זירת הנפילה בתל שבע
(צילום: שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים, תיעוד מבצעי מד"א)
העלות הצבאית והאזרחית של מלחמת "שאגת הארי" מול איראן והחיזבאללה צפויה להגיע לכ-65 מיליארד שקלים, לפחות, ללא חישוב הנזק למשק מהירידה בצמיחה, העלייה באינפלציה, הפסד של השקעות ודחיית פרויקטים בבנייה ובתשתיות.
העלות הצבאית גבוהה מ-50 מיליארד שקלים, העלות האזרחית הישירה הגיעה לכ-10 מיליארד שקלים ולכך יש להוסיף את הנזקים הישירים והעקיפים מפגיעות הטילים שטרם סוכמו ביותר מאלף זירות ב-40 ימי המלחמה, ונזק עקיף גדול לעסקים שהושבתו ועוד יושבתו כתוצאה מפגיעת הטילים.
מלחמת "עם כלביא" בחודש יוני אשתקד, שארכה רק 12 ימים, עלתה לצה"ל ולמשק כ-22 מיליארד שקלים. יצוין שעד היום עדיין לא שולמו כל הפיצויים ונזקי הטילים מהמלחמה הקודמת וההערכה היא שהעלויות יסתכמו בסופו של דבר בכ-25 מיליארד שקלים.
במלחמת "שאגת הארי", העלויות הגבוהות בהרבה הן בשל משך הלחימה והן בשל הוצאות גבוהות בהרבה ליום לחימה ממוצע, והוצאות גבוהות גם במלחמה מול החיזבאללה, שכוללות תמרון צבאי נרחב בימים האחרונים בלבנון. כמו כן, כוחות צה"ל ממשיכים לשהות ב-52% משטחה של רצועת עזה, מאז הפסקת האש ב-13 באוקטובר 2025, בעלות יומית שמגיעה לעשרות מיליוני שקלים.
עלות יום לחימה: מיליארד שקל
לפי חישובים שנעשו בלשכת היועץ הכספי לרמטכ"ל, העלות הממוצעת ליום לחימה הגיעה במלחמת "שאגת הארי" לכמיליארד שקלים. בשבועיים הראשונים בעצימות גבוהה של תקיפת מטרות באיראן והתגוננות מירי טילים נרחב בכל רחבי הארץ - העלות אף הסתכמה בכ-1.8 מיליארד שקלים ליום, אולם לפני התמרון של כוחות צה"ל בלבנון ירדה העלות ממיליארד שקלים ליום לכ-800 מיליון שקלים ליום, ומאז התמרון לעומק השטח בלבנון חזרה לעלות של כמיליארד שקלים ואף יותר ליום לחימה, שכולל גיוס עשרות אלפי אנשי מילואים, שימוש בתחמושת, שחיקת ופגיעות בציוד הצבאי, טיפול בנפגעים והוצאות שנאסר לפרסם את פרטיהן, בין השאר בשימוש בסוגי נשק חדשים ויקרים.
כבר אחרי החג צפוי להתקיים דיון אצל ראש הממשלה בהשתתפות שרי באוצר והביטחון לקביעת גובה התוספת התקציבית שיהיה צורך להעביר למערכת הביטחון בעקבות המלחמה האחרונה. הצבא דורש לפחות עוד 15 מיליארד שקלים, שכוללים תוספת של 7 מיליארד שקלים שחסרים כבר בחודשים האחרונים לאגף השיקום במשרד הביטחון עקב ריבוי הנפגעים והתשלומים למשפחות השכולות מאז אוקטובר 2023.
העברת סכום כזה תחייב אחת משתי האפשרויות או שילוב שלהן: הגדלת הגירעון בתקציב המדינה מ-4.9% ל-5.6%, או חלק מכך, וקיצוץ תקציבי של כ-2%-3% בתקציב הקניות והפיתוח של כל משרדי הממשלה. כמו כן, צפויה דחיה של חלק מהפרויקטים הלאומיים, בהם המטרו, בניית משרדי הממשלה החדשים בירושלים והשקעה בכבישים ובקווי הרכבת. השינויים בתקציב מחייבים החלטת ממשלה ואישור בשלוש קריאות בכנסת המצויה בפגרה עד ה-10 במאי.
