המהלך הדרמטי של איחוד האמירויות שהודיעה על פרישתה מארגון אופ"ק מהווה מכה אנושה לארגון יצואניות הנפט ולמתחרה על ההובלה – ערב הסעודית. ההודעה מגיעה בעיתוי רגיש במיוחד, על רקע העימות במזרח התיכון שגרם לזעזוע אנרגטי היסטורי וערער את יציבות הכלכלה העולמית.
למה זה קרה? ההחלטה של האמירויות נובעת משורה ארוכה של מתקפות טילים ומזל"טים מצד חברת אופ"ק איראן, כאשר הסגר במצר הורמוז מפריע ליצוא שלה ומכביד על עמוד השדרה של הכלכלה שלה. יצרניות הנפט של מדינות המפרץ באופ"ק כבר התקשו בתקופה האחרונה לשנע את התוצרת שלהן דרך מצרי הורמוז, שמהווה את צוואר הבקבוק שבין איראן לעומאן, שדרכה עוברים בזמני שגרה כחמישית מסך משלוחי הנפט הגולמי והגז הטבעי המעובה בעולם.
"עזיבת האמירויות היא פרק נוסף בשינוי ההרכב של הקבוצה", אמר אנדי ליפאו, נשיא Lipow Oil Associates, בראיון לרשת CNBC. "אם מדינות שעומדות במכסות שלהן ייראו את אלה שלא עומדות בהן, נראה עזיבות נוספות שעלולות בסופו של דבר להפוך את אופ"ק לקרטל חסר רלוונטיות".
מדינות כגון קטאר, אקוודור ואנגולה עזבו את הארגון בשנים האחרונות, תוך שהן מביעות תסכול ממכסות הייצור או שינויים בסדרי עדיפויות לאומיים. אנגולה עזבה ב-2024, וקטאר סיימה את חברותה ב-2019. הקרטל התמודד זמן רב עם ציות לא אחיד למכסות, כאשר חלק מהחברות חרגו מהן לאורך ההיסטוריה - ובהן עיראק וקזחסטן.
אופ"ק מיישם מכסות ייצור מרכזיות שמקצצות לכאורה את התפוקה בכ-2 מיליון חביות ליום עד סוף 2026. שמונה יצרניות מרכזיות של אופ"ק — ובהן ערב הסעודית ורוסיה — הסכימו ב-5 באפריל להתחיל בהפחתה זהירה של קיצוצי התפוקה הוולונטריים שלהן, ולהחזיר בהדרגה לשוק כ-206 אלף חביות ביום, מתוך הפחתה רחבה של 1.65 מיליון חביות ליום שהוכנסה לראשונה ב-2023, לפי הצהרה רשמית של אופ"ק.
עזיבת האמירויות מגיעה בשעה שאופ"ק מתמודדת עם פירוק פנימי. מספר חברות — ובהן איראן, לוב וונצואלה — פטורות ממכסות בשל סנקציות או סכסוכים, דבר המסבך את מאמצי הלכידות. ליפאו ציין כי התסכול מהציות הלא אחיד עלול לדחוף לעזיבות נוספות. "מדינות שנמאס להן לראות את חברות אופ"ק מרמות שוב ושוב על המכסות שלהן, הן מועמדות טבעיות לעזוב את הארגונים הללו".
בלב החלטת האמירויות מצוי מתח מוכר: חברות שהשקיעו רבות בהגדלת כושר הייצור שלהן נוטות יותר ויותר לסרב להיות מוגבלות על ידי מכסות שנועדו לתמוך במחירים. איחוד האמירויות שאבה כ-2.37 מיליון חביות ביום במרץ, לעומת כושר ייצור בר-קיימא של כ-4.3 מיליון חביות ביום, לפי נתוני ה-IEA העדכניים ביותר.
אנליסטים הצביעו על מספר מדינות "בסיכון בריחה" — הנחנקות ממגבלות אופ"ק — שעשויות לשקול לוותר על חברותן. מאט סמית', אנליסט הנפט הראשי ב-Kpler, סימן את קזחסטן כמועמדת מרכזית, תוך שהוא מציין את ייצור היתר המתמשך שלה. "קזחסטן ייצרה ביתר עצום בשנה שעברה, ולכן ייתכן שהיא רואה בכך פתח פוטנציאלי לעזוב את הארגון גם כן", אמר סמית', והוסיף כי ניגריה עשויה אף היא להיות מועמדת לעזיבה.
