יותר מ-100 אלף דיווחים על הונאות הקשורות למשרות ולחברות השמה התקבלו בארה"ב ב-2024, וההפסדים המדווחים הגיעו לכחצי מיליארד דולר. מספר הדיווחים כמעט שולש בתוך ארבע שנים, בזמן שהונאות הגיוס הולכות ומשתכללות: מגייסים שלא קיימים, משרות של חברות אמיתיות שמעולם לא פורסמו, פרופילים שנחטפו – וכמובן בינה מלאכותית שמאפשרת לנוכלים לייצר הכל מהר יותר ובהיקפים עצומים.
ג'יי ג'ונס, קופירייטר בן 39 מאזור שיקגו שאיבד את עבודתו בסוף 2023, מכיר את השוק הזה היטב. במהלך חיפוש עבודה, הוא עצמו נתקל בכותב קורות חיים מזויף שדרש ממנו תשלום. החשד שהתעורר אצלו הפך בהדרגה לעיסוק במשרה כמעט מלאה: ג'ונס, שמכנה את עצמו The Profiler ומפעיל אתר בשם זה, טוען כי סייע מאז להסיר מהאינטרנט כמעט 60 אלף משרות מזויפות וכ-7,000 פרופילים חשודים, בעיקר מלינקדאין, כך לפי וול סטריט ג'ורנל.
פרופילים מזויפים של מגייסי עובדים (אילוסטרציה)
פרופילים מזויפים של מגייסי עובדים (אילוסטרציה)
פרופילים מזויפים של מגייסי עובדים (אילוסטרציה)
(צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית)

מרוץ חימוש בין נוכלים למאתרי הונאות

אחת הדוגמאות שמצא ג'ונס הייתה אישה בשם לינדה אנתוני, שהציגה את עצמה בלינקדאין כמגייסת. עד מהרה גילה עוד כמה "לינדה אנתוני" – כולן עם אותה תמונה, פרופילים חדשים וכתובות משתמש דומות. לדבריו, סימנים כאלה עשויים להעיד על חשבונות שנוצרו באופן המוני.
בעידן ה-AI, יצירת פרופילים כאלה הפכה פשוטה בהרבה. אפשר לייצר תמונת פנים מלאכותית, להתאים את הודעת הפנייה לקורות החיים של כל מועמד ולהפעיל במקביל אלפי שיחות. המטרה יכולה להיות גביית תשלום עבור שירות פיקטיבי, כמו "שיפור קורות חיים", או השגת מידע אישי כמו רישיון נהיגה, מספר ביטוח לאומי ופרטי חשבון בנק.
נציבות הסחר הפדרלית בארה"ב (FTC) מזהירה כבר שנים מפני מגייסים מתחזים. לפי הנציבות, הנוכלים עשויים להציג עצמם כנציגים של חברות מוכרות, לשלוח הצעות עבודה שנראות רשמיות ולבקש מידע פיננסי עוד לפני שהתקיים ריאיון אמיתי. לעיתים הם מבקשים מהמועמד לשלם עבור ציוד, הכשרה או שירות אחר – סימן אזהרה מרכזי, שכן מעסיק לגיטימי אינו גובה תשלום כדי להעניק עבודה.
התופעה התרחבה עד כדי כך שה-FBI השיק לפני כמה חודשים קמפיין משותף עם לינקדאין להעלאת המודעות. עם סימני האזהרה שהם מציינים נמנים פרופילים חשודים, תיאורי תפקיד מעורפלים והבטחות לשכר גבוה במיוחד עבור משרות התחלתיות.
ג'יי ג'ונס
ג'יי ג'ונס
ג'יי ג'ונס
(צילום: מתוך האתר הרשמי של ג'יי ג'ונס)
אלא שיוצרי ההונאות כבר אינם מסתפקים בפרופילים שנראים מזויפים. ג'ונס מצא גם מקרים שבהם נוכלים השתלטו על חשבונות אמיתיים שכבר עברו אימות זהות בלינקדאין. חשבון כזה יכול להשתייך לאדם שנטש את הפרופיל לפני שנים, אך לאחר ש"נחטף" הוא עשוי להופיע לפתע כ"מגייס" וליהנות מהאמינות שמעניק לו סימון האימות.
במקרה אחד הופיע רופא שיניים מצ'ילה כעובד בחברת הגיוס האמריקנית Argenta Talent Acquisition. בעלת החברה, שמפעילה אותה לבדה, גילתה לפתע שורה של "עובדים" שמעולם לא גייסה.
בעיה נוספת היא משרות מזויפות שמופיעות בדפי חברות אמיתיות. ג'ונס איתר עשרות מודעות בלינקדאין שנראו כאילו פורסמו מטעם יונדאי, אך הובילו לאתר חיצוני שאינו שייך ליצרנית. במקרה אחר הופיעו מודעות למשרות אדמיניסטרטיביות בקפיטל וואן, אך הקישור הוביל לאתר שאינו קשור לבנק.
לינקדאין אומרת שמערכותיה חוסמות את רוב הפעילות המזויפת עוד לפני שהמשתמשים רואים אותה. לפי החברה, 99.6% מהחשבונות המזויפים שהיא מזהה נעצרים באופן יזום לפני שמתקבל עליהם דיווח, ובמחצית השנייה של 2025 היא חסמה כמעט 90 מיליון חשבונות מזויפים לפני שעלו לאוויר.
אבל המאבק הפך למרוץ חימוש. כל כלי חדש שמאפשר לזהות נוכלים משמש אותם כדי ללמוד כיצד להיראות אמינים יותר, ו-AI מאפשר להם לייצר פרופילים, מודעות ופניות אישיות בקצב שבעבר היה בלתי אפשרי. עבור מחפשי העבודה, המשמעות פשוטה יותר: גם מודעה שנמצאת באתר מוכר, מופיעה בדף של חברה אמיתית או נשלחת מפרופיל "מאומת" - כבר אינה בהכרח הוכחה לכך שהמשרה קיימת.