שבועות ספורים אחרי שזוהראן ממדאני נכנס ללשכת ראש עיריית ניו יורק, חברת הרחפנים שעובדת עם צה"ל ופועלת גם מתל אביב, Easy Aerial, קיבלה הודעה שעליה לעזוב את משרדיה במתחם Brooklyn Navy Yard. בהתייחסות ראשונה להודעת הפינוי, יו"ר ומנכ"ל החברה, שחר אבוחצירה, אומר ל-ynet כי ההסבר שניתן להם על "שיקולים עסקיים" הוא "שקר מוחלט", ומייחס את ההחלטה ללחץ שהגיע מלשכת ראש העיר. החברה קיבלה 60 יום בלבד לפינוי, פרק זמן שהוא מגדיר ככמעט בלתי אפשרי לתפעול ולמציאת חלופה בעיר.
אבוחצירה, במקור מאשדוד, שירת בשלושה סבבי מילואים במהלך המלחמה. המערכות של החברה שימשו, בין היתר, לניטור הגבול בעזה עבור צה"ל ולפעילות מול גופי ממשל אמריקניים, כולל באבטחת גמר הסופרבול ומעקב בגבול מקסיקו. מוצר הדגל של החברה, "רחפן בקופסה", מגיע עם תחנת הטענה קרקעית שמאפשרת לו להמריא ולנחות ללא מפעיל בשטח. הוא מסוגל לשהות באוויר זמן ממושך של ימים ואף שבועות ומוגדר כעמיד לתקיפות סייבר. "למעשה הדור הבא של בלוני התצפית", אומר אבוחצירה. שיעור המכירות לצה"ל קטן יחסית, ולב הפעילות הוא מול צבא ארה"ב, בעיקר חיל הנחתים, לצד מכירות בכ-25 מדינות בעולם.
"תפסיקו להרעיב את עזה"
מאז שהחברה התמקמה במתחם לפני כשש שנים היא הפכה יעד קבוע למחאות מצד קבוצות פרו-פלסטיניות שדרשו מהנהלת Brooklyn Navy Yard לפנות "דיירים המסייעים לישראל". בתקופתו של ראש העיר הקודם, אריק אדמס, הנהלת המתחם דחתה את הטענות האלה וטענה שהאתר אינו מארח יצרני נשק, שלא מיוצר בו נשק, וכי חוזי שכירות מתמקדים בהתחייבויות כספיות ובציות לכללים, ולא בזהות הלקוחות או בפעילות העסקית מחוץ לשטח המתחם.
עם זאת, המפגינים המשיכו להגיע מדי שבוע למתחם בקריאה להפסיק להשכיר "קרקע ציבורית" לחברות שמקושרות ל"רצח העם בעזה". הם דרשו גם להפסיק את חוזה השכירות עם חברת Crye Precision, שמייצרת מדי הסוואה לצה"ל. המחאות החריפו אחרי ה-7 באוקטובר, כשבספטמבר האחרון פעילים שנשאו שלטים עם סיסמאות "תפסיקו להרעיב את עזה" ותמונות של ילדים מורעבים, חסמו את הכניסה לחניון המתחם ושיבשו ישיבת דירקטוריון. המשטרה עצרה אז כעשרה מהם. היו גם אירועי ונדליזם, צביעה חוזרת של הלובי בצבעי דם, שבירת חלונות וניסיונות פריצה למשרדים. לדברי אבוחצירה, במשך כל התקופה הזאת הנהלת המתחם סיפקה לחברה מעטפת ביטחון, "עד ממש לאחרונה".
חבר מועצת העיר שאחראי על המחוז בו נמצא המתחם, היהודי לינקולן רסטלר, הצדיק את מהלך העירייה ואמר כי "נכס ציבורי לא אמור להשכיר שטח לחברות שמייצרות רחפנים שמוסבים לנשק מלחמה". מנגד, חברת הקונגרס הרפובליקנית מניו יורק, אליס סטפיק, אמרה כי המהלך "מטריד מאוד", וקראה ליותר קולות שיגנו את מה שכינתה "אנטישמיות מצד לשכת ראש העיר שממומנת מכספי משלמי המסים". חבר האסיפה המדינתית קלמן יגר הצטרף לדברים ואמר כי "לגרש מקומות עבודה טובים מניו יורק משום שמר ממדאני וחבריו שונאים יהודים זו כנראה לא תוכנית פיתוח כלכלי מוצלחת".