מבחינת עלויות המלחמה האזרחיות, שכאמור, הסתכמו בכ-10 מיליארד שקלים, החלוקה היא כזאת: כ-2 מיליארד שקלים שישולמו כפיצויים על נזק ישיר; 7.5 מיליארד שקלים לפיצויים: למתווה פיצוי העסקים כ-7 מיליארד שקלים ולתשלומי חל"ת כחצי מיליארד שקלים לפחות; 50 מיליון שקלים לרשויות מקומיות עם אתרי הרס נרחבים; 50 מיליון שקלים שהועברו בדחיפות בחג ליישובי קו העימות בצפון; 35 מיליון שקלים כסיוע מיוחד לחקלאים; 100 מיליון שקלים לרשויות המקומיות בכל הארץ כשיפוי ראשוני על הוצאות בשל המלחמה; 78 מיליון שקלים לרשויות מקומיות עבור החזר תשלומי הורים לצהרונים; 60 מיליון שקלים, שהועברו בחודש שעבר לרשויות המקומיות בקו העימות בצפון לפעולות חוסן והפגה; 100 מיליון שקלים למשטרה לגיוס פלוגות חדשות.
עד כה הוגשו לקרן הפיצויים כ-25 אלף תביעות בגין נזק לרכוש, מהן כ-16 אלף תביעות בגין נזק למבנה, 2,300 בגין נזק לתכולה וציוד, 5,500 בגין נזק רכב ומאות תביעות בשל נזק אחר. מבין כלל התביעות הוגשו בתל אביב כ-5,000, בבאר-שבע, כ-3,500, בערד: 2,200, בדימונה: כ-1,450 וכך גם בבית-שמש ובפתח-תקווה הוגשו יותר מאלף תביעות.
עלות המלחמה מ-7 באוקטובר: מעל 350 מיליארד שקל
בנק ישראל פרסם בימים האחרונים נתונים לפיהם עלות המלחמה מאז השבעה באוקטובר 2023 ועד סוף חודש פברואר השנה הגיעה כבר ל-352 מיליארד שקלים. להערכות הבנק המרכזי יש להוסיף כעת את עלויות מלחמת "שאגת הארי" ב-40 ימי המלחמה בחזית איראן ולבנון ואת הפגיעה בצמיחה לפחות ב-1.5%, פגיעה בהשקעות בשל השבתת ענפים שלמים במלחמה כמו התיירות, התרבות, אירועים פורים, פסח ואולמות שמחה וירידה ב-40% בצריכה בעת המלחמה.
באוצר ובביטוח הלאומי אמרו ל-ynet כי הכוונה היא לשלם את רוב דמי החל"ת (דמי אבטלה עד 70% מהשכר) לנעדרים 10 ימים ויותר במגזר העסקי כבר ב-12 באפריל. התשלום צפוי להתבצע בעיקר על ימי ההיעדרות בחודש מרץ, שכן עד כה בחודש באפריל היו לא מעט ימי חג וחול המועד, ומספר ימי העבודה היה קטן יותר.
בנוסף, ברגע שפיקוד העורף, וכן הממשלה, יודיעו רשמית על הפסקת מבצע שאגת הארי, התשלום על ימי החל"ת צפוי ככל הנראה להסתיים גם כן. יחד עם זאת, במבצע הנוכחי הכנסת ביצעה חקיקה שמאפשרת לה להפעיל שוב את מנגנון דמי החל"ת במצבי חירום בהליך מזורז, ללא חקיקה, עד לתום שנת 2027. כך שבמידה והלחימה תחודש - המדינה תוכל להמשיך ולשלם דמי חל"ת לזכאים.
יש לציין כי לעובדי המגזר הציבורי שולמה ב-1 באפריל משכורת מלאה של 100% מהשכר הרגיל של מרץ, החל מיום ההיעדרות הראשון מהעבודה בעקבות המלחמה, מה שגרם לביקורת רבה בקרב המגזר העסקי.
