"כשהגענו לשרונה מרקט השוכרים היו מיואשים, הגינדים חנקו אותם", טוען איתן בר זאב, שותף ויו"ר ביג מרכזי קניות, שרכשה ב-2019 את המתחם תמורת 160 מיליון שקל מידי גינדי החזקות (שבבעלות האחים אבי, גיא, ליטל, מנחם ורועי גינדי). בר זאב מדבר לראשונה מאז רכישת מתחם האוכל התל אביבי על האתגרים שהגיעו איתו ועל היעדים לעתיד.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
השוק הקולינרי שרונה מרקט הוקם ע"י גינדי החזקות ב-2015, ומאז היה מוקד של לא מעט סכסוכים. ב-2018 דיירים במגדלי שרונה טענו לליקויים שביצעה החברה בבנייה ובהפעלה של המתחם, וכן טענו שפעילות השוק חודרת למתחמי המגורים ויוצרת מפגעים בריאותיים ותברואתיים קשים, בהם חניוני מגורים שמוצפים בביוב וחולדות מתרוצצות בהם. חלק מהדיירים אף תבעו את החברה בטענה ששוק האוכל הוריד 18% מערך הדירות. בגינדי דחו את טענותיהם. לאחרונה נציגות הדיירים גם ביקשה למנוע את מכירת החניון של המתחם, שנותר בידי גינדי ועומד למכירה תמורת כ-200 מיליון שקל.
"הדבר הראשון שעשינו כשבאנו לכאן, זה לתלות על דלתות הדיירים במגדלים שקיות עם מוצרים ופתק 'נעים מאוד, אנחנו השכנים החדשים'", אומר בר זאב. "שרונה מרקט לא היה שורד את הקורונה אם הגינדים היו פה. כשבאנו השוכרים היו מיואשים, גינדי חנקו אותם, לא התחשבו. אנחנו סייענו לשוכרים בשכר דירה ולחדשים בעלות הבנייה. אפילו עם השכנים בבניינים מעל המתחם, הגינדים הסתכסכו".
הכל סביב הפדיון
לדברי בר זאב, השוק חזר למספר המבקרים טרום הקורונה: 11 אלף איש באמצע השבוע ו- 16 אלף בסופ"ש. לדבריו, לפי התנועה במקום, המשרדים בסביבה חזרו לפעול. "במהלך הקורונה", הוא מספר, "הפסדנו מיוזמתנו הכנסות של שלושה מיליון שקל לטובת שיפוץ המרקט בעלות של ארבעה מיליון שקל. נתתי הוראה שאני רוצה לראות, ברצף, מהכניסה עד היציאה, ואת כל מה שבאמצע לפנות לטובת חוויית הלקוח. סילקנו 18 דוכנים שהוצבו במעבר והוספנו 700 מקומות ישיבה, צמחייה, עיצוב. היעד שלנו הוא להגיע ל-20 אלף מבקרים ליום".
"אנחנו המסעדה הכי גדולה בתל אביב", מגדיר בר זאב. ביג פועלת בעקביות להבאת שפים מובילים למתחם, מה שמתאפשר "בזכות המוניטין של ביג ובעיקר בזכות הכיס העמוק שלנו והנכונות לסייע כספית בהקמת נקודות חדשות", כלשונו. בין השפים שהצטרפו או יצטרפו בקרוב למתחם: אריאל רוזנטל (הקוסם, הפלאפלייה המוכרת מפינת המלך ג'ורג'-שלמה המלך), יובל בן נריה (טאיזו), אסף גרניט ואייל שני. "אנחנו משקיעים כדי להעלות את הפדיון כי בסוף היום שכר הדירה הוא נגזרת שלו", אומר בר זאב.
ההתמחות שלכם היא מרכזי קניות פתוחים, מה היתרון בשבילכם בלהיות בעלי מתחם אוכל?
"אנחנו מאמינים שהחיבור שלנו עם השפים בשרונה מרקט והצלחתו, ייתנו לנו יתרון אדיר באכלוס עסקי האוכל במתחמי ביג. בעיקר במתחם הקניות הענק שאנחנו בונים בצומת גלילות, שיהיה מוטה בילויים".
איך מתמודדים עם הבעיה באזור שרונה, שבצהריים יש תנועה מהמשרדים אבל בערב כמעט שומם?
"אחד היעדים שלנו הוא לקדם במקום בילוי לילי. אנחנו מקימים בר פתוח במרכז המרקט שיפעיל מהחודש הבא מוש בודניק מהסושיאל קלאב, עם קוקטיילים מטורפים והכי זולים בת"א. נמכור משקאות במחיר עלות, אין לנו כוונה להרוויח, זה חלק מתקציב השיווק שלנו. הסיבה שאנחנו מאכלסים אנשי אוכל מהטובים ביותר היא כדי להפעיל גם נייט מרקט. יש לנו שיתוף פעולה טוב עם עיריית תל אביב במטרה להפעיל את המדשאות בחוץ לטובת שיעורי ספורט שונים, פעילויות לילדים, קונצרטים וכו'. המודל שלנו הוא בריאנט פארק במנהטן שמקיים אירועים חינמיים".
"עסק מזון זה מסובך"
בזמן האחרון כולם רוצים להיכנס להשקעות באוכל. גם הראל ויזל מנסה להביא את רשת ההמבורגרים הניו-יורקית שייק שאק וניסה גם את סטארבקס. בר זאב ממליץ "לא לערבב בתחום האוכל". לדבריו, "להפעיל עסק מזון זה לא כמו לפתוח עסק אופנה או כלי בית. מזון זה עסק תפעולי מסובך. מהניסיון שלי כמנהל 11 שנה במקדונלד'ס, אתה יכול לנהל כל מיני חנויות, אבל הסעדה זה עולם אחר - היחיד שמייצר במקום את המוצר הסופי ללקוח. זה שונה ברגולציה, באורך חיי המדף, בהכל. זה גם דורש התאמה ספיציפית לחך הלקוח הישראלי".
בדירוג האחרון של מערכת ריס, שמחוברת לנתונים של אלפי חנויות, עלה שהמכירות במתחמי הקניות הפתוחים עברו את המכירות בקניונים. בר זאב מסכים שהצרכנים שינו את הרגלי הצריכה שלהם. "הקהל מעדיף מתחמים פתוחים. מרכזי הביג גדלו במכירות יותר מהקניונים. מאז היציאה מהסגר המספרים בביגים מטורפים: רשמנו עלייה של 170% במכירות ביחס לתקופה המקבילה ב-2019", הוא אומר.
בר זאב: "בתקופת הקורונה הפסדנו מרצוננו הכנסות של 100 מיליון שקל, בגלל ויתורים והטבות בשכר הדירה לשוכרים. בנינו מוניטין אצל הסוחרים, שיודעים שנעמוד מאחוריהם באש ובמים"
"אנחנו הפסדנו מרצוננו הטוב בתקופת הקורונה הכנסות של 100 מיליון שקל, בגלל הטבות וויתור בשכר הדירה לשוכרים. אבל בניגוד לקניונים, שבסוף נתנו לא פחות, בנינו את המוניטין שלנו אצל הסוחרים שיודעים שנעמוד מאחוריהם באש ובמים. בנוסף נלחמנו בשביל לפתוח את המתחמים, וקיבלנו מהם על זה הרבה קרדיט. בתקופת הקורונה ביג הפך לשם גנרי למתחמי קניות. בישיבות ממשלה דיברו על ה'ביגים'. אנחנו היום בתפוסה של 100%".
מגינדי החזקות לא נמסרה תגובה.
