בעוד שמערכת הביטחון עדיין מחכה למימושם של סיכומים שהושגו לפני יותר מחודש עם המטה לביטחון לאומי (המל"ל) ועם ראש הממשלה בנימין נתניהו להזרמה מיידית של 15 מיליארד שקל לתקציבה, ולהזרמתם של 25 מיליארד שקל נוספים עד סוף השנה, החיכוכים הבין משרדיים נמשכים – והיחסים הטעונים ממילא בין משרדי הביטחון והאוצר מוסיפים להסתבך.
בדיון שקיים נתניהו אמש (ה') בהשתתפות בכירים בשני המשרדים הוא דרש להרחיב בכ-50 מיליארד שקל נוספים את "חבילת ההתעצמות" המתוכננת להתווסף לבסיס תקציב הביטחון בעשור הקרוב מכ-350 מיליארד שקל לעשור לכ-400 מיליארד שקל, תוך הארכת תקופת פריסתה לתקופה של יותר מ-10 שנים.
מקורבים למשרד האוצר רואים במהלך המתגבש כניעה של ראש הממשלה לדרישות התקציביות התכופות מצד משרד הביטחון, שאינן יודעות שובע גם כשתקציבו עשוי להסתכם בסוף השנה ב-183 מיליארד שקל. במערכת הביטחון טוענים מנגד כי התוספת החדשה אמורה לממן הוצאות שאינן קשורות למהלכיו המתוכננים. עוד אמרו שם כי התוספת החדשה כוללת כ-7 מיליארד שקל למיגון הצפון, כ-12 מיליארד שקל למשרד החוץ למען חיזוק ההסברה הישראלית בעולם ועוד עשרות מיליארדי שקלים שישמשו לרכש של נשק בארה"ב – כגיבוי למצב שבו הסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי הבא לישראל לא יכלול הזרמות שנתיות של מיליארדי דולרים, כפי שהיה בהסכמי הסיוע בעשורים האחרונים. הסכם הסיוע הנוכחי, במסגרתו הממשל מעמיד לישראל כ-3.8 מיליארד דולר בשנה, יפקע בסוף 2028.
גורמים המקורבים לאוצר טענו כי הגדלת חבילת ההתעצמות שעומדת על הפרק מבטאת את התממשות ההתרעות מהחודשים האחרונים, שלפיהן מערכת הביטחון לוחצת על הגדלת תקציביה ובאופן שיפגע קשות בשירותים הבסיסיים שיקבלו אזרחי ישראל בשנים הבאות וזאת ללא כל התייעלות והתנהלות כספית מחושבת מצד צה"ל ומשרד הביטחון.
בעוד שבשבועות האחרונים סכומים של עשרות מיליארדי שקלים לביטחון נזרקים לחלל האוויר, במערכת הביטחון הבהירו בימים האחרונים כי היא טרם קיבלה ולו שקל אחד. שם עדיין ממתינים ל-15 מיליארד השקלים שמקורם ברזרבות של משרד האוצר למימון הזמנות בהולות לייצור נשק בתעשיות הביטחוניות ולכיסוי חלקים מהחוב שלו אליהן, שנסק להיקף חסר תקדים של יותר מ-15 מיליארד שקל.
פרט לכך, לפני יותר מחודש המל"ל ונתניהו הורו לאוצר לתת למשרד הביטחון הרשאה להתחייב על רכש ביטחוני עתידי בהיקף של כ-130 מיליארד שקל בהתבסס על התוספת הרב שנתית של 350 מיליארד שקל, החל משנת 2027. הרשאה זו טרם ניתנה, וזאת בשל הצורך של האוצר לשנות את הנומרטור ולקבל לשם את אישור הכנסת.
הנחיית ראש הממשלה להגדיל את התוספת בעוד 50 מיליארד שקל עלולה לסבך עוד יותר את התמונה התקציבית של מערכת הביטחון ואת היחסים הטעונים ממילא בין משרדי האוצר והביטחון, המאופיינים בחשדנות ובהאשמות הדדיות.
ועם כל אלה כלל לא ברורה מידת ההיתכנות של הגדלת ההוצאה הביטחונית בשנים הבאות, ברקע התקרבות הבחירות לכנסת שייערכו ב-27 באוקטובר. זאת, כשנתניהו קיבל את ההחלטה על התוספת התקציבית של 350 מיליארד שקל בעצמו, ולא ברור איזו עבודת מטה קדמה להחלטה; כעת הוא מנסה להגדיל את התוספת בעוד כ-50 מיליארד שקל. תוספת כזאת עלולה להוביל, כך חוששים במערכת הכלכלית, להעלאת מסים.
נתניהו
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בשבועות האחרונים התייחס שר האוצר בצלאל סמוטריץ' למתיחות התקציבית הגוברת עם משרד הביטחון, וטען בראיון לפודקאסט "השור והדוב" כי אין להעלות מסים. לדבריו, "היו ניסיונות לסכם תקציב לעשור, בהיקף של 350 מיליארד שקל ומהם 250 מיליארד שקל מתקציב המדינה (כשעוד 100 מיליארד שקל אמורים להיכנס בעקבות התייעלות פנימית בצה"ל, הרחבת היצוא הביטחוני והנפקה עתידית של התעשיות הביטחוניות הממשלתיות, י"א) ובלמתי את זה, כי זה לא נכון בתקופת בחירות ולא בתקופת מלחמה".
הוא הוסיף כי "קשה לי עם משרד הביטחון. הוא רגיל להתנהל כך במשך שנים בשיטת ההתקשרויות שלו עם התעשיות הביטחוניות, ואני אומר להם כל הזמן שפרוסה קטנה מעוגה גדולה עדיפה על פני פרוסה גדולה מעוגה קטנה". על התנהלות מערכת הביטחון טען כי "היא מזכירה את הילד שרואה את אבא שלו מכניס כרטיס לקיר, מקבל כסף וחושב שזה בחינם".
