במסדרונות המועצה המקומית קריית טבעון נרשמה הבוקר התרגשות קלה. אמנם ההודעה הרשמית של אנבידיה על הקמת קמפוס הענק בטבעון היתה צפויה, אך גרמה לשמחה. ברור לכל שהמבנה החדש, שיתפרס על 90 דונם בנקודת המפגש של העמקים זבולון ויזרעאל, למרגלות הר הכרמל, ייצר שינוי ביישוב, אך גם ברמה האזורית.
ראש מועצת קריית טבעון, עידו גרינבלום, לא רגיל לכל כך הרבה תשומת לב, אך הוא נשאר מתון וממוקד: "מההדמיה שאנבידיה פרסמו ניתן לראות שמדובר בחללית כזאת, שבמובן מסוים מתכתבת עם אופי האזור. בעוד 10 שנים המבנה יהיה מזוהה עם היישוב".
היישוב קריית טבעון מתפרס על שטח של כ-9,000 דונם (כמעט פי 3 משטח העיר גבעתיים) ויש בו רק כ-20 אלף תושבים. ע"פ נתוני הלמ"ס, המצב הסוציו אקונומי של היישוב הוא 8 מתוך 10. מרבית הבנייה בו היא צמודת קרקע, והוא מוקף בחורש טבעי ונטוע. ע"פ אתר הנדל"ן המקוון מדלן, המחיר הממוצע לדירה ביישוב הוא 2.73 מיליון שקל (לעומת 1.54 מיליון שקל בחיפה). המחיר הממוצע לשכירות הוא 8,700 שקל (לעומת 3,950 שקל בחיפה). תוכנית המתאר הכוללנית של קריית טבעון, שאושרה ב-2019, מייצרת מסגרת תכנונית המאפשרת גידול מתון יחסית של היישוב, לכמות אוכלוסיה של כ-26 אלף איש, עד 2040.
גרינבלום מודע היטב לחשש של התושבים הוותיקים, ומדגיש כי תוכנית המתאר מציעה גידול מצומצם של האוכלוסייה: "מה שמאפיין את היישוב זה החיבור לטבע. למרות שאנחנו בגודל של עיר קטנה, אין תושב בטבעון שביתו מרוחק יותר מ-100 מטר מטבע. תוכנית המתאר הכוללנית מדברת על שמירת צביון היישוב. הכי קל בעולם זה לקחת יער או שדה ולבנות שכונה. הגישה שלנו היא דווקא לבנות בתוך היישוב, כולל תוספת בנייה צמודת קרקע במגרשים קיימים, התחדשות המרכזים המסחריים הוותיקים והתחדשות עירונית בשיכונים כצנלסון, האיריס והגפן".
מקורות ההכנסה של קריית טבעון, חוץ מארנונה למגורים, מתבססים בעיקר על הארנונה המגיעה מחוות מיכלי הדלק שליד אלרואי, שבבעלות תש"ן - חברת אחסון הדלק הממשלתית. "זה מה שמחזיק את קריית טבעון מבחינה כלכלית", מבהיר גרינבלום. "אנחנו מקדמים כאן, בתהליכים איטיים, תב"ע משותפת עם רמ"י לפינוי. בניגוד למה שכולם מדמיינים, הארנונה של אנבידיה תגיע ל-7 מיליון שקל. אני לא מזלזל בזה, אבל זה לא מה שיהפוך את טבעון למסודרת. אין פה אקזיט.
"זה שהיישוב בדירוג סוציו-אקונומי גבוה לא אומר שהמועצה מספיק איתנה מבחינה כלכלית. המוטיבציה שלנו לגבי אנבידיה, קודם כל, היא הרצון שלנו לייצר הכנסה ועצמאות כלכלית. זה החזון שלי מהיום שנכנסתי לתפקיד. אנחנו עובדים על התב"ע לאזור התעסוקה הזה, שבו יוקם קמפוס אינבידיה, כבר 7 שנים. זה מקום מאוד מבוקש. היינו צריכים לבחור בין החלופות את מה שהכי ישרת את היישוב, היינו יכולים לשווק את המגרשים לכמה חברות ואז לקבל שנים רבות של בנייה. אנבידיה נתנה לנו אכלוס מלא של אזור התעסוקה, ומצד שני מנוע צמיחה להבאת משפחות צעירות שהיום עוברות למרכז בחיפוש אחר מקומות תעסוקה. כמו כן, סטנדרט הבנייה גבוה מאוד".
קריית טבעון נמצאת כבר היום במצב מצוין, מכל בחינה, אך גרינבלום חושב שלמעבר של אנבידיה תהיה השפעה מיטיבה: "יבואו משפחות צעירות, יהיה חיזוק של העסקים המקומיים, ואני מקווה שנצליח לייצר מענים משלימים שיאפשרו לחברות הזנק קטנות לשבת ליד אנבידיה, אפילו במרכזים המסחריים הוותיקים".
מה שחסר לגרינבלום זה פתרונות תחבורתיים: "ממשלת ישראל צריכה לייצר החלטת ממשלה שמדברת על תנועה ותחבורה. אני רוצה תחנת רכבת באזור צומת ג'למה, מסוף תחבורה ציבורית, אולי עוד נתיב ירידה מכביש 6, וקישוריות של שבילי אופניים לתחנת הרכבת".
עוד טוען גרינבלום כי יש לפנות את חוות המיכלים באלרואי, ולהקים במקומה שכונת מגורים ואזור תעסוקה שיחזיקו את טבעון מבחינה כלכלית. "אני חושב שהחלטת ממשלה צריכה לכלול גם שילוב של אוכלוסיות כמו חרדים מרכסים וערבים מבשמת טבעון", הוסיף. "בעיניי, יש פה הזדמנות אדירה של שילוב אוכלוסיות. מעבר לזה, יש פה הזדמנות לפיתוח הרצועה הירוקה של נחל הקישון, מעמק יזרעאל ועד צומת יגור".
ביולי, כשאנבידיה הודיעה שהיא מחפשת קרקע לקמפוס חדש, נפתח מרוץ ארצי של רשויות שניסו לפתות אותה לבוא אליהן - מבאר שבע ועד בית שאן וקריית שמונה. גרינבלום סבור שהבחירה בטבעון היתה אך טבעית: "הקרקע מצוינת מבחינת הוויזואליזציה שלה. מי שמכיר את המבנה שלהם בפאלו אלטו יודע שהם רצו משהו שיש לו נראות. כשתיסע בכביש 6 תדע שזה קמפוס אנבידיה. מעבר לזה, הם רצו צוות שיוכל לקדם את הפרויקט הזה במהירות. אנחנו ועדה מוסמכת, עצמאית, שיכולה לקדם תוכניות במהירות".