"ניגריה נמצאת במצב דומה שבו היא לא רוצה שיכבלו אותה: היא מועמדת פוטנציאלית לבריחה, כיוון שהיא הופכת יותר ויותר לעצמאית", ציין סמית'. "על ידי הפניית ייצור הגולמי המקומי שלה למפעל Dangote, ניגריה פחות תלויה בדינמיקת השוק הגלובלית".
ונצואלה היא מועמדת אפשרית נוספת, אמרו מומחים נוספים בשוק. עם התאוששות התפוקה בקצב מהיר מהצפוי וסביבה פוליטית ידידותית יותר לארה"ב שמתגבשת, קראקאס עשויה לחפש גמישות רבה יותר.
מה יקרה הלאה?
בטווח הקצר, כל עוד מצר הורמוז חסום, ההשפעה המיידית על שוק הנפט מוגבלת. אבל בטווח הארוך — ברגע שהמצר ייפתח, האמירויות צפויות להציף את השוק בייצור חופשי ממכסות, אופ"ק ייצא מוחלש מתמיד, ויציבות מחירי הנפט העולמיים תהיה פחות מובטחת מאי פעם.
עזיבת האמירויות פוגעת ביכולת הקרטל להשפיע על שוק הנפט — מכיוון שהאמירויות היא שנייה רק לערב הסעודית בכל הנוגע לכושר ייצור עודף, שהוא הכלי המרכזי שאופ"ק משתמש בו לייצוב מחירים. זוהי גם מכה ישירה ליכולתה של ערב הסעודית לנהל את הארגון.
חורחה ליאון, ראש ניתוח גיאופוליטי בחברת Rystad Energy, אמר: "אובדן של חבר עם 4.8 מיליון חביות ביום של כושר ייצור, ועם שאיפה לייצר יותר, מוציא כלי אמיתי מידי הארגון. ערב הסעודית תיאלץ עתה לשאת לבדה בעול ייצוב המחירים, והשוק מאבד אחד ממגני הזעזוע האחרונים שנותרו לו".
לגבי מחיר הנפט, מציינים אנליסטים כי מחיר הנפט חצה את רף 100 הדולרים לחבית לראשונה מאז ה-10 באפריל, לאחר שגם שיחות השלום עם איראן קרסו. ברנט זינק לכמעט 113 דולרים לחבית. לטווח הארוך, לעומת זאת, ההשלכה עשויה להיות הפוכה — ירידת מחירים. ג'ון קילדף, מייסד Again Capital, מסביר שהעזיבה פוגעת בלכידות הדרושה לשמירה על מחירים מפני נפילה חדה בתקופות של עודפי היצע.
כל עוד מצר הורמוז חסום, ההשפעה המיידית על שוק הנפט מוגבלת. אבל בטווח הארוך — ברגע שהמצר ייפתח, האמירויות צפויות להציף את השוק בייצור חופשי ממכסות, אופ"ק ייצא מוחלש מתמיד, ויציבות מחירי הנפט העולמיים תהיה פחות מובטחת מאי פעם
השלכה נוספת היא בשלב זה, היא שהאמירויות משוחררת לייצר כרצונה ובמדינה הצהירו: "בעקבות עזיבתנו, נמשיך לפעול באחריות, ולהביא ייצור נוסף לשוק בצורה הדרגתית ומדודה, בהתאם לביקוש ולתנאי השוק". לגבי המתיחות מול ערב הסעודית אמר שר האנרגיה של האמירויות, סוהיל אל-מזרועי, שהמדינה לא התייעצה עם ערב הסעודית או עם כל מדינה אחרת לפני ההחלטה. "זוהי החלטת מדיניות. היא התקבלה לאחר בחינה מדוקדקת של המדיניות הנוכחית והעתידית הנוגעת לרמת הייצור".
לפי אחמד הלאל מחברת The Asia Group, ערב הסעודית והאמירויות הן שתי הכלכלות הגדולות ביותר במפרץ והרעה ביחסים ביניהן עלולה לפגוע בלכידות המדינות הערביות במפרץ בכלל: "תהיה לה השפעה מתמשכת על תיאום הביטחון האזורי ועל העסקים הבינלאומיים".
