מה לא עושים כדי להפחית תשלומי מזונות? ד"ר להנדסה ביו רפואית שביקש להפחית את תשלומי המזונות שעליו לשלם בטענה כי זמני השהות עם ילדיו הורחבו וכי חל גידול בשכרה של בת זוגו לשעבר, הגיש לבית המשפט תלושי שכר שאינם אותנטיים ואין בהם כדי לשקף את שכרו, אלא שכר נמוך מהשכר בפועל. הדבר התגלה לאחר שחלק מתלושי השכר של הגבר שהתקבלו ישירות ממעסיקו באמצעות צו שניתן לבקשת עורך דינה של בת זוגו לשעבר, הראו ששכרו גבוה יותר באופן משמעותי. לפיכך, דחה לאחרונה בית המשפט לענייני משפחה את תביעתו של האב להפחתת תשלומי מזונות. כמו כן דחה את טענות האב לעניין שינוי נסיבות מהותי בגין הרחבת זמני השהות.
מפסק הדין עולה כי מדובר בבני זוג לשעבר אשר נולדו להם שני ילדים. נישואיהם של הצדדים עלו על שרטון והגבר נאלץ בהתאם לדרישת האישה לעזוב את בית המגורים המשותף. אחרי שבני הזוג נפרדו נקבעו מזונות לשני ילדיהם הקטנים בהסכמה.
לאור שינוי נסיבות אליו טען האב מאז ההסכמה, הוא הגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה להפחתת מזונות הקטינים. האב טען כי השכר שלו נמוך מזה שנקבע בפסק הדין המקורי לעניין המזונות. לטענתו הוא ד"ר להנדסה ביו רפואית, שכיר שמשתכר 15 אלף שקל נטו בחודש בלבד וכי הוצאותיו גדלו בעקבות הפרידה. בנוסף טען כי פערי ההשתכרות בינו ובין פרודתו קטנו, הן בעקבות עלייה בשכרה של האישה. כמו כן טען האב כי מאז ומתמיד היה חלק בלתי נפרד מחיי ילדיו ושימש כאב למופת בגידולם וכי הורחבו משמעותית זמני השהות שלו עם הילדים.
מנגד, טענה האישה שהיא דוקטורנטית, באמצעות עו"ד יוסי הרשקוביץ, כי יש לדחות את תביעת הבעל להקטנת מזונותיו. לטענתה בן זוגה לשעבר צרף "תלושי שכר ומסמכים מפוברקים, כפי שניתן לראות מתלושי השכר שהוגשו לתיק במסגרת צו ונמסרו על ידי מעסיקו של התובע".
השופט קבע בפסק דינו כי "לא נעלם מעיני ביהמ"ש ההבדלים המשמעותיים בין תלושי השכר אותם הגיש התובע (הגבר-ל.ד) לביהמ"ש ואשר צורפו לכתב התביעה ולתצהיר עדותו הראשית לבין תלושי השכר שהתקבלו ישירות ממעסיקו ובאמצעות צו שניתן לבקשת בא כוח הנתבעת (האישה-ל.ד). כך למשל, בתלושי שכר חודש אוגוסט 22 ופברואר 2022, התלושים שהוגשו על ידי התובע הצביעו ששכרו בסך 17,000 שקל לערך, בעוד שהתלושים שהתקבלו ישירות ממעסיקו הראו נתונים שונים, כי שכרו נטו לחודש עומד בהפרש של פי 2 מהתלושים אותם הוא הציג, כשהגבוה מבניהם עומד ע"ס 53,000 שקל".
