המתווה להוצאת עובדי המגזר הפרטי לחל"ת צפוי להשתנות. שלושה ימים בלבד לאחר שיו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד חתם על מודל הפיצוי למגזר הציבורי במבצע שאגת הארי, לפיו עובדי הממשלה ומוסדות הציבור שייעדרו מעבודתם יקבלו פיצוי של 100% מיומה הראשון של המלחמה, לעומת פיצוי של עד 75% ליוצאים לחל"ת במגזר העסקי רק אחרי 14 ימים, הודיע היום (ראשון), לאחר הזעם הרב במגזר הפרטי, יו"ר ההסתדרות שיתנגד לפגיעה כלשהי במגזר הפרטי בסוגיית היציאה של עובדים לחל"ת.
"בר דוד לא חזר בו. הוא פשוט סיכם קודם על המתווה לעובדים במגזר הציבורי", תירץ גורם בכיר בהסתדרות את הודעתו המפתיעה של בר-דוד.
1 צפייה בגלריה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד
(צילום: יונתן זינדל/פלאש90 שרון צור)
בהודעה ציין יו"ר ההסתדרות כי "קידום החוק בנוסחו הנוכחי, יהווה פגיעה בלתי מידתית בציבור העובדים בישראל ובחוסן הלאומי".
יו"ר ההסתדרות פנה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' וליו"ר ועדת הכספים ח"כ חנוך מילבצקי והתריע על שורת כשלים במתווה החל"ת ומודל הפיצוי לעסקים ולעובדים. "איננו מוכנים להשלים עם מתווה שמפקיר עובדים שפעלו בהתאם להנחיות המדינה", אמר בר דוד שחזר רק לפני ימים אחדים לתפקידו לאחר שהיה מושעה עקב חקירת המשטרה והחשדות הפליליים נגדו.
יו"ר ההסתדרות קרא לשר האוצר וליו"ר ועדת הכספים לבצע תיקונים דחופים בתזכירי חוק הסיוע הכלכלי ובמודל הפיצוי לעסקים ולעובדים בעקבות מבצע שאגת הארי. בר דוד התריע כי המתווים המוצעים מבוססים על מודלים בעייתיים מן העבר, ואינם נותנים מענה אמיתי לרוב העובדים והענפים שנפגעו.
"מאז פתיחת המבצע, שהביא להטלת מגבלות משמעותיות במשק ולפגיעה בפרנסתם של מאות אלפי עובדים, ההסתדרות פעלה באחריות מלאה ולצד המדינה. אך איננו מוכנים להשלים עם מתווה שמפקיר עובדים שפעלו בהתאם להנחיות המדינה וגורם להם לפגיעה אנושה בשכרם ובזכויותיהם הפנסיוניות", כתב בר דוד.
במכתבו מצביע יו"ר ההסתדרות על שורה של כשלים מהותיים במתווה החל"ת ובמודל הפיצוי:
• דרישת חל"ת מינימלית — ענישה למי שחזר לעבודה: המתווה הנוכחי קובע זכאות לדמי אבטלה רק לאחר 14 ימי חל"ת, ובכך מעניש עובדים ששבו לעבודתם מיד עם שינוי הנחיות פיקוד העורף.
• הפקרת עובדים שעתיים ועובדי משמרות: כ-30% מעובדי המשק מועסקים בשעות ובמשמרות ומאחר שהמעסיקים מצמצמים את היקף עבודתם ללא יציאה לחל"ת רשמי, הם נותרים ללא כל פיצוי.
• פגיעה ברציפות הביטוחית: מודל החל"ת קוטע רצף הפקדות פנסיוניות וסוציאליות וגורם לעובדים לנצל את ימי האבטלה שנועדו למעשה למקרה של פיטורים.
• מודל הפיצוי לעסקים שאינו מגן על העובדים: הפיצוי לעסקים אינו מחייב תשלום שכר לעובדים שנעדרו, ואף יוצר תמריץ שלילי להוצאתם לחל"ת על מנת לשמר רווחיות.
בר דוד דורש לעגן בתזכירי החוק מספר תיקונים חיוניים:
• החלת "מסלול שכר עבודה" - יישום מנגנון הפיצוי ההיסטורי מתקנות מס רכוש וקרן פיצויים: המעסיק משלם לעובד שכר מלא בגין היעדרות עקב הנחיות ביטחוניות או סגירת מסגרות והמדינה מפצה אותו ב 100% לפי תעריף יומי קבוע.
• מתן אפשרות לחל"ת יזום עבור אוכלוסיות מוחלשות: הורים לילדים עד גיל 14, הורים לילדים עם מוגבלות, מפונים ועובדים שעתיים, כולם חייבים לקבל מענה מותאם.
• התניה בחובת תשלום שכר: כל מסלולי הפיצוי לעסקים חייבים להיות מותנים בחובת תשלום שכר לעובדים בהתאם לתקנות החלות גם במלחמת "חרבות ברזל".
בין היתר מתח בר דוד ביקורת חריפה על היעדר מענה למגזרים ולענפים רבים:
• מוסדות ציבור ותרבות אמנם תוקצבו ב-20 מיליון שקל בתזכיר החוק אך ללא קריטריונים ברורים לחלוקתם, וללא התניה בשימור העובדים.
