ועידת "האנשים של המדינה" מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
מנכ"ל נתיבי ישראל ניסים פרץ מותח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה בתחום התשתיות, ומעריך כי פרויקט המטרו בגוש דן יימשך עוד שנים ארוכות. בריאיון במסגרת ועידת "האנשים של המדינה" הוא התייחס גם לעיכובים בשיקום הצפון, לתוכניות הרכבת לקריית שמונה ולאילת ולהקמת שדות תעופה נוספים.
ריאיון עם מנכ"ל נתיבי ישראל ניסים פרץ
(צילום: ליאור שרון, ירון ברנר, טל אזולאי)
פרץ, שמכהן בתפקידו כבר 11 שנה, קורא לשתף את המגזר הפרטי בפרויקטים לאומיים ומזהיר כי הבירוקרטיה הממשלתית מעכבת את פיתוח התשתיות.
מה השתנה בתפיסת התחבורה בישראל בעשור האחרון?
"בחמש עד שבע השנים האחרונות כולם מבינים שבגוש דן עוד כבישים הם לא הפתרון לפקקים. התחבורה הציבורית במובן הרחב - שבילי אופניים, נתיבי תחבורה ציבורית, רכבות קלות, רכבות כבדות ומטרו - היא העתיד של מדינת ישראל. בדרום ובצפון יש עוד מקום לכבישים, אבל במרכז חייבים להבין את זה. כבר יש נת"צים, אבל עדיין חסרים אוטובוסים ונהגים. אנחנו מתהדרים בקו האדום, אבל מחכים לעוד שניים-שלושה קווים כבר עשור שלם".
אתה תושב הצפון. איך אתה רואה את קצב השיקום באזור?
"אני כל שבת בבית בדובב, פחות מקילומטר מהגדר. לא עזבתי מעולם, ועד היום, אחרי שלוש שנים, אין לי ממ"ד. זה כואב. בדרום הייתה רצינות בשיקום, קיבלתי גיבויים והגענו עם התשתיות עד לשער של כל קיבוץ ומושב. בצפון המצב שונה".
הובטחו 600 מיליון שקל לשיקום התשתיות בצפון. כמה כסף התקבל בפועל?
"עד היום התקבלו בנתיבי ישראל 37 מיליון שקל בסך הכל. פקידות האוצר מדהימה ברמה האינטלקטואלית שלה, אבל ברמה הפרקטית היא לא מבינה בפרויקטים. תקציב המדינה היה בפברואר-מרץ, החלטות הממשלה במאי-יוני, ואחר כך לא היה הסכם ארגוני לחברות. שמים את שיקום הצפון כבן ערובה באותה קטגוריה. זה נראה לי הזיה. רק לפני שבוע וחצי התחלתי לקבל את תחילת התקציב".
הדמיה של המטרו
(הדמיה: באדיבות נת"ע)
איפה עומד פרויקט הרכבת לקריית שמונה?
"זו נקודת האור היחידה שאני יכול להצביע עליה. בזכות ההתעקשות של השרה על הרכבת לקריית שמונה קיבלנו 2.4 מיליארד שקל והתחלנו לבצע. ב-2028 נהיה במכרזים של מיליארדי שקלים לכריית שתי מנהרות באורך של יותר מ-20 ק"מ בין צומת חנניה לראש פינה. אנחנו כבר מקדמים תשתיות, מעתיקים קווי מתח ומים ומפקיעים שטחים. הפרויקט יצא לדרך".
ומה לגבי הרכבת לאילת?
"צריך לחלק את הפרויקט לשניים. הקטע מבאר שבע לדימונה יצא לדרך ותוקצב ב-500 מיליון שקל. הקטע מדימונה לאילת אפילו לא סיים את שלב ההפקדה התכנונית. יש לנו שיח לא פשוט עם הירוקים על הפגיעה במעברי בעלי חיים ובטבע. אני די סקפטי אם התכנון הראשוני יסתיים בשנה-שנתיים הקרובות".
מה קורה עם שדות התעופה המשלימים לנתב"ג?
"צריך להכניס את המגזר הפרטי לפרויקטים כאלה ולשבור מונופולים. אנחנו מתקדמים לשני שדות תעופה משלימים, בבית קמה וברמת דוד. ב-2028 ייצא המכרז לבית קמה, ואני חותם על מה שאני אומר. רמת דוד יתקדם קצת מאוחר יותר בגלל הממשקים עם חיל האוויר. חייבים לשתף את המגזר הפרטי בפרויקטים מהותיים".
למה פרויקטים לאומיים כמו המטרו לוקחים כל כך הרבה זמן?
"אנחנו טובים בתכנון ובהבנת הצרכים, אבל בביצוע אנחנו בערך מדינת עולם שלישי. אני אומר את זה גם על עצמי. אנחנו יכולים לייעל את העבודה ב-40%-50%. במחלף זכרון, למשל, נקבעו 72 חודשים לביצוע. החלטתי לקצר ל-48 חודשים, וקיבלתי מכתב מפקיד באוצר שלא מאשר לי לקצר את התהליך. בלתי נתפס".
הבעיה היא בהתנהלות של חברת נת"ע?
"לא. יש שם הנהלה מצוינת, מנכ"ל ויו"רית מהטובים שאני מכיר. הבעיה היא בתפיסה של מקבלי ההחלטות. אם היו מביאים למטרו את המגזר הפרטי, היינו רואים תוצאות. המגזר הפרטי משקיע כסף ורוצה להתחיל להחזיר אותו".
אז מתי להערכתך יושלם המטרו?
"אני לא אופטימי לגבי התאריכים שמדברים עליהם. 20 שנה, לא פחות. מי שרוצה, שיבוא להתמודד עם הידענות שלי. אני כבר 30 שנה בתשתיות, עוד מהתקופה שבה הייתי ראש חטיבת הלוגיסטיקה בצה"ל. אין לי מונופול על השכל, אבל יש לי קצת ניסיון".
