"זה יהיה בום שלא נראה כמותו כבר שנים רבות". כך צופים בימים האחרונים, גם אם בזהירות מרובה, כלכלנים, מומחים בתחום החברתי, סוחרים וחזאים אנליסטים בבורסות ואפילו פוליטיקאים במדינות השונות.
האור שבקצה מנהרת הקורונה, החשוכה כבר שנה שלמה, הופך בימים האלה ממש לפחות חיוור והרבה יותר זוהר. האם העולם - ובתוך כך גם מדינת ישראל - מצויים ערב "בום כלכלי" יוצא דופן בעוצמתו, שיתרחש כבר בתוך שלושה, ארבעה או חמישה חודשים ויסיים בבת אחת את המשבר הכלכלי-חברתי החמור ביותר מאז המשבר הכלכלי הגדול של שנת 1929?
אחרי שנה אבודה, כלכלית וחברתית, הגיע לפתע המשיח. לא זה שיגיע על חמור לבן, אלא מי שהמציא לנו בתקופת זמן מצומצמת ביותר את החיסון הגואל מנגיף הקורונה, שתקף את כל 220 מדינות העולם. הישג מדעי שאין לו אח ורע הביא לכך שעשרה חודשים בלבד לאחר שראשוני הישראלים הותקפו על ידי הנגיף הלא מוכר - נמצא לו חיסון.
הבשורה הטובה, אם אכן תתגשם, שמביא איתו המזרק במנה הכפולה שנקבל, מתוארת בשתי מילים בלבד: חזרה לשגרה.
בום כלכלי? בינתיים עוד קשה לראות את האור בקצה מנהרת האבטלה
(צילום: משי בן עמי)
מזה שנה מסתגרים ברחבי העולם יותר משבעה מיליארד בני אדם בבתיהם. הישראלים, כמו בני עמים רבים, חדלו בעצם לחיות את החיים שהכירו: הם לא נפגשים כמעט, לא מתרועעים עם חברים ואפילו לא עם בני משפחה קרובים. הם לא יוצאים לבלות בבתי קפה ובמסעדות, הם לא צופים בהצגות או בהופעות, לא מבקרים בבתי הקולנוע, לא מבלים במגרשים ובאולמות במשחקי כדורגל וכדורסל, ולא מטיילים ברחבי העולם. מכוני הכושר סגורים וכך גם הברים והמועדונים. אפילו להתרחק רגלית מהבית אסור, כבר בפעם השלישית.
רבים מהישראלים לא עובדים כבר חודשים ארוכים, ובאין הכנסות - רובם לא יוצאים למסע קניות בחנויות, שממילא סגורות כאן לסירוגין. אבל, כאשר יחזרו לעבודה ויהיה להם שוב כסף, כולל זה שחסכו בהוצאותיהם המעטות בשנה האחרונה, הם יצטרכו לקנות את מה שדחו בלית ברירה - מקרר חדש, מכונת כביסה, נעליים לילד שגדל, מעיל במקום זה שהתבלה.
הגעגועים לחיים הנורמליים, ובוודאי לחיים הטובים, הולכים וגוברים. ללכת לראות סרט חדש, לשמוע באולם את הזמרת האהובה, להגיע לדיוטי פרי, ולטייל בפריז, לונדון או ברלין.
תוך שלושה חודשים, אולי ארבעה, מבטיחים לנו הרופאים, רוב האוכלוסייה בישראל כבר תהיה מחוסנת, בוודאי אלה שבסיכון, בעלי מחלות רקע, הקשישים ומרבית האוכלוסייה הבוגרת.
ואז פתאום, כן כנראה בבת אחת, זה יגיע: המשק ייפתח לחלוטין, בתי הקולנוע שוב יקרינו סרטים, זמרים יוכלו שוב להופיע בפני אלפים, המסעדות ייפתחו לכל דיכפין - בחוץ ובפנים, וסוכני הנסיעות ישווקו טיולים למרוקו, להודו ולסין. בום אדיר של ישראלים, שהיו סגורים יותר משנה בבתים ובמקומות עבודה מבודדים עם תו סגול - יבקשו להחזיר לעצמם את השנה האבודה 2020.
התחזית של כלכלנים ואנליסטים לא מעטים בעולם ובארץ מדברת על הסתערות רבתי, בתוך שבועות, על כל בילוי אפשרי וכל מקום שהיה סגור חודשים ארוכים. כלכלנים צופים גידול של עשרות ואולי גם מאות אחוזים בביקושים. החנויות ייצאו במבצעים מיוחדים, כך גם חברות הטיולים. רבות ממניות החברות בבורסה, שירוויחו מהבום הפתאומי, יזנקו, הצמיחה במשק תדהר לשיאים של שנים, האבטלה תפחת במאות אלפים ואלה שחסכו כספים, כי כמעט שלא נסעו במכונית, לא קנו מוצרים ושירותים ולא נפשו כבר חודשים - יוציאו בגדול את כספי ההוצאות שלא היו ונחסכו.
מדכדוך לאופוריה
כל זה עשוי להוביל למהפך גם בנתונים הכלכליים. לפתע עלולה אפילו להתפרץ אינפלציה של עליית מחירים, בשל מבול הביקושים, ומה שהזהיר הנגיד, בהקשר להגדלת האפשרות ליטול הלוואות בריבית הפריים, עוד עלול להתרחש, וזו תעלה לפתע, כדי למתן את הביקושים. מדכדוך וסגרים של קורונה ב-2020, יכול מאוד להיות שבמחצית השנייה של 2021 נראה כאן מחזות שלא נראו כבר שנים: בום כלכלי, כמעט חסר תקדים. האומנם?
ורק קצת זהירות באופוריה עוד נדרשת: תארו לכם, שחס וחלילה, החיסונים לא יוכיחו את עצמם, או שפתיחת המשק תתמהמה באין ממשלה, או שבשל הגירעונות העצומים בתקציב, הממשלה הבאה תיאלץ לגזור גזירות קשות על הציבור, עם שוך מגיפת הקורונה, להטיל מיסים ולקצץ במשרדים. הלוואי שהאפשרות הראשונה תהיה הנכונה. בום כלכלי, שישכיח מאיתנו בבת אחת, לפחות במעט, את השנה הכלכלית הקשה והאבודה ביותר מאז קום המדינה.
