אחרי כמעט שני עשורים של דוחות, ועדות מקצועיות, החלטות ממשלה והבטחות שלא מומשו, חוק הרשויות המטרופוליניות נמצא בנקודת ההכרעה. בשבוע הבא צפויה ועדת הכלכלה לדון בנוסח המעודכן של הצעת החוק, בתקווה לסגור את המחלוקות האחרונות ולאפשר את השלמת הליך החקיקה בקריאה שנייה ושלישית עוד לפני פיזור הכנסת.
אם המהלך יושלם, מדובר באחד השינויים המבניים המשמעותיים ביותר שנעשו אי פעם בתחום התחבורה בישראל. הישג ששרת התחבורה רגב תוכל לזקוף לזכותה, בעוד ששרים קודמים במשרדה, סירבו לוותר על סמכויות קריטיות שכאלו.
החוק, שנדחק החוצה מחוברת חוק ההסדרים בשנה הקודמת, קיבל רק לאחרונה הזדמנות נוספת שדרשה מכל הצדדים לשים את האגו בצד ולהתכנס לעבר הפתרון החשוב והבלתי נמנע - להקים בישראל רשויות מטרופוליניות שינהלו את התחבורה באזורן, על כל רבדיה. כידוע, ישראל צפויה להתמודד בעשורים הקרובים עם גידול אוכלוסייה מהמהירים בעולם המערבי, כאשר עיקר הגידול יתרכז במטרופולינים הגדולים. כך שאם חשבתם שהיום אתם סובלים בפקקים, העתיד מנבא תחזיות שחורות במיוחד, אלמלא יעשו שינויים דרמטיים באזורים אלה, כבר עכשיו.
בסופו של דבר, אחרי לחצים רבים מצד גורמי המקצוע שנמשכו יותר משנה, בממשלה הבינו שללא תכנון תחבורתי יעיל ומתואם, הגודש צפוי להחמיר באופן דרמטי ולהוביל לפגיעה כלכלית ואיכות חיים קשה. הרעיון שמאחורי הרשויות המטרופוליניות הוא להעביר חלק מסמכויות התכנון והניהול מהשלטון המרכזי לגופים אזוריים המכירים טוב יותר את הצרכים המקומיים ויוכלו לקבל החלטות מהירות ומדויקות יותר, החל מנתיבי תחבורה ציבורית, תוספת אמצעי תחבורה, מיקום תחנות אוטובוס ורכבת, שבילי אופניים וכל החלטה שיכולה להשפיע על התניידות התושבים במטרופולין. כעת, כשהרפורמה נמצאת ביישורת האחרונה, גורמי המקצוע דוחפים לסגירת כל הקצוות הפתוחים ולהעברת החוק במליאת הכנסת באופן סופי, לפני היציאה לבחירות.
במהלך הדיונים האחרונים בוועדת הכלכלה כבר הוכנסו לחוק שורה של שינויים משמעותיים. הבולט שבהם הוא צירופו של מטרופולין חיפה לחוק כבר בשלב הראשון, לצד מטרופולין תל אביב ומטרופולין ירושלים. בנוסף נקבע כי כל שינוי מהותי שיבקש שר התחבורה לבצע במבנה הרשות המטרופולינית, יידרש לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. עוד נקבעה כהונה בת חמש שנים לנציגי הרשויות, לצד מגבלה של שתי קדנציות בלבד, במטרה למנוע ריכוז כוח לאורך זמן.
אחד השינויים המשמעותיים ביותר נוגע למידת ההשפעה של משרד התחבורה על הרשויות החדשות. לפי הנוסח המסתמן, שני נציגי משרד התחבורה יחזיקו בזכות הצבעה במועצת הרשות, כאשר אחד מהם ייצא מהרשות בתום שנתיים בלבד, במקום שלוש שנים כפי שנקבע בתחילה. בתום התקופה יוחלף הנציג בשני אנשי ציבור: מומחה בתחום התחבורה ונציג ארגון חברה אזרחית. מדובר בשינוי בעל משמעות רחבה, משום שהוא מסמן מעבר הדרגתי של מוקד קבלת ההחלטות מהשלטון המרכזי לאנשי המקצוע בשטח. זהו למעשה אחד המבחנים המרכזיים של משרד התחבורה, האם ילך עד הסוף עם קידום החוק ויסכים לוותר על סמכויות משמעותיות שכאלה.
