קריסתו של ה-SVB (סיליקון ואלי בנק) בקליפורניה, בו מושקעים הרבה מאוד חברות סטארטאפ ישראליות, גרמה ללא מעט לחץ בשוק הישראלי. חברות רבות ניסו ועדיין מנסות להוציא את הכספים שלהן מהבנק על מנת לצאת עם כמה שפחות הפסדים. בארי טאף, בכיר לשעבר בבנק ישראל, ששימש גם ביועץ לנגיד וכחבר בוועדה המוניטרית, התייחס לדברים בתוכנית של אודי סגל ודוריה למפל ב-ynet radio.
עד כמה הקריסה של בנק אחד בארה"ב יכולה להשפיע על הכלכלה הישראלית בעיניך? "היא יכולה להשפיע. אני סומך על השלטונות בארה''ב שיגבילו את ההשלכות, אני פחות סומך על הרשויות בישראל שהן יכולות לטפל בזה טוב. זה יכול להשפיע על חברות ישראליות שיש להן כספים בבנק הזה, ולא יקבלו אותם או יקבלו רק חלק, ויש גם גופים בישראל שמקבלים אשראי מהן. יהיה להם הרבה יותר קשה לקבל אשראי מהגוף הזה. זה הנזק הישיר".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
1 צפייה בגלריה
סיליקון ואלי בנק
סיליקון ואלי בנק
סיליקון ואלי בנק
(צילום: AP)
נניח שחברה ישראלית לקחה הלוואה מהבנק הזה, אז בעצם היא נמצאת במצב לא רע כי אין לה למי להחזיר את הכסף? "לא, זה לא נכון, כי היא תידרש על ידי הרשויות בארה''ב וכונס נכסים להחזיר את כל ההלוואה. הם לא נהנים או מרוויחים מזה, בכלל לא".
אם נרחיב את המבט מעבר למקרה הזה, איזה בטחונות ואיזה מנגנונים קיימים היום בישראל, בייחוד אחרי פרשת קריסת הבנק למסחר, שמונעים מקרים כאלה בישראל? "פורמלית אין מנגנונים כאלה. אין ביטוח פיקדונות בישראל. אבל בואו נגיד שכל השנים די סמכו על הרשויות, בעיקר בנק ישראל, בפיקוח על הבנקים, למנוע מקרים כאלה, ובאמת אין כפי שאפשר לדעת מכל המידע שיש לנו חששות לגבי בנקים בישראל. אז זה לא סכנה שהייתי מתייחס אליה".
למה אין מנגנון כזה בישראל? "זה דיון שמתקיים כבר עשרות שנים בבנק ישראל. יש סיבות כן לעשות, יש סיבות לא לעשות, אבל בעיקר לא היו צריכים את זה כי בפועל לא היו מקרים של קריסות בנקים בישראל שגורמים נזק מאוד גדול למפקידים. אז צריך להסתכל על מה שקורה בפועל ופחות על החוקים".
האם הטלטלות הכלכליות בעולם יכולות להביא לעוד מקרים כאלה, ואולי זה רק מהלך אחד ראשון שמבשר מפולת גדולה יותר במערכת הבנקאות העולמית וההשפעה שלה על המערכת הישראלית? "לא הייתי חושש ממפולת. בהחלט יכול להיות עוד מקרים כאלה בגלל מדיניות ריבית האפס שהייתה כל השנים, ועכשיו השתנתה. יש איזשהו ביטוי מוכר באנגלית "כשהגלים יורדים אתה רואה מי שוחה עירום", זאת אומרת מדיניות ריבית אפס גרמה לניהול לא תקין בחברות, והמצב החדש חושף את זה. זה יכול להיות דווקא תהליך מאוד בריא שיביא לתוצאות טובות. כמובן שיהיה נזק בדרך. לגבי מדינת ישראל, הנזק בעיקר זה נזק לכיס, מה שקורה בשווקים בעולם. אני לא חושש מאיתנות של המערכת הפיננסית בישראל"