תביעה בהיקף של כ-343 מיליון שקל נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י): שלושה יזמים טוענים להטעיה שיטתית במכרזי קרקע של רמ"י בזיכרון יעקב. לטענתן, "המדינה שיווקה קרקעות כזמינות לבנייה, למרות שידעה כי אין כל אפשרות לפתחן בעתיד הנראה לעין".
מדובר בחברות אלקטרה השקעות, ביג מרכזי קניות וצ.פ. חברה לבניין, שהגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה באמצעות עוה"ד שמואל שוב, הילה לביא-יתים וישראל אלתר ממשרד עוה"ד שוב ושות', נגד מדינת ישראל ורמ"י בגין הטעיה חמורה, הפרת חוזים והתנהלות חסרת תום לב במכרזי קרקע בשכונת "זכרונה".
על פי כתב התביעה, רמ"י פרסמה בשנים 2021-2022 מכרזים לשיווק מקרקעין בהיקף של מאות יחידות דיור ודיור מוגן, תוך הצגת מצג לפיו מדובר בקרקעות זמינות לבנייה, וקביעת התחייבות חוזית להשלמת הבנייה בתוך 48 חודשים.
בפועל, כך נטען, כבר במועד פרסום המכרזים ידעה רמ"י כי קיימות מחלוקות עמוקות, מתמשכות ורבות שנים בינה לבין המועצה המקומית זיכרון יעקב. על פי התביעה, מדובר במחלוקות אשר מונעות את ביצוע עבודות הפיתוח הנדרשות ומהוות חסם מוחלט למימוש הפרויקטים.
לטענת התובעות, המדינה שיווקה קרקעות למרות שידעה שאין כל היתכנות לפיתוחן, גבתה מאות מיליוני שקלים מהיזמים, ולאחר הזכייה הותירה אותם להתמודד לבדם עם סכסוך בין רשויות שאין להם שליטה עליו. התובעות מתארות מציאות אבסורדית, במסגרתה שילמו סכומי עתק עבור זכויות חכירה, אך נותרו ללא יכולת לקדם את הפרויקט.
הפרה של חובת ההגינות
כתב התביעה מותח ביקורת חריפה על התנהלות רמ"י כגוף שלטוני, וטוען להפרה בוטה של חובת הגילוי, חובת ההגינות וחובת תום הלב המוגברת החלה על המדינה. לטענת התובעות, מידע מהותי בדבר היעדר היתכנות לפיתוח, סירוב המועצה לקדם תשתיות, והיקף המחלוקות בין הגופים הוסתר מהיזמים ולא הובא לידיעתם במסגרת מסמכי המכרז.
עוד נטען כי במשך למעלה משלוש שנים פנו החברות שוב ושוב לרמ"י, למועצה המקומית, למשרדי הממשלה הרלוונטיים ואף לשרים ולגורמי רגולציה בכירים, בניסיון למצוא פתרון שיאפשר את מימוש הבנייה ואת קידום שכונת המגורים אך ללא כל תוצאה. חרף פניות, ישיבות, עתירה מנהלית ואף ניסיונות לגישור והסדרים חלופיים, המדינה, כך נטען, עמדה מנגד ולא נטלה אחריות למצב שיצרה.
מהחברות נמסר: "יזמים שפועלים בתום לב ובהסתמך על מכרזי מדינה אינם אמורים למצוא את עצמם כבני ערובה במחלוקות בין רשויות. מדובר בפגיעה קשה ביזמים, אך לצידה זאת גם פגיעה ממשית באינטרס הציבורי הרחב. מדובר במאות יחידות דיור שאינן מקודמות ואינן משווקות בפועל לציבור, לרבות לזוגות צעירים ולמשפרי דיור, וזאת בתקופה של משבר דיור מתמשך. במקום שקרקעות מדינה יהפכו לדירות, הן תקועות בשל מחלוקות תכנוניות ותשתיתיות בין המדינה והרשויות המקומיות שהן לא טורחות לפתור".
מרמ"י נמסר בתגובה: "הרשות דוחה מכל וכל את הטענות. כלל המידע שוקף לחברות במסגרת הליכי המכרז, והרשות מילאה את כל חובותיה על פי דין כלפי היזמים. את כלל טענות החברות יש להפנות למועצה המקומית שהיא החסם לפיתוח. הרשות תגיב במסגרת הליך בית המשפט".
