הגירעון התקציבי של ממשלת ישראל נותר יציב ביולי, כך עולה מהאומדן הראשוני לביצוע התקציב שפרסם היום אגף החשב הכללי במשרד האוצר. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-3.3% מהתוצר, בעוד הכנסות המדינה ממיסים המשיכו להפגין מומנטום חזק, עם עלייה ריאלית של 13% בגבייה החודשית לעומת יולי אשתקד.
הגירעון החודשי עמד על כ-4.8 מיליארד שקל – נתון זהה כמעט לגירעון שנרשם ביולי 2025. אלא שהתמונה המצטברת מתחילת השנה מספרת סיפור אחר לגמרי: הגירעון המצטבר מתחילת 2026 עמד על כ-11.5 מיליארד שקל בלבד, לעומת גירעון מצטבר של כ-37.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד – שיפור דרמטי המשקף בעיקר את ההשוואה מול תקופה שבה השפעות המלחמה הראשונה עם איראן (עם כלביא) עדיין השפיעו לרעה על הכלכלה. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-72.9 מיליארד שקל.
בצלאל סמוטריץ'
(צילום: יובל חן)
ביולי נכנסו לקופת המדינה כ-55.0 מיליארד שקל, ומתחילת השנה הסתכמו הכנסות המדינה בכ-362.1 מיליארד שקל, לעומת כ-323.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד – גידול מצטבר של 11.8%. מתוך כך, הגידול בהכנסות ממיסים בלבד עמד על 14.5%.
הכנסות רשות המיסים ביולי 2026 הסתכמו ב-52.2 מיליארד שקל, לעומת 45.4 מיליארד שקל ביולי אשתקד - עלייה של 12% בשיעורי מס אחידים. המיסים הישירים הובילו את הצמיחה עם עלייה של 14%, בעוד המיסים העקיפים עלו ב-9%.
בתוך המיסים הישירים, בלט סעיף הניכויים (ניכויי מס הכנסה משכירים וניכויים במקור, לרבות משוק ההון), שהניב 19.2 מיליארד שקל – עלייה ריאלית של 12% – וכן גביית מס הכנסה מעצמאים, שקפצה ב-21% (זאת בעוד גביית מס חברות עלתה ב-3% בלבד). באגף המיסים העקיפים, ההכנסות ממע"מ נטו הגיעו ל-15.8 מיליארד שקל (עלייה של 9%), וגביית הבלו על דלק זינקה ב-15%, במידה ניכרת בזכות השוואה מול נסועה נמוכה יוצאת דופן ביוני 2025 בשל המלחמה. מנגד, מס קנייה על יבוא כלי רכב דווקא ירד ב-20% במונחים ריאליים – תוצאה של שער חליפין נמוך יותר ששחק את גובה המס שנגבה בפועל, חרף יבוא של כלי רכב יקרים יותר.
בצד ההוצאות, רשמה הממשלה בחודש יולי הוצאה של כ-59.9 מיליארד שקל, לעומת כ-52.9 מיליארד שקל ביולי 2025. מתחילת השנה הסתכמו הוצאות הממשלה בכ-373.6 מיליארד שקל - גידול של 3.5% בלבד לעומת התקופה המקבילה אשתקד, קצב מתון משמעותית מהגידול המתוכנן בתקציב (7.4%). באגף החשב הכללי מציינים כי מגמת הגידול בהוצאות צפויה להתחזק בחודשים הקרובים. הוצאות מערכת הביטחון בלטו לעומת שאר המשרדים, עם גידול מצטבר של 12.6%, לעומת ירידה של 1.3% בהוצאות המשרדים האזרחיים. אומדן התשלומים מקרן הפיצויים מתחילת השנה עמד על כ-8.8 מיליארד שקל.
הגירעון הכולל למימון (הכולל מתן אשראי נטו) עמד מתחילת השנה על כ-11.1 מיליארד שקל. המימון התבצע באמצעות שלושה אפיקים עיקריים: גיוס חוב מקומי נטו בהיקף של כ-41.0 מיליארד שקל, גיוס חוב חוץ נטו של כ-16.6 מיליארד שקל, ותקבולי הפרטה (בעיקר ממכירת קרקעות) בהיקף של כ-4.6 מיליארד שקל.