בהנהלת Brooklyn Navy Yard דוחים את הטענה שהזיקה של החברה לישראל הייתה גורם בהחלטה. מטעם ההנהלה נמסר ל-ynet כי אי חידוש החוזה נעשה "מטעמים עסקיים הקשורים לעמידה בתנאי תפעול וכללי המתחם", והוסיפו כי "כמו כל בעל נכס, אנחנו בוחנים חידוש חוזים לפי עמידה בתנאי השכירות ובמדיניות הקמפוס". לפי ההנהלה, ל-Easy Aerial הובהר כבר בתחילת השנה כי החוזה לא יחודש, והנימוק שנמסר הוא ענייני תפעול ו"אי עמידה בכללי הקמפוס", בלי פירוט.
אבוחצירה דוחה בתוקף את הגרסה הזו. "זה שקר מוחלט", הוא אומר, ומצביע על כך שלדבריו החברה דווקא הרחיבה את השטח שלה במתחם לפני כחצי שנה - בתיאום מלא עם ההנהלה. הטון השתנה רק לאחרונה: "אחרי שרדפתי אחריהם תקופה כי החוזה עמד לפוג, רק לפני 10 ימים הואילו להתקשר אלינו ואמרו לנו שעלינו להתפנות בתוך 60 יום. מיותר לציין כי מדובר במכה קטלנית עבורנו, גם בגלל הצורך להעביר כ-100 עובדים מניו יורק, וגם בגלל הצורך באזורי הטסה ייעודיים שקשה מאוד למצוא בעיר". החברה בוחנת כעת צעדים משפטיים נגד ההנהלה, גם כדי לקבל ארכה וגם ביחס לנזקים.
לטענת אבוחצירה ההוראה לפינוי מגיעה "100% מלמעלה", ובשיחות שקיים עם ההנהלה נאמר לו מופרשות כי המניע הוא "רצון לשנות את תרבות העסקים" ב-Navy Yard. לדבריו, חברי דירקטוריון, כולל שני ישראלים, אמרו לו במפורש שמדובר בלחץ של ממדאני, ושהנוכחות של החברה במקום נתפסה כ"תקלה לביזנס". גורם המעורב בפרטים אמר ל-ynet כי נוכחות החברה והמחאות נגדה הפכו ל"עצם בגרון" עבור כולם, דרשו תגבור אמצעי אבטחה יקרים, כולל כוח אדם הוספת מצלמות, והקמת אזורי מחאה מוגדרים: "ההסכם הבלתי כתוב היה שכולנו מחכים לרגע המתאים לסיים את הסיפור".
אבוחצירה אומר כי אחרי הפרסום פנו אל החברה גופים בניו יורק וגם ממדינות אחרות והציעו סיוע משפטי ואף הצעות לקלוט את פעילות החברה. "אם בנייבי לא רוצים אותנו אז לא צריך אבל אנחנו רוצים להישאר בניו יורק", הוא אומר.
מבקרי ממדאני לא מופתעים
Brooklyn Navy Yard הוא מתחם תעשייה עירוני ענק על קו המים בברוקלין, שמתפרס על פני 1,200 דונם. בעבר זה היה אחד המרכזים הגדולים של הצי האמריקני לבניית ספינות, עד שננטש, נמכר לעיר והוסב לאזור תעשייה ועסקים. פועלים בו כיום כ-550 חברות פרטיות עם יותר מ-11 אלף עובדים, והמתחם מנוהל בידי גוף ללא מטרות רווח מטעם העירייה שאחראי על הפיתוח וההשכרה.
בקרב מבקריו של ראש העיר, הפרשה מוצגת כחלק ממה שהם מכנים "אפקט ממדאני", רצף אירועים שבהם עסקים או גופים עם זיקה לישראל נקלעים לעימות ציבורי ואז לפגיעה מעשית. מיד אחרי שנבחר לתפקיד, העירייה פנתה לבית המשפט בבקשה לעכב מכרז של מכירת יותר מ-90 בניינים וכ-5,100 דירות מפוקחות שכירות שנמכרו במסגרת הליך פשיטת רגל בעסקה של 451 מיליון דולר. הזוכה הייתה Summit Properties USA, זרוע אמריקנית של קבוצת סאמיט הישראלית שבשליטת איש העסקים זוהר לוי.
בעירייה טענו אז שהרוכשת לא הוכיחה יכולת להתמודד עם אלפי ליקויי תחזוקה והפרות בטיחות, לצד חובות והתחייבויות ישנות בסך מעל 12.7 מיליון דולר לעירייה. אולם בית המשפט דחה את הבקשה של ממדאני והותיר את ההליך על כנו, ובהמשך גם אישר את העסקה. למרות התבוסה, בסביבת ראש העיר דחו את הטענות שניהל מאבק בגלל זהות בעלי השליטה או בגלל קשר ישראלי, והציגו את המהלך כחלק מהמצע של ממדאני להגן על דיירים מוחלשים.
בלשכת ראש העיר לא נמסרה תגובה לפניית ynet בנושא.
