תזכורת: מנכ"ל קניון הזהב בראיון לאולפן ynet
(צילום: נדב אבס, חגי דקל, אורי דוידוביץ)
כוונת המדינה לדרוש מהקניונים לבצע מעקב ורישום פרטים אישיים של כל אדם הנכנס לקניון מעוררת את חמתם של הבכירים בתחום, שמתנגדים לדרישה ואף מאיימים כי לא יפתחו את הקניונים במתכונת הנוכחית. מחר (א') צפויה הממשלה לדון במתווה של פתיחת הקניונים שנסגרו באמצע חודש מרץ.
- מאות עסקים יישארו סגורים: "להתניע רשת בלי סיוע זה קשה עד בלתי אפשרי"
היום (שבת) שיגר אופיר שריד, מנכ"ל קבוצת מליסרון, מכתב למשרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד הכלכלה ובו הוא טוען להכבדה פסולה ומיותרת על פתיחת הקניונים. "כוונת משרד הבריאות לחייב קניונים בביצוע מעקב וניטור אחר המבקרים, לרבות רישום פרטים אישיים ושמירתם – היא פסולה ומקוממת. אין לדרישה כזו אח ורע באף אחת ממדינות המערב", ציין שריד במכתב הכולל חוות דעת משפטית ומנומקת של עו"ד חיים רביה, מומחה בתחומי משפט וטכנולוגיה והגנת הפרטיות.
על פי חוות הדעת של עו"ד רביה, הדרישות של משרד הבריאות, להתחקות אחר המבקרים בקניון, מהוות פגיעה חמורה בזכות הבסיסית של המבקרים לפרטיות. לטענתו, לא ניתן "להכשיר" את הפגיעה הזו בהסכמת המבקרים, למשרד הבריאות אין סמכות חוקית לחייב את הקניונים בביצוע הרישומים והממשלה אינה מוסמכת "להכשיר" זאת באמצעות תקנות לשעת חירום.
עוד טוען שריד במכתבו, כי "דרישות אלה לא הועלו כלל ביחס למבנים סגורים אחרים בהם מתקהלים אנשים. לא לגבי חנויות איקאה ולא לגבי מגדלי משרדים ציבוריים או פרטיים הומי אדם. המסקנה, כי הצבת דרישות אלה כתנאי לפתיחת הקניונים, נועדה אך ורק לשם דחיית פתיחתם, ללא הצדקה אמיתית וכנה".
"אין למשרד הבריאות סמכות"
בחוות הדעת של עו"ד רביה, ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, מנמק רביה את הטענה כי התחקות אחר כניסת בני אדם והמסלול שהם עושים בתוך קניונים היא פגיעה בפרטיות. לדבריו, אי אפשר לבסס מעקב כזה על הסכמה המבקרים בהתחשב בכך שבני אדם נכנסים להיכנס לקניונים לא רק לצורך קניות אלא גם לשם קבלת טיפולים בריאותיים, רכישת תרופות וצרכים חיוניים אחרים, ומכיוון שאנשים נכנסים לקניונים לחנויות שרבות מהן לא נמצאות ברחובות הערים או במרכזי קניות פתוחים.
"אין למשרד הבריאות סמכות לדרוש מקניונים לרשום את פרטי הבאים בשעריהם", כותב עו"ד רביה. "אין המדינה רשאית לפעול בעניין זה בדרך של תקנות לשעת חירום, בהתחשב בזמן שחלף מפרוץ משבר הקורונה אשר אפשר הסדרת הדברים בחקיקה ראשית. ככל שהמדינה תבקש לעגן התחקות כזו בחקיקה ראשית, עליה לעמוד בהוראות 'פסקת ההגבלה' בחוק יסוד: כבוד אדם וחירותו. בנסיבות העניין אין לראות כיצד תעמוד בהוראות אלה".
בין היתר עולה בחוות הדעת סוגיית העיכוב בכניסה לקניון שיגרור רישום ידני ויגרור את הקניונים לנטר את המבקרים באמצעות אפליקציה דיגיטלית – פתרון שגם אותו פסלו הקניונים. לדברי רביה, "רישום ידני יגרור עיכוב כה רב בכניסה לקניון ויכביד על הבאים בשעריו, עד כדי כך שברור שמשרד הבריאות העלה אפשרות זו מן השפה ולחוץ. הלכה למעשה בדעתו לכוון את הקניונים לניטור אלקטרוני-דיגיטלי של הבאים בתחומם, בין אם באמצעות אפליקציות ייעודיות, בין אם באמצעות מצלמות מעקב משולבות בטכנולוגיה של זיהוי פנים ובין אם בדרך אחרת.
"ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם המערבי המכפיפה את אזרחיה לאמצעים מעקב שאינם תלויי הסכמה כדי להתחקות אחר נתיבי ההדבקה האפשריים של חולי קורונה. שום מדינה מערבית אינה מחייבת רישום מזוהה של פרטי הנכנסים לקניונים או מרכזים מסחריים אחרים. האמצעים המקובלים במדינות העולם כוללים רק הגבלה של מספר הנכנסים, צמצום שעות הפתיחה של הקניון, סגירה של חלק מהחנויות בקניון, הימנעות מתורים וכיו"ב", מציין עו"ד רביה.
לטענתו, משרד הבריאות הוא רשות מינהלית, "ואין לו הסמכה בחוק לחייב קניונים לאסוף מידע על ציבור המבקרים בהם ולהתחקות אחר תנועותיהם. ככל שהמדינה מבקשת לפגוע בפרטיות הנכנסים לקניונים באמצעות איסוף מידע אישי, דרך המלך לעשות זאת היא באמצעות חקיקה ראשית, שתעמוד בתנאי פסקת ההגבלה. בפרט נדרשת חקיקה כזו להיות מידתית".
"דרישה לא סבירה"
עוד נטען בחוות הדעת כי המעקב הנדרש הוא דרישה לא סבירה. "אין להבין כיצד רישום הימצאו של אדם ביחידת שטח גדולה של 5,000 מ"ר יכול לשמש כדי להתריע בפני מי שהיו בקרבתו אם יתברר כי חלה בקורונה, כאשר הקירבה המקובלת כמסכנת בהדבקה היא בת מטרים ספורים בלבד", תוהה עו"ד רביה. " לעת הזו מנוטרת תנועת כל אזרחי המדינה ממילא באמצעות מערכות המידע של שירות הבטחון הכללי והממשלה כה שבעת רצון מהם עד שהיא סבורה שאין להם תחליף ואף מבקשת להרחיב את השימוש בהן . אין להבין מדוע נדרשים אפוא אמצעי מעקב פרטיים של גורמים אזרחיים. אין להבין מדוע נדרש ניטור ייעודי רק לקניונים. משרד הבריאות לא ניצל את הזמן מפרוץ משבר הקורונה כדי לבסס בישראל ניטור מבוסס אפליקציות וולונטריות, שיתקיים בכל תוואי השטח ולא יהיה מוגבל לקניונים דווקא. בפרט אין להבין זאת בהתחשב בכך שהשיק והוא מפעיל את אפליקציית 'המגן' אך מקדם אותה באופן נרפה".
לבסוף מציין עו"ד רביה כי הדרישה מהקניונים מעוררת סוגיות משפטיות אחרות, "ובכללם אפליה אל מול עסקים אחרים כדוגמת חנויות -ענק ומרכזי קניות פתוחים, שמשרד הבריאות לא הציב להם דרישות דומות, ופגיעה בזכות החוקתית לחופש העיסוק ולקניין".
במשרד האוצר מעוניינים כי הקניונים ייפתחו בימים הקרובים, אולם לפי דרישות משרד הבריאות, כל כניסה לקניות תחייב רישום ידני או דיגיטלי של שם, טלפון, תעודת זהות ושעת כניסה. החובה להשתמש באפליקציה לזיהוי כניסה ככל הנראה לא תהיה חובה, אלא אפשרות עבור קניונים שיעדיפו אותה על פני רישום ידני. הקניונים יוכלו לבחור האם לבצע את הרישום הידני שיגרור תורים כבדים בכניסה לקניון או לפתח אפליקציות. לטענתם, שתי האופציות גרועות.
לפי ההצעה של משרד הבריאות, הרישום לא יסתיים בכניסה לשערי הקניון. הנהלות הקניונים, שגודלם נע בין 10 אלף ל-50 אלף מ"ר, ידרשו לחלק את הקניון למתחמים של 5,000 מ"ר ובמעברים בין מתחם למתחם ידרשו לבצע רישום נוסף.
