התפשטות הקורונה והלחץ הנלווה לכך מעוררים הרבה מתיחות בין הורים גרושים, שהיחסים ביניהם טעונים גם בימים נטולי מגפות. ynet משיב לתהיות בנושא, בעזרת עוה"ד רועי סידי וענת דניאל-קופמן ממשרד סידי עו"ד, המתמחה בדיני משפחה ותיקי גירושין מורכבים; עו"ד ענבל דקל, מומחית בדיני משפחה וירושה; ועו"ד רות דיין-וולפנר, בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה.
איך מנהלים את הסדרי הראייה כשאחד ההורים נדבק בקורונה או נאלץ להיות בבידוד?
אם הורה גרוש נמצא בבידוד, הדבר אינו פוטר אותו מאחריות על הילדים. לפי עוה"ד סידי ודניאל-קופמן, "אם הוא לא יכול לבוא עימם במגע בהתאם להסדרי הראייה, בימים בהם הילדים אמורים להיות איתו, עליו לדאוג באופן עצמאי לסידור, כפי שהיה נוהג לו חלה במחלה אחרת או היה בחו"ל או בעבודה. עם זאת, זו העת לנהוג בגמישות ובשיתוף פעולה, ונכון כי הורים יסייעו אחד לשני".
זוג מתרגש וילדה ברילוקיישןזוג מתרגש וילדה ברילוקיישן
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
אני יכול לדרוש שינוי בסכום המזונות עקב פגיעה כלכלית בעסק שלי?
אם מצבו של אחד ההורים מתערער עקב השפעות הקורונה, עלולות לצוץ סוגיות כלכליות נוספות בין בני הזוג הגרושים, בהן בנושא המזונות. כדי למנוע פניות מיותרות לבתי המשפט, ממליץ סידי שבני הזוג יגיעו להסכמות לגבי המזונות אם אחד הצדדים חש כי אינו יכול להמשיך לשלם את הסכום הקבוע, גם אם זמנית. בכל מקרה, רצוי לעגן בכתב כל הסכם, גם אם זמני. אם לא מגיעים להסכמות, ניתן לפנות לבית משפט.
עו"ד דקל מוסיפה לעניין פנייה לבית משפט בנושא, כי "זה הליך משפטי שיכול להימשך לפחות 12-18 חודשים. כרגע נראה שהמשק כולו יסבול מבעיות תזרים, מקומות עבודה רבים יעמדו בסימן שאלה, וגם בתי המשפט ינהלו דיונים במתכונת מצומצמת ובעניינים דחופים בלבד, והליך הפחתת מזונות לא כלול בהם. הצעתי היא לדבר על המצב ולהגיע להסכמה זמנית שתאפשר לשני הצדדים קיום בכבוד בתקופה הקשה והמבולבלת הזו. הסכמה זו יכולה להיות הפחתה או מחילה על התשלום לתקופה קצובה ועד שהדברים יתבהרו".
עו"ד רועי סידיעו"ד רועי סידי
עו"ד רועי סידי
(צילום: יח"צ)
מה עושים אם אחד ההורים רוצה לטוס לחו"ל?
אם אחד ההורים מחליט לטוס, על הצד השני להציג את דרישותיו באופן ברור, ואם הוא חש שיש סכנת הידבקות במגע עם הילדים, עליו להבהיר זאת. עליו לדרוש מההורה שטס לשתפו בכל המידע – לאן טס, לכמה זמן, מתי מתכנן לחזור, ומה קורה כשהוא ייכנס לבידוד בשובו. עליהם להחליט יחד האם ומתי הוא נפגש עם הילדים, ולהגיע להחלטות משותפות.
סידי מדגים: "הייתה לנו לקוחה שבעלה טס לחו"ל בזמן התפשטות הנגיף, ביטלו לו את הטיסה חזרה - והוא הודיע לה על כך דרך הילדים. ראשית, מומלץ לדרוש מכל צד להעביר את המידע ישירות, ולא לערב את הילדים, שגם ככה בלחץ בתקופה הזו, לצורך תקשורת בין ההורים. שנית, אם כשהוא חוזר הוא מתעקש לראות את הילדים ולחשוף אותם לסיכון, אפשר לדרוש צו מניעה האוסר עליו לבוא איתם במגע".
מה קורה אם יש חילוקי דעות באשר לביטחונם של הילדים סביב מגפת הקורונה?
