איך צפויות להיראות הערים בישראל בעוד עשור? איך מאות אלפי יחידות הדיור, שאושרו בתוכניות בשנים האחרונות, ישתלבו במרקם הקיים? והאם הערים יעמדו בעומס הצפוי? מדובר בשאלות שמעסיקות לא מעט גורמי תכנון. אחת האדריכליות שנוטלת כבר היום חלק בעיצוב המרחב הבא של ישראל, היא האדריכלית עדי אסיף, שותפה במשרד גוטמן אסיף אדריכלים. המשרד אחראי היום על שני פרויקטים שאפתניים, שלדבריה, "יגדירו את מטרופולין דן מחדש ויקבעו לא מעט את הקו שיאפיין את מרכזי הערים. אזורים שלמים הולכים לשנות את פניהם ואיתם הרגלי החיים והמגורים כפי שהכרנו אותם".
מי שעובר היום ברחוב כצנלסון בגבעתיים או לאורך רחוב דב הוז בחולון, מתקשה לדמיין כיצד בעוד עשור אותם רחובות ייראו אחרת לחלוטין. שתי התוכניות שבהן מעורבת אסיף, מתמקדות בדיוק במקומות הללו. במקום שורות של בנייני רכבת בני ארבע עד שש קומות צפויים לקום מגדלים בני עשרות קומות, אלפי יחידות דיור חדשות, מרחבים ציבוריים ירוקים, מוסדות קהילה ותעסוקה – וכל זאת סביב מערכת תחבורה ציבורית מתקדמת, המבוססת על רשת המטרו העתידית. לדברי אסיף, "אנחנו כבר לא מדברים על פרויקט בודד או על בניין אחד, אנחנו מתכננים מחדש אזורים שלמים בעיר. זו לא רק התחדשות עירונית – זו מהפכה עירונית, שמשנה את האופן שבו אנשים יחיו, יתניידו ויצרכו שירותים".
כאמור, אחד הפרויקטים המרכזיים שעליהם עובד משרדה של אסיף הוא מתחם כצנלסון–נגה בגבעתיים, אחד הצירים המרכזיים והוותיקים בעיר. הרחוב צפוי לעבור שינוי דרמטי. התכנון כולל אלפי יחידות דיור חדשות במגדלים גבוהים, לצד שילוב של מסחר, תעסוקה ומבני ציבור. "המטרה היא לא רק להוסיף דירות", מסבירה אסיף. "אנחנו מייצרים מרכז עירוני חדש שמתבסס על תחבורה ציבורית איכותית. הרחוב עצמו הופך למרחב פעיל לאורך כל שעות היום, עם שימושים מגוונים שמייצרים חיים עירוניים עשירים".
לדבריה, תחנות המטרו המתוכננות באזור הן שמכתיבות את אופי הפיתוח. "המטרו הוא נקודת המוצא של התכנון. אנחנו כבר עוסקים היום בפרטים כמו חיבורי התחנות למרחב העירוני ולמבנים הסמוכים. זה מה שמאפשר לחשוב אחרת על העיר".
אדריכלית שותפה עדי אסיף, גוטמן אסיף אדריכליםצילום: ניר סלקמןפרויקט משמעותי נוסף שבו מעורבת אסיף, הוא ההתחדשות לאורך רחוב דב הוז בחולון – אחד הצירים המרכזיים בעיר. גם כאן מבני המגורים הוותיקים עתידים להתחלף במתחמים מודרניים וצפופים יותר. אך בניגוד לחשש הציבורי מפני "יער של מגדלים", אסיף מדגישה כי התכנון מבקש דווקא לייצר איכות חיים גבוהה יותר. "חולון מתמודדת כבר היום עם מחסור בשטחים פתוחים", היא אומרת. "דווקא באמצעות הציפוף אנחנו מצליחים לייצר קרקע ציבורית חדשה".
לתפיסתה, הרעיון הוא לצמצם את שטח הבנייה על הקרקע ולהגביה את המבנים. "במקום לפרוס בנייה נמוכה על פני שטחים נרחבים אנחנו מרכזים את הבינוי על תכסית קטנה יותר. השטחים שמתפנים הופכים לגינות, כיכרות ומרחבים ציבוריים לטובת התושבים".
פרוייקט כצנלסון גבעתיים, גוטמן אסיף אדריכלים
(הדמיה: אלמה קישון)
דירות בלי חנייה
אחד המאפיינים הבולטים של שני הפרויקטים הוא ההסתמכות על מערכת הסעת ההמונים העתידית. "הפרויקטים האלה מתוכננים מתוך הנחה, שהרכב הפרטי כבר לא יהיה אמצעי התחבורה המרכזי”, מסבירה אסיף. לדבריה, תקני החניה בפרויקטים החדשים יהיו נמוכים משמעותית מהמקובל כיום. "בחלק גדול מהדירות לא תהיה כלל חניה פרטית. התקן נע בין 0.3 ל־0.6 חניות ליחידת דיור. זה נשמע דרמטי, אבל זו המציאות בערים רבות בעולם. השינוי התחבורתי הוא חלק בלתי נפרד מהצלחת ההתחדשות העירונית. אם נמשיך לתכנן ערים עבור שני רכבים לכל משפחה, לא נצליח לייצר עירוניות איכותית. מרכזי הערים של העתיד יתבססו על הליכה ברגל, תחבורה ציבורית, רכיבה על אופניים ושירותי תחבורה שיתופיים".
מעבר למגורים, הפרויקטים של אסיף מתבססים על עקרונות של עירוניות מעורבת: "באותם מבנים נראה מגורים לצד מסחר, תעסוקה ושירותים ציבוריים, בתי קפה, קופות חולים, גני ילדים, משרדים וחנויות – כולם יהיו חלק בלתי נפרד מהרחוב. אנחנו רוצים שאנשים יוכלו לעבוד קרוב לבית שלהם. זה לא רק עניין של נוחות – זה מייצר רחובות חיים ופעילים לאורך כל שעות היום".
פרוייקט דב הוז חולון, גוטמן אסיף אדריכלים
(הדמייה: תאי זהבי)
אסיף רואה בפרויקטים הללו חלק ממגמה רחבה יותר של חיזוק הערים שמסביב לתל אביב. "אנחנו למעשה יוצרים מחדש את מרכזי הערים", היא מסבירה, "הפעילות שהייתה מרוכזת במשך שנים בתל אביב בלבד, מתחילה להתפזר למוקדי משנה איכותיים ונגישים יותר".
לדבריה, כבר היום ניתן לראות כיצד מוסדות קולינריים, עסקים ומקומות בילוי בוחרים להתמקם מחוץ לתל אביב. "אנשים מחפשים לחיות, לעבוד ולבלות קרוב לבית. ההתחדשות העירונית מאפשרת לייצר את כל זה בתוך העיר עצמה. בעוד עשר שנים כבר לא יהיה אפשר להתעלם מהשינוי. התוכניות כבר אושרו ונמצאות בשלבי תכנון מתקדמים. ההחלטות מתקבלות עכשיו. בעוד עשור מי שיעבור בכצנלסון בגבעתיים או בדב הוז בחולון, יראה מציאות חדשה לחלוטין. האתגר הגדול הוא לא רק לבנות יותר דירות, אלא לייצר ערים טובות יותר – עם תחבורה יעילה, שטחים ציבוריים איכותיים וחיי רחוב עשירים. בסופו של דבר זו המהפכה האמיתית שאנחנו מנסים לייצר".
