ועידת "האנשים של המדינה" מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
איציק לארי, יו"ר מפעל הפיס, אמר בפאנל במסגרת ועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות", כי יש לשבור את "מחסום הבושה" סביב טיפול נפשי, וקרא לבנות "אסטרטגיה כלכלית חדשה" לצפון ולדרום, שתשכפל את מה שעשתה תעשיית ההייטק האמריקנית כשיצאה מעמק הסיליקון לטקסס ולצפון קרוליינה.
ריאיון עם יו"ר מפעל הפיס
(צילום: ליאור שרון, ירון ברנר, טל אזולאי)
לדבריו, מפעל הפיס מקדם בנייה של מרכזי חוסן ומלווה רשויות מקומיות חלשות לאורך כל הדרך, ולא רק מעביר להן כסף. "זיהינו במפעל הפיס שזה אחד האתגרים שהחברה הישראלית מתמודדת איתם, ותתמודד איתם בשנים הקרובות", אמר לארי.
"קודם כול, אנחנו בונים הרבה מרכזי חוסן, בכמויות עצומות, ומשקיעים בזה המון, יחד עם הרשויות המקומיות. אנחנו גם תומכים בהרבה עמותות, יחד עם משרדי ממשלה וארגון נכי צה"ל, שנותנות מענה וטיפולים במגוון רחב של נושאים: מוזיקה, ספורט, כתיבה. אבל אני רוצה לדבר על עוד משהו חשוב מאוד", הוסיף יו"ר מפעל הפיס. "והוא העלאת המודעות והרחבת השיח הציבורי בנושא. אני קורא לזה לשבור את מחסום הבושה. ככל שנדבר על זה יותר, הטיפול יהיה טוב יותר.
"נחשפתי להרבה מאוד מטופלים שקיבלו השראה ממטופלים אחרים שסיפרו את הסיפור שלהם. אנחנו משתפים איתם פעולה כדי להעלות את המודעות לנושא. הם קיבלו השראה ממטופלים שהצליחו להשתקם, ובזכות זה החליטו לבוא לטיפול ולשקם את עצמם".
ועידת "האנשים של המדינה"
(צילום: יריב כץ)
יש גם את הממד של שיקום. עדיין לא הגיעו כל התקציבים לצפון, אין שם תנופה כזו, למרות שבדרום זה היה מהיר. איך מחזירים את האמון ומשקמים את הצפון?
"אנחנו רגע לפני הבחירות, וחשוב מאוד לעורר דיון ציבורי בכל מה שקשור לצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה, בנגב ובגליל, בדגש על הגליל. כל הנתונים מצביעים על כך שרוב מנועי הצמיחה ועולם ההייטק נמצאים במתחם צר מאוד במרכז הארץ. ישראל לא יכולה להרשות את זה לעצמה, כי היא מתמודדת עם עומס אדיר במרכז, בתשתיות, ושיעור הילדים בצפון נמוך מאוד ביחס לממוצע. אנחנו יודעים שהשכר בצפון נמוך מהממוצע הארצי. אנחנו חייבים לנהל כאן אסטרטגיה כלכלית חדשה, ולעשות מה שעשו באמריקה: להתרחב מעמק הסיליקון. תעשיית ההייטק יצאה לטקסס ולצפון קרוליינה, והתחברה לאקדמיה שם. כאן אנחנו צריכים לפעול כך, ומפעל הפיס מתכלל פילנתרופיה, מגזר עסקי ומגזר ציבורי, כדי לבנות תשתית אסטרטגית שתהיה גם כלכלה בצפון".
למה אתה בעצם מתכוון?
"מרכזים כלכליים בצפון, שיזמים יגיעו אליהם וחברות יצמחו מהם. אנחנו דואגים לחינוך מגיל רך, לחיבור בין האקדמיה לתעשייה, ולרשויות מקומיות, שהן גורם מרכזי במעטפת, כדי שיזמים או תעשיות שיצמחו שם לא יראו צורך לחזור למרכז או לעבור אליו. הם יקבלו הכול בצפון".
אני מבינה שהמדינה צריכה לעשות תשתיות, חינוך, מרכזי תעסוקה. איפה מפעל הפיס בסיפור הזה?
"השלטון הוא הגורם המרכזי באיכות החיים של האזרח. השלטון המרכזי לא פוגש את האזרח בחיי היום-יום. מי שפוגש אותו בגני הילדים, בבתי הספר, במרחב הציבורי ובלשכות הרווחה הוא השלטון המקומי. לצערי הרב, איכות החיים נקבעת על ידי השלטון המקומי. כשהוא חזק, זה שווה קהילה חזקה וחוסן קהילתי. כשהשלטון המקומי חלש, ולצערי זה מה שקורה בפריפריה, אין לו יכולת להוציא את הדברים אל הפועל, ואיכות החיים נפגעת. חרטנו על דגלנו לחזק את הרשויות המקומיות. אנחנו לא רק נותנים צ'ק ובזה מסיימים את תפקידנו. החלטנו ללוות את הרשויות לאורך כל המסע, כי זיהינו שרשות מקומית חזקה יודעת למשוך יזמים, יודעת לפתח תעסוקה ויודעת לדאוג לאיכות החיים של התושב."
מה זה אומר ללוות לאורך כל הדרך, במה זה שונה ממה שרואים היום, מתקנים גדולים?
"לא להגיד לרשות 'מגיע לך אולם ספורט או היכל תרבות, קח 40 מיליון שקל ותשבור את הראש'. אנחנו מלווים אותה עם סל כלים ויועצים, מרמת התכנון ועד השאלה איזה מבנה צריך לבנות: מיפוי צרכים, תכנון, סל כלים, כדי שהפרויקט ייצא לפועל. זיהיתי הרבה פעמים רשויות שמקבלות כסף ותקציבים אבל לא יודעות להוציא אותם לפועל. יש חסם גדול: רשויות חלשות. לא כולם תל אביב, רמת גן או דימונה".
זה צמצום פערים, דווקא לעזור לחלשים?
"כן. מרכזים כלכליים יקומו אם יהיה שלטון מקומי חזק לצדנו, שיחבר בין תעשייה לאקדמיה. יש אקדמיה מאוד טובה בצפון ובדרום, ונדאג לחינוך מגיל רך, בדגש על חינוך טכנולוגי ופיננסי. לדוגמה, פתחנו מאות כיתות ללימוד שחמט בכיתות א' עד ג', מתוך תפיסה שהוכח שזה מפתח את החשיבה, נותן כלים להתמודד עם משברים, ביטחון עצמי ועוד. בחטיבות הביניים בפריפריה אנחנו נכנסים עם תוכנית 'מגשימים' כדי לתת לילדים כלים להשתלב אחר כך במסלולים הטכנולוגיים בצה"ל ובתעשיות ההייטק. יש לנו גם תוכנית להכשרת חרדים לתעשיות ההייטק ולמסלולים טכנולוגיים בצה"ל. את כל הדברים האלה, חינוך, טכנולוגיה, חיבור לאקדמיה ומשיכת יזמים לצפון, אנחנו חייבים כאינטרס לאומי. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שכל הכלכלה תתרכז במרכז הארץ. אנחנו חייבים את זה לא רק משום שהצפון והדרום ספגו מכה במלחמה, אלא כמדיניות כלכלית, כדי להגדיל את התמ"ג, מתוך אינטרס כלכלי מובהק של מדינת ישראל."
