אלפי רכבים בשנה חוצים את הגבול מארה"ב למקסיקו ולא חוזרים לעולם: תחקיר של "לוס אנג'לס טיימס" חושף כי הקרטלים בנו לעצמם צי של רכבי יוקרה שנגנבו מחברות השכרה אמריקניות.
השיטה המתוחכמת מבוססת על חברות קש ואנשים עם זהויות גנובות, אשר שוכרים רכבים יוקרתיים ואיכותיים מחברות השכרה אמריקניות, בעיקר בקליפורניה, ולאחר מכן חוצים את הגבול למקסיקו ויורדים מהרדאר המשטרתי בארה"ב. המעבר למקסיקו נעשה במהירות דרך מעברים יבשתיים עוד לפני שחברות ההשכרה מספיקות לדווח לרשויות שהרכב נחשד כגנוב.
ברגע שהרכב חצה את הגבול, לרשויות האכיפה האמריקניות אין סמכות שיפוטית לרדוף אחריו או לחלץ אותו, וחברות איתור פרטיות מצליחות להחזיר רק אחוז קטן מאוד מהרכבים. הקרטלים מנצלים את העובדה שבעוד הכניסה לארה"ב מבוקרת בצורה קשוחה ואיטית כדי למנוע הברחת סמים והגירה בלתי חוקית, תנועת הרכבים היוצאת מארה"ב למקסיקו זורמת כמעט ללא עצירה. לסוכנות המכס והגנת הגבולות של ארה"ב יש אמנם סמכות חוקית לבדוק רכבים יוצאים, אך מדובר במשימה בלתי אפשרית לביצוע כי וידוא ידני של כל רכב יגרום לפקקי ענק במעבר.
בנוסף, אין לרשויות הגבול מערכת ממוחשבת שמחוברת אוטומטית לציים של חברות ההשכרה הפרטיות. לשוטר בגבול אין דרך לדעת אם הנהג שוכר את הרכב כחוק או אם מדובר ברכב שנלקח ללא אישור לחצות את הגבול. לעיתים קרובות אנשי הקש גם מצוידים במסמכים לגיטימיים של חברת ההשכרה כך שלא נראה על פניו שמדובר בגניבה.
הרכבים עצמם משמשים למטרות תצוגת עושר או עוברים הסבות בשטח – כולל מיגון בליסטי והתקנת כלי נשק כבדים ללחימה בין קרטלים או מול הצבא. במסגרת התופעה הזו, הקרטלים המקסיקניים ממוקדים בשני סוגים עיקריים של כלי רכב: רכבי שטח (SUVs) וטנדרים למשימות מבצעיות, לצד מכוניות ורכבי פרימיום יוקרתיים המשמשים כסמלי סטטוס עבור ראשי הארגונים. בין היתר בולטים רכבי BMW, GMC וקאדילק.
על פי התחקיר, חברות ההשכרה נותרו חשופות לתופעה מאחר שהביטחונות שהן מבקשות לא מספיקים כדי להגן מפני נזקי הגניבה. הפיקדון שמשאירים השוכרים הוא בדרך כלל רחוק מעלות הרכב, ולעיתים קרובות מאחר שמדובר בזהויות גנובות או חברות קש, אין לחברות ההשכרה את מי לתבוע.
נקודת מעבר גבול בין ארצות הברית למקסיקו
(צילום: AP)
בסופו של דבר, מי שסופג את ההפסדים העצומים הן חברות הביטוח המסחריות של סוכנויות ההשכרה, וכתוצאה מכך מחירי הביטוח וההשכרה לכלל הציבור בארה"ב עולים. בגלל הסיכון הגבוה הזה, סוכנויות השכרה רבות במדינות כמו טקסס וקליפורניה החלו להתקין מכשירי GPS סמויים מתוחכמים שמכבים את מנוע הרכב מרחוק ברגע שהוא מתקרב לקו הגבול עם מקסיקו, עוד לפני שהגנבים מספיקים לעבור את המכס. למרות זאת, הקרטלים מצאו שיטות שונות להתגבר על החסימה ומרבית הרכבים מצליחים לעבור את הגבול.
במטרה לפזר את הסיכונים, מגייסים הקרטלים צעירים אמריקנים בטיקטוק וברשתות חברתיות נוספות, אשר עליהם מוטלת המשימה לשכור את הרכב ולהסיע אותו למגרש חניה קרוב לגבול. בנקודה הזאת הוא ייאסף על ידי נהג נוסף אשר תפקידו הוא לעבור את הגבול ולהביא את הרכב לאנשי הקרטל. תמורת המשימה הראשונה משלם הקרטל בין 1,500 ל-4,000 דולר במזומן, תלוי בשווי הרכב.
בסופו של דבר, הצעירים הללו מגלים שהם שימשו כ"בשר תותחים" עבור הקרטלים. בעוד ראשי הארגונים במקסיקו נהנים מרכבי שטח ממוגנים חדישים, האזרחים האמריקנים שפיתו אותם ברשתות החברתיות מוצאים את עצמם עם תיק פלילי פדרלי, פגיעה אנושה בסיכויים ללמוד או לעבוד, ובמקרים רבים גם מאסר בפועל של מספר שנים בכלא.