השופט מוסיף וקובע כי "ביהמ"ש לא זכה להסבר ראוי. כך שבהיעדר התייחסות ספציפית מטעם התובע לא נותר לי אלא להסיק כי תלושי השכר שצורפו ע"י התובע בהליך זה אינם אותנטיים ואין בהם כדי לשקף את שכרו, אלא שכר נמוך מהשכר בפועל . מצאתי לציין, כי לו הייתי בוחר לפתוח פסק הדין בעניין זה הייתי מורה על דחיית התובענה כבר בתחילתו, וזאת נוכח חוסר תום ליבו של וחוסר ניקיון כפיו של התובע עת פנה לביהמ"ש בבקשה לסעד תוך הצגת נתונים ומסמכים (תלושי שכר ודפי בנק), שלמצער אינם נכונים, אינם אותנטיים, המצביעים על שכר נמוך מזה המשולם לו ע"י המעסיק, והדברים ברורים. דין טענות התובע, כי אלו התלושים שקיבל ממעסיקו ואין בתלושים ראיה לאמיתות תוכנם וכי מדובר בחזקה הניתנת לסתירה להידחות ובשתי ידיים".
השופט אף קבע כי מעיון בתלושי השכר שנמסרו ממעסיקו של הגבר, עולה כי על אף שהכנסות האישה עלו, הרי שגם שכרו של הגבר עלה, כך שגם ביחס ההפרש בין הכנסות הצדדים אין כדי להראות שינוי נסיבות מהותי שיש בו כדי להפחית המזונות.
"התובע פעל בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים עת בחר לנהל ההליך באמצעות מסירת הצהרות שאינן נכונות בקשר לגובה השתכרותו ולגבותם במסמכים שאינם תואמים את שכרו האמיתי כפי שנמסר ישירות ממעסיקו והכל על מנת לצייר תמונה עובדתית שאינה אמת ולצורך תמיכה בטענותיו. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בגין ניהול ההליך, ובפרט בשל דרך ניהול ההליך כמפורט בפסק הדין, בסך 40,000 שקל ", קבע השופט.
עו"ד יוסי הרשקוביץ, בא כוחה של האישה, מסר בתגובה: "המסר החשוב מפסק הדין, הוא כי גם כאשר מקבלים תלושי שכר ממקום עבודה מסודר, לא נכון יהיה להסתפק בכך ובמקרים מתאימים יש לבחון את אותנטיות התלושים".
עו"ד יוסי הרשקוביץצילום: יח"צעו"ד שירה בן אשר ארד, באת כוח הגבר, מסרה בתגובה: "מדובר בפסק דין פרימיטיבי שמחזיר את מערכת היחסים בין גברים ונשים בחברה – שנים אחורה. יובהר כי פסק הדין התבסס על הפרשים בתלושי שכר של האיש בגין שנה קודמת להגשת התביעה, שהוגש בהליך קודם, מבלי שבחן את הצהרותיה הכוזבות של האישה, אשר אף היא הצהירה על הכנסות נמוכות שהסתברו כי הן גבוהות מהממוצע, אולם בית המשפט הרחיק לכת ופסק גם בנוגע לזמני השהות וגידול בשכרה של התובעת, בניגוד להלכות הקיימות, תוך פגיעה בעקרון השיוויון.
"בית המשפט לא קיבל את העובדה כי חרף מאבק ממושך, זמני השהות של האיש עם ילדיו שגדלו באופן משמעותי מפעם בשבוע לאחריות משותפת, כמו כן בית המשפט לא בחן את התנהלות האישה, שהצהירה על הכנסות כוזבות אף היא, אשר היו גבוהות משמעותית מהצהרותיה. פסיקה זו גוזרת על אבות שמבקשים להגדיל זמני שהות, דמי מזונות גבוהים, בניגוד לכל היגיון ובניגוד גמור לעיקרון השיווין.
"יוצא איפוא כי על אף שהצדדים שווים בזמני השהות ובשכרם, האב נדרש לשאת בתשלום מזונות גבוהים במיוחד - כעונש על סתירות בשכרו שהומצא שנה טרם לסכסוך. לו היה מדובר בפסק דין שגוזר על האישה תשלום מזונות גבוהים כאמור - ארגוני הנשים לא היו מאפשרים זאת, מאחר ומדובר בגבר העניין שונה ואין מי שיזעק את זעקתו. חוסר השיוויון בעניין זה, זועק לשמיים".