• ענף החקלאות מוחרג באופן מפורש ממתווה הפיצוי בנימוק טכני.
• עובדי הקבלן במשרדי הממשלה ממשיכים לקבל שכר מלא אך אין הוראה משלימה לשאר המגזר הציבורי
• ענפים שנפגעו באופן ייחודי כמו תחבורה ציבורית ומעונות יום נותרו ללא פתרון.
את מכתבו סיים יו"ר ההסתדרות בקריאה לפתרון אמיתי מיידי לכל עובד ועובדת. "המשך קידום תזכירי החוק בנוסחם הנוכחי, יהווה פגיעה בלתי מידתית בציבור העובדים בישראל ובחוסן הלאומי".
משרד האוצר פרסם תגובה מהירה וכועסת על פניית ההסתדרות. בהודעה נאמר כי "האוצר וההסתדרות הסכימו על מתווה פיצויים לעובדי המגזר הציבורי בסוף השבוע האחרון. ההבנות בין משרד האוצר להסתדרות יקבעו את רמת השכר שתשולם בתקופת שאגת הארי לעובדי המגזר הציבורי. הצדדים ממשיכים להידבר כדי לעגן את ההסכמות בהסכם קיבוצי".
בהודעת האוצר נאמר כי "בימים האחרונים דנו באוצר ובהסתדרות על מתווה פיצוי לעובדי המגזר הציבורי וכעת הגיעו להסכמות עקרוניות. הממונה על השכר במשרד האוצר, אפי מלכין, מוביל את המשא ומתן מול יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, לגיבוש מתווה שכר המאזן בין רציפות השירות לאזרח למתן רשת ביטחון לעובדים. הצדדים עמלים כעת על עיגון ההבנות בהסכם קיבוצי אשר צפוי להיחתם בתקופה הקרובה".
עוד נאמר בתגובה כי "אגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר מעדכן כי נרשמה התקדמות משמעותית בשיחות מול הסתדרות העובדים הכללית החדשה בנוגע לתגמול עובדי המגזר הציבורי אשר נמנע מהם לעבוד בשל המצב הביטחוני.
"המתווה שסוכם, אשר גובש על ידי אגף שכר עם ההסתדרות, נשען על הצורך לשמר את הרצף התפקודי של המגזר הציבורי לטובת כלל האזרחים במערכים החיוניים השונים".
פרטי מתווה הפיצויים שסוכמו עד כה
על פי ההבנות, תהיה השתתפות של המעסיק בשכר המשולם בגין ימי היעדרות בהתאם לנסיבות של כל עובד (בגין השתתפות העובד ינוכו ימי חופשה שנתית) ותבוצע באופן הבא:
- סגירת מקום עבודה: במקרים בהם מקום העבודה נסגר או צומצם עקב הנחיות פיקוד העורף ולא התאפשרה עבודה מרחוק, תינתן השתתפות מעסיק בגובה 100% בשבועיים הראשונים (28.02-14.03), ובגובה 80% בשבועיים שלאחר מכן (15.03-28.03).
- אוכלוסיות מוסכמות (הורים ואוכלוסיות מיוחדות): הורים לילדים עד גיל 14 שנעדרו לצורך השגחה עקב סגירת מוסדות חינוך, אנשים עם מוגבלות או קרוביהם ואוכלוסיות נוספות שיסוכמו, יהיו זכאים להשתתפות בגובה 90% בשבועיים הראשונים ו-75% בשבועיים שלאחר מכן.
* מפונים: עובדים שפונו ממגוריהם בהוראת גורם מוסמך עקב נזק לבתיהם, יהיו זכאים ל-100% השתתפות מעסיק למשך 8 ימים מיום הפינוי.
* עובדים השוהים בחו"ל: עובד שחזרתו לארץ התעכבה עקב ביטול טיסות בשל המצב הביטחוני, יהיה זכאי להשתתפות בגובה 80% בשבועיים הראשונים ו-50% בשבועיים שלאחר מכן.
* נסיבות אחרות: במקרים אחרים שאינם נמנים על הנסיבות לעיל, תינתן השתתפות בגובה 60% בשבועיים הראשונים ו-50% בשבועיים שלאחר מכן.
מחויבות לרציפות תפקודית:
הממונה על השכר מדגיש כי עובד אשר נקרא על ידי מעסיקו לעבוד, ממקום העבודה או מרחוק, אך סירב לכך, לא יהיה זכאי לכל השתתפות מעסיק בשכרו (0%). ימי היעדרות אלו יהיו על חשבון ימי החופשה השנתית של העובד בלבד.
הסדרי חופשה ומועדי פסח:
חופשה מרוכזת: במקומות עבודה בהם נהוגה חופשה מרוכזת בחול המועד פסח, היא תוחל בהתאם לאותם כללים גם בימים 29.03-31.03.
* דחיית יום חופשה: יום החופשה ההסכמי שתוכנן ל-31.03 נדחה למועד חדש שיסוכם בין הצדדים.
* יתרת חופשה: יתאפשר לעובדים להיכנס ליתרה שלילית של ימי חופשה, כפוף לכללים שיוסדרו בהסכם הקיבוצי.
