בנק ישראל הודיע היום (שני) על החלטת הריבית לששת השבועות הקרובים. כצפוי, הריבית הבסיסית תישאר ללא שינוי על 4% (שיעור שמשקף ריבית פריים של 5.5%).
ההחלטה, שתואמת את תחזיות רוב הכלכלנים, מגיעה על רקע אישור תקציב המדינה ל-2026 הלילה, לצד החשש הגובר מהתמשכות המלחמה, הזינוק החד במחירי האנרגיה והעלייה הדרמטית שצפויה במחיר הדלק למעל 8 שקלים לליטר כבר השבוע.
הגורם המרכזי שמנע הפחתה נוספת של הריבית, לאחר שתי ההפחתות הקודמות (בנובמבר 2025 ובינואר 2026) הוא החשש מהתפרצות אינפלציונית מחודשת: האינפלציה עלולה לטפס מ-2% כיום לסביבת הרף העליון של יעד האינפלציה של הממשלה – 3%, בשל העלייה הצפויה במחירי הדלק, ההובלות, הייצור והטיסות. עוד תרמו להחלטה אי הוודאות הגיאופוליטית, העלייה בביקושים לצד מגבלות היצע והשבתת מערכת החינוך כבר חודש שלם, שמשפיעה מצידה על שוק העבודה.
הגירעון יגדל אבל יהיו יותר הורדות ריבית
במקביל להחלטת הריבית, בנק ישראל פרסם את התחזית הכלכלית המעודכנת שלו, שכצפוי לאור המלחמה, שלילית יותר לעומת תחזית ינואר. כך למשך, בינואר חזה הבנק צמיחה של 5.2% בשנה הנוכחית, אבל כעת הוא חוזה צמיחה של 3.8% בלבד, ירידה של 1.4%. גם תחזית 2027 עודכנה, אך כלפי מעלה - מ-4.3% ל-5.5%, מה שמשקף ציפייה להתאוששות מהירה ברגע שהלחימה תיגמר. בנוסף, הבנק צפה שהצריכה הפרטית תצמח השנה ב-7.5%, אבל כעת עדכן את התחזית שלו ל-3% בלבד, ירידה משמעותית של 4.5%.
בנוסף, הבנק חזה בינואר כי הגירעון לשנת 2026 יעמוד על 3.9%, אבל כעת חוזה עלייה משמעותית של 1.4% לגירעון של 5.3%, שמקורו בעיקר בהגדלת תקציב הביטחון ב-32 מיליארד שקל בשל המבצע. גם יחס החוב לתוצר עודכן כלפי מעלה: מ-68.5% בפועל ב-2025, ל-70.5% הצפויים ב-2026, עלייה של 2% לעומת תחזית ינואר.
מבחינת האינפלציה, בינואר חזה בנק ישראל אינפלציה של 1.7% לשנת 2026. כיום התחזית עומדת על 2.2%. הבשורה הטובה: בנק ישראל מעריך שהאינפלציה תתמתן בחצי השני של השנה, עם ירידת מחירי הנפט הצפויה לאחר סיום הלחימה.
גם בהחלטות הריבית יש שינוי. בינואר שוק ההון ובנק ישראל לא צפו הפחתות ריבית מהירות. כיום, חרף האינפלציה הגבוהה יותר, בנק ישראל מעריך שהריבית תרד פעם או פעמיים בשנה הקרובה, ותגיע לטווח של 3.5%–3.75% ברבעון הראשון של 2027. ירידה כזו תוזיל משכנתאות ואשראי עסקי.
בתשובה לשאלת ynet וממון על המחטף בהצבעה על התקציב הלילה תקף הנגיד את העברות הכספים מהסוג הזה: "היינו רוצים לראות דווקא ירידה בחוב מהתוצר ובגירעון. בכל האירוע הזה היה נכון כעת להוריד את הכספים הקואליציוניים ולהקצות פחות משאבים למשרדי ממשלה לא חיוניים. זה מה שצריך היה לעשות כדי למתן את הגידול בגירעון".
על מחירי הדלק אמר ירון כי "כרגע לא נכון יהיה להפחית את המס על הדלק נוכח הגירעון הגדול בתקציב. לפעמים מאד קשה לצאת מצעד כזה".
