שלוש שנים לאחר שמפרקי רשת אופיס דיפו תבעו 50 מיליון שקל מיו"ר הדירקטוריון לשעבר איש העסקים רמי שביט ודירקטורים לשעבר ברשת הושגה פשרה – כך נודע ל-ynet. במסגרת הפשרה צפויים לשלם הנתבעים באמצעות המבטחת כלל ביטוח שלושה מיליון שקל. זאת, מבלי להודות בכל טענה שהועלתה בתביעת המפרקים נגדם.
הסכום ישולם לקופת הפירוק על ידי המבטחת וישמש לטובת הנושים. נציג הכנ"ר, עו"ד אילון בריל, נתן הסכמתו להסכם הפשרה שכפוף לאישור השופטת עירית וינברג-נוטוביץ מבית המשפט המחוזי מרכז.
2 צפייה בגלריה
אופיס דיפו
אופיס דיפו
אופיס דיפו
(נמרוד גליקמן)
הפשרה הושגה לאחר גישור אינטנסיבי שהתקיים אצל ד"ר ישראל לשם ממשרד מיתר. זאת לאחר שהמפרקים של חברת אופיס דיפו (ישראל) הגישו בסוף 2019 תביעה לבית המשפט נגד דירקטורים ונושאי משרה לשעבר וביניהם גם איש העסקים רמי שביט. המפרקים, עו"ד ישראל בכר ועו"ד דוד פורר, טענו כי "עניינה של תביעה זו בקריסתה של התובעת, חברת אופיס דיפו (ישראל) (בפירוק) ובאחריותם של הנתבעים לקריסתה של החברה ולנזקים שנגרמו לה".
בתביעה נטען כי שביט כיהן כיו"ר דירקטוריון החברה מיום רכישתה ועד להוצאת צו הקפאת ההליכים. עוד נטען כי בחודש אוקטובר 2010 נרכשה אופיס דיפו (בפירוק), על ידי המשביר 365 ובדצמבר 2012 הוצא לחברה צו הקפאת הליכים בעקבות קריסתה וכניסתה להליכי חדלות פירעון. בסופו של ההליך נמכרה הרשת הקודמת ונמצאת כיום בבעלות אחרת. התביעה של המפרקים התייחסה לחברה שהפעילה הרשת בעבר. מנגד הכחישו הנתבעים את הטענות נגדם וטענו כי פעלו כשורה.
במסגרת בקשה לאישור הסכם הפשרה שהוגשה היום לבית המשפט מציינים המפרקים כי "הסכם הפשרה המוצע צפוי להניב לקופה סך של כ-3.7 מיליון שקל המורכבים משלושה מיליון שקל שישולמו כסכום פשרה על ידי הנתבעים, 200 אלף שקל שקל בגין השבת ערבות בנקאית שהופקדה בבית משפט כערובה להבטחת הוצאות, והחזרת אגרה בסך של חצי מיליון שקל. יצוין כי הנושים המובטחים, שהחוב הנותר כלפיהם עומד על למעלה מ-30 מיליון שקל גם לאחר חלוקת הדיבידנדים בתיק, נתנו הסכמתם להסכם הפשרה המוצע".
עוד טוענים המפרקים כי "המגשר השכיל להצביע בפני כל אחד מהצדדים על חולשותיו וחוזקותיו בתיק, והביאם למסקנה כי מחד קיימת לנתבעים חשיפה בתביעה, ומנגד חשיפה זו אינה לנזק בקנה המידה שהמפרקים לכתחילה סברו כי נגרם על ידיהם אלא המדובר בסכום נמוך יותר, אך עדיין משמעותי. התביעה סבה סביב שאלת 'שיקול הדעת העסקי' וכידוע, בתי המשפט נוטים שלא להתערב בהחלטות עסקיות שקיבלה החברה בזמן אמת ונוכח ראיות ונסיבות שהתגלו לאחר הגשת התביעה, נתגלע קושי ראייתי להוכיח כי הייתה התנהלות רשלנית תוך הפרת חובת האמונים".
עוד עולה מהבקשה לאישור הפשרה כי לאחר הגשת התביעה הוצגו על ידי הנתבעים מסמכים המעידים על ישיבות רבות שהתקיימו ונקיטת פעולות שאפשר שבית משפט יראה בפעולות אלו כפעולות סבירות שיש בהן כדי להביא בסופו של יום לדחיית התביעה. כמו כן המפרקים טוענים בפני בית משפט כי היה קושי לאתר עדים מטעמם שיוכלו להצביע על התנהלות רשלנית ובעייתית מזמן אמת מצד הנתבעים.
עוד נטען כי בעלת השליטה לשעבר, המשביר, הזרימה 20 מיליון שקל ועשתה מאמצים כדי למנוע את קריסת החברה. ולכן, טוענים המפרקים, "יתכן כי בשורה התחתונה יתקשה בית משפט לקבוע כי הייתה כאן עצימת עיניים המגיעה לכדי רשלנות של ממש".
לבסוף מציינים המפרקים בפני בית המשפט כי "המדובר בתיק בן כעשור, והבאת מזור ולו חלקי לנושים לאחר תקופה ארוכה אף הוא מהווה טעם לקבלת הפשרה". את הנתבעים ייצגה עו"ד מאיה צברי ממשרד גורניצקי. את כלל ביטוח מייצג עו"ד משה עבאדי ממשרד לויתן שרון ושות'.