל האמריקני על הטלת מכס בשיעור 17% על היבוא מישראל. הבלבול ואי הבהירות לגבי תחולת המכסים המתוכננים הובילה בכירים בתעשייה להביע חשש מפני פגיעה בכושר התחרות של ישראל, עלייה בעלויות הייצור, ואף העברה של קווי ייצור מישראל ופיטורי עובדים.
אלון בן צור, יו"ר איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל בינת תקשורת מחשבים, אמר: "מדובר בצעד מדאיג שמעורר חשש עמוק בקרב חברות ההייטק הישראליות. ההייטק הוא ענף שמבוסס על שיתופי פעולה טכנולוגיים חוצי יבשות, והשוק האמריקני מהווה יעד מרכזי ליצוא, להשקעות ולפעילות עסקית משותפת. המכסים עלולים לפגוע בכושר התחרות של החברות הישראליות ולהאט השקעות משותפות, במיוחד בתחומים קריטיים כמו סייבר, תקשורת ורכיבים מתקדמים. צעדים כאלה עלולים להשפיע לרעה על שיתופי פעולה ארוכי טווח ולהפחית את היקף ההשקעות הזרות בישראל".
שאול מרידור, סמנכ"ל כספים בחברת ההייטק לייטריקס ובעבר ראש אגף התקציבים באוצר, אמר בשיחה עם ynet כי מוקדם מדי להעריך את השפעת המכס על ההייטק הישראלי: "צריך לנשום, צריך לראות את הצווים ולהבין מה הם אומרים, לראות מה ההשפעה שלהם על החברות ואם בכלל יש השפעה, ורק אז להבין מה עושים. אני חושב שכרגע אף אחד לא מבין עד הסוף מה עומד לקרות".
גורמים בכירים אחרים בהייטק הישראלי שעימם דיברנו העדיפו שלא להתבטא באופן פומבי בשלב הנוכחי, עד שיובהרו כללי המשחק החדשים. עם זאת, ההערכות הסותרות ששמענו מהם מעידות על גודל הבלבול ועל תחושת אי הוודאות ששוררת בענף כרגע. "הכל תלוי בשאלה מה הצו אומר", מציין אחד מהם, "בממשל מסודר זה היה מוצג עם פרסום הצו עצמו, אבל זה בטח יתפרסם ביום-יומיים הקרובים. כרגע לא ברור מי נכלל, מי מקבל פטור, האם יש שיעורי מכס שונים למוצרים שונים, יש מיליון שאלות שעולות".
ההנחה הרווחת בקרב מרבית העוסקים בנושא היא שהמכסים החדשים לא יחולו על תוכנה ואפליקציות, למשל מוצרי סייבר או AI, אלא על מוצרי אלקטרוניקה, מכשירים רפואיים וכדומה. יצוא ההייטק אמנם מהווה יותר ממחצית מהיצוא הישראלי (53%), אבל 70% ממנו הוא יצוא של מוצרי תוכנה. ומכיוון שרק כשליש מיצוא ההייטק הישראלי מגיע לשוק האמריקני, ההערכה היא שהמכסים רלוונטיים לכ-10%-15% מיצוא ההייטק מישראל.
אחת השאלות המרכזיות שמטרידה בכירים בהייטק היא האם חברה ישראלית שיש לה חברה בת אמריקנית יכולה למכור את המוצרים שלה באמצעות החברה הבת, וכך להיות פטורה מתשלום מכס. אחד הגורמים אומר שבעבר, תעשיית ההייטק התמודדה עם הסוגיה ונמצאו לה פתרונות מיסויים ומשפטיים ברוח זו. לעומתו אומר גורם בכיר אחר שאם המוצרים מיוצרים בישראל, הם יהיו חייבים בתשלום מכס גם אם ימכרו בשוק האמריקני על ידי חברה ישראלית. "החשש שלי הוא שזה עלול לגרום ליצרנים ישראלים להעדיף לייצר מוצרים שמיועדים לשוק האמריקני על אדמת ארה"ב", הוא אומר.
גורם ממשל ישראלי מעלה אפשרות שצווי המכס האמריקניים עשויים בכלל לסייע ליצוא ההייטק הישראלי: "אם יצרן ישראלי מתחרה באמריקני, אז הוא באמת נפגע כי המוצר שלו מתייקר ב-17%, אבל אם הישראלי מתחרה ביצרן אירופי או אסייתי על לקוח אמריקני, הוא נמצא ביתרון, כי המכס על המוצר שלו נמוך מהמכס על המוצר האירופי או האסייתי. ובתחרות על לקוחות אירופאים למשל, היצרן הישראלי נמצא ביתרון גם מול יצרנים אמריקנים, כי יש לנו הסכם סחר חופשי ללא מכסים עם אירופה, בעוד על האמריקנים יוטלו מכסים באירופה. כך, ליצרן הישראלי יהיה יתרונות לא מבוטלים".
בתעשייה לא שוללים את האפשרות שיצרניות ישראליות של מוצרי הייטק ייאלצו לספוג את עלות המכס בשיעור 17% כדי לשמור על רמת המחירים התחרותית שלהן בשוק האמריקני. "צעד כזה יפגע ברווחיות שלהן, ולכן חברות יצטרכו להחליט אם הן מוותרות על עסקאות או מורידות את הרווחיות", אומר אחד הגורמים ששוחחנו איתו.
שאלה נוספת מטרידה בעיקר גורמים בחברות אמריקניות שמייצרות מוצרים בישראל, ובהן אינטל ישראל ו-KLA ישראל: האם המוצרים שהן מייצרות בישראל יהיו חייבים במכס בארה"ב למרות העובדה שהן חברות אמריקניות? גורם בתעשייה העריך שחברות כאלה, שמחזיקות במפעלי ייצור גם בארה"ב, מנתבות את המוצרים משם לשוק האמריקני, ואילו מוצרים שמיוצרים בישראל מופנים למדינות אחרות בעולם. לפי אחת ההערכות, המכסים החדשים בכל מקרה לא יחולו על שבבים (מוצרי סמיקונדטור), ולכן תעשיית השבבים הישראלית לא תיפגע.
ורד קירשנר, ראשת תחום המיסוי הישראלי והבינלאומי ב-PwC Israel, אומרת בתשובה לשאלת ynet: "נכון לעכשיו ועד שהדברים ייסגרו באופן מוחלט, מרחפת עננה מעל שוק ההייטק המקומי. עם זאת, בכל משבר או שינוי גדול ישנה הזדמנות, ואני מזהה כאן יתרון יחסי שהשוק המקומי יוכל לפתח, למשל היצוא מישראל צפוי להיות זול יותר מהיצוא מאירופה ומהמזרח הרחוק, ואת זה חברות יוכלו לתעל לטובתן.
"כרגע נראה שהמכס החדש לא יחול על חברות תוכנה מובהקות, כגון חברות SAAS, משחקים, אפליקציות וכו'. מי שכן צפויות להיכנס לתחולת המכס החדשה הן חברות החומרה, וכאשר תוכנה מורכבת על חומרה לא ברור בשלב הזה אם אפשר יהיה לעשות הפרדה בין התוכנה לחומרה". לדברי קירשנר, התוצאה עלולה להתבטא בעליית מחירים של המוצרים הישראליים: "דבר זה עלול להפוך את היצוא מישראל לפחות אטרקטיבי ביחס למוצרים המיוצרים בארה"ב".