גם מנגנון הערעור עבר שינויים. רשויות קטנות יותר, שעלולות למצוא את עצמן במיעוט מול ערים גדולות וחזקות, יוכלו לערער על החלטות, וכעת נוספה גם מסגרת זמנים ברורה לכל שלבי ההליך כדי למנוע גרירת רגליים ועיכובים.
למרות ההתקדמות, כמה מחלוקות מרכזיות עדיין מונחות על השולחן. הראשונה היא שאלת מינוי יו"ר הרשות המטרופולינית, סוגיה שתשפיע על מידת העצמאות של הגוף החדש. מחלוקת נוספת נוגעת לשאלה האם ראשון לציון תהיה חלק ממטרופולין תל אביב, בשל גודלה של העיר, התפתחותה והשאלה האם היא צריכה להוביל רשות מטרופולינית בעצמה ולא כחלק מתל אביב. בנוסף טרם הוכרע מי יכהן כיו"ר רשות מטרופולין תל אביב, הגוף שעתיד להיות בעל ההשפעה הגדולה ביותר על התחבורה הציבורית בישראל. בעוד שבמשרד התחבורה מעדיפים שיהיה זה נציג בכיר מהרשות לתחבורה ציבורית, יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן, סבור שנציג בכיר מעיריית תל אביב יתאים יותר.
אחד השמות הבולטים הוא סגן ראש העיר תל אביב, אסף זמיר, כמי שנתפס כדמות שתהיה מוסכמת גם על ידי נציגי הרשויות האחרים. סוגיה רגישה נוספת היא קביעת הרוב המיוחס שיידרש לקבלת החלטות, סעיף שיקבע עד כמה יהיה קל או קשה לקדם מהלכים משמעותיים בתוך הרשויות.
"נעשה הבלתי ייאמן. כבר שנים רבות שאנו נאבקים לקדם את הרפורמה הקריטית הזו אחרי שנבלמה פעם אחר פעם, וצריך לתת קרדיט למשרדי התחבורה והאוצר על כך שפעלו להביא אותה לשלב החקיקה", אמרה יעל שכטר סיטמן, אחראית תחום תחב"צ בלובי 99 , "אבל עכשיו, אחרי שחיכינו כל כך הרבה שנים, חשוב גם לעשות את זה נכון ולוודא שהגוף שיוקם יהיה מקצועי, עצמאי ושקוף, כך שיוכל לקבל החלטות בהתאם לצרכים של המטרופולין ותושביו, ולא יישאר תלוי יתר על המידה במשרד התחבורה ובשלטון המרכזי. אנו רוצים לוודא שתעבור הצעת חוק אפקטיבית, שתעניק לרשויות את הסמכויות, העצמאות והאיזונים הנדרשים כדי שיוכלו באמת לשפר את התחבורה הציבורית, להפחית את הגודש בכבישים ולהעניק לציבור שירות טוב, זמין ואמין יותר".
כדי להאיץ במקבלי ההחלטות קואליציית "מנתבים מחדש", הכוללת תשעה ארגוני חברה אזרחית ובהם "15 דקות" ו"ישראל 2050", פתחה בקמפיין הקורא לצדדים להגיע להסכמות ולהימנע מפספוס הרפורמה. הארגונים פנו לתושבי גוש דן ליצור קשר עם ראשי הרשויות המעורבים במחלוקות ולדרוש לקדם פשרות שיאפשרו את השלמת החקיקה.
בשבוע הקרוב נדע האם הכנסת, בתמיכת משרדה של רגב, תשלים את אחד מהחוקים החשובים ביותר שנידונו בה בשנים האחרונות. אם לא, גם הפעם עלולה ישראל להחמיץ הזדמנות נדירה להכין את מערכות התחבורה שלה לעשורים הבאים.