במקרים רבים, זוגות שהתגרשו עשו זאת בדיוק מפני שהיו חלוקים בסוגיות של גידול הילדים ובראיית העולם. אלה לא נעלמות כשההורים מתגרשים, ויתרה מזו, עליהם להגיע להסכמות הדדיות כי שניהם אפוטרופוסים. במצב הנוכחי, סוגיות כאלו מקבלות משנה תוקף: האם להתיר לילד לנסוע בתחבורה ציבורית? ללכת לחוגים שיש בהם עד 10 ילדים? לבקר במרפאה בשל בעיה שלא קשורה לקורונה? אם לא מצליחים להגיע להסכמה בנושאים אלה, ויש התעקשות סיסטמתית להתפשרויות מאחד הצדדים, ניתן לפנות לבית המשפט למתן צווי מניעה לצורך הפחתת סיכונים. חשוב לזכור שבהליך של יישוב סכסוך ניתן לקבל סעדים זמניים באופן מהיר. אופציה נוספת היא לפנות לתיאום הורי, לסיוע בתיווך והסכמות.
מה קורה אם שני ההורים הגרושים בבידוד וצריך למצוא סידור לילדים?
כל אחד מהם אמור לדאוג לסידור בימים שלו, לפי הסדרי הראייה ובהתאם לגילאי הילדים.
הגרוש/ה רוצה לקחת את הילדים לחו"ל בפסח, והצד השני מתנגד. מה הדין?
עו"ד דקל: לרוב בתי המשפט למשפחה נשמעים להוראות משרד הבריאות. למשל בעת מחלוקת לגבי חיסון לילד, בדרך כלל יקבע ביהמ"ש שחובה לחסנו, אף אם אחד ההורים מתנגד לכך. לפי המידע כרגע נראה שהצד המתנגד לא צריך לחשוש מפנייה לביהמ"ש בעניין, כי הוראות משרד הבריאות הן לצאת מישראל רק במקרים הכרחיים. אם יש חשש שהגרוש/ה ייצא מהארץ עם הקטין ללא הסכמה, ניתן לבקש מבית המשפט צו לעיכוב יציאתו של הילד/ה מהארץ.
אם ההורה השני נמצא בבידוד והילדים איתכם, אפשרו לו לנהל קשר טלפוני חופשי איתם. בתום תקופת הבידוד, תנו לו יותר זמן עם הילדים - לא להעביר אותם עכשיו אליו לשבועיים שלמים, אבל כן לתת לו לשהות איתם יותר
עצות פרקטיות לעידן הקורונה להורים גרושים?
עו"ד דיין-וולפנר: אם ההורה השני נמצא בבידוד והילדים איתכם, אפשרו לו קשר טלפוני חופשי איתם. זה לא הזמן לשחק משחקים או להעמיד הגבלות. גלו גמישות - הורה שסיים בידוד של 14 יום, תנו לו יותר זמן עם הילדים, גם אם הם היו אמורים להיות אתכם לפי הסדרי הראייה. הכוונה היא לא להעביר אותם אליו לשבועיים, אבל לאפשר לו לשהות איתם באופן רחב יותר. לא פחות חשוב: הציגו חזית אחידה. גם אם הגישות שלכם למגפה שונות - אחד היסטרי ואגר מזון לשעות חירום, והשני צוחק על הלחץ הלאומי - אל תשדרו לילדים את חילוקי הדעות. לא לומר להם שאמא הסטרית ואבא אדיש או להיפך. שדרו להם שהמצב בשליטה ושניכם עושים הכל כדי לשמור על בריאותם.
עוד היא מוסיפה: "אל תתחשבנו. אם אחד ההורים בבידוד ולא יכול לשהות עם הילדים, אל תעלו דרישות כספיות כדי 'לפצות' על הזמן העודף ששהיתם איתם. מחר אתם יכולים להיכנס לבידוד, ואז יתחשבנו אתכם. עוד נושא חשוב הינו מזונות. אל תשחקו עם המזונות דווקא עכשיו, גם אם הם לא נראים לך הוגנים. שלמו ובזמן, גם ככה כולם בלחץ כלכלי. מצד שני, אל תעמדי על קבלת המזונות הגבוהים אם את יודעת שהוא פוטר כרגע מהעבודה ונמצא במצוקה כלכלית".
האם הורה גרוש שנכפה עליו בידוד ובשל כך לא יכול להתראות עם ילדיו ע"פ זמני השהות הקבועים, צריך לפצות את ההורה השני?
לדברי עו"ד דניאל פרידנברג, מומחה לדיני משפחה וירושה, "חלוקת זמני שהות שנקבעה בפסק דין היא הוראה שיפוטית מחייבת שיש לקיימה. עם זאת, במקרים של בידוד כפוי ניתן יהיה לטעון שמדובר בהפרה שמקורה בסיכול מחמת כח עליון – עילה שע"פ חוק החוזים מקימה הגנה לצד המפר. ואולם, אותו חוק מעניק סמכות לבית המשפט לחייב את הצד המפר לשפות את הצד שנפגע על הוצאות סבירות שהוציא, תוך התחשבות בנסיבות.
גם ההיגיון ותום הלב יכולים להעמיד חובה מוסרית לשאת בנטל עם ההורה שנאלץ לשאת באחריות המלאה עם הילדים לכל תקופת הבידוד, מה שגרם לו מן הסתם להוצאות גדולות מן הצפוי".