בשנתיים האחרונות עמד ענף האבטחה בפני אתגר משמעותי. כ-20,000 מאבטחים גויסו למילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, והותירו מחסור משמעותי בענף, אשר רמת אטרקטיביות העיסוק בו, מתקשה לעמוד בתחרות אל מול מקצועות אחרים במשק.
הפער בין הרצוי למצוי מכביד על היכולת למלא את השורות, ולהעניק את מלוא שרותי האבטחה הנדרשים על ידי מאות ענפים במגזר הציבורי והפרטי, ובארגון חברות האבטחה דנים במשותף עם חטיבת האבטחה במשטרה על יישום דרכים חלופיות ועדכניות לתחומי האבטחה. המטרה - להתמודד עם המחסור, ועדיין לספק שרותי אבטחה לגופים רבים בפריסה ארצית. למדינה אמור להיות אינטרס להקל על הבירוקרטיה והרגולציה, אשר לעיתים מכבידות על החברות, ואלו אמורות במקביל לפעול לשימור כח האדם הקיים, אומר מנכ"ל הארגון, פיני שיף.
את ההתמודדות עם המצב החדש שנוצר מתאר שיף כמורכב, בין היתר, מאחר והיכולת של חברות האבטחה לתת מענה מידי למחסור כה אקוטי הינה מוגבלת ביותר. "חברת אבטחה אמורה לספק למזמין השירות מאבטחים ברף המקצועי שאליו התחייבה בהסכם ההתקשרות. החברות עושות כל שביכולתן כדי לנסות לעמוד בהסכמים הללו, אך כפי שקיים בענפים רבים אחרים במשק, אין לכך פתרונות פלא.
אחת האפשרויות הינה לרדת ברמת האבטחה במקומות מסוימים, שבהם שינוי זה אינו אקוטי. ההכשרה אינה מקשה אחת אלא ברמות הכשרה שונות. כדי להכשיר מאבטח במוסד חינוכי לדוגמא, מתחייבת הכשרה של שישה ימים, ובגופים דוגמת, ברכבת ישראל, נמלי התעופה, בתי חולים, מפעלי מערכת הביטחון, וגופי תשתית כחברת החשמל ומעברי הגבול היבשתיים ההכשרות הרבה יותר ארוכות, ויכולות להמשך עד כחודשיים, ולפיכך ציר הזמן להכשרה, משפיע במישרין על משך זמן התגובה".
לכך מתווסף גם הקושי בתהליך המורכב של גיוס עובדים נוספים.
"כדי לגייס כיום איש אבטחה חברת אבטחה נדרשת לפרק זמן ממושך עד לאישור המועמד לכשירות מלאה. עליה לפרסם מודעות דרושים, לקיים ראיונות באמצעות המשרד לבל"ל ולהעביר את הנתונים לגופי הרגולציה על מנת לאשר את המועמד כמתאים לאבטחה. יש לשגר אותו למבחן פסיכולוגי קליני ולאחר מכן לפסיכולוג קליני, בשלב הבא, ישלח המועמד לקורס המתאים למקום השירות, אליו הינו מיועד. רצף כזה של פעולות אינו מידי ולכן לא ניתן לגשר על פער גדול כזה שהצטבר בשנתיים של המלחמה".
אל הבעיות שמתאר שיף, מתווספת בעיה נוספת: תחום האבטחה אינו קורץ לבני דור ה-Z. "זה דור בעל אוריינטציה היי-טקיסטית אשר מחפש עבודות מסוג אחר ובשכר אחר, גבוה יותר. הוא אף שואף לעבוד חלקית מהבית - דבר שמטבע הדברים אינו קיים באבטחה. ולאחר שבנוסף לכך גם מסננים את קהל היעד על פי שירותו הצבאי, ההיקף הפוטנציאלי של המועמדים מצטמצם משמעותית".
אז מה עושים?
"אני מאמין שרמת האטרקטיביות, יכולות הגיוס, והמחסור בכוח אדם, מחייבים חשיבה מערכתית לשינוי ותפיסת האבטחה המסורתית והתאמתה לאיומי הייחוס. השינויים שבוצעו בשנים האחרונות ברמת השכר ובתנאים הביאו לשיפור ביכולות הגיוס, אך אין בהם די כדי לשפר משמעותית את רמת האטרקטיביות של העיסוק באבטחה".
"נדרשת הלימה בין תפיסת האבטחה כשירות נדרש, חיוני, ובעל חשיבות למשק לבין היותה גורם מקצועי מוכר, במעמד של עבודה מועדפת וברמת שכר ותנאים זהים לעובדי המדינה. קיומם של גורמים אלו יספק לענף הכרזה ערכית, ויחזק את המערך האנושי שאינו נמנה על העובדים החזקים במשק. אבטחה אינה יכולה להיות מושתת לאורך זמן רק על הגורם האנושי, למרות היותו בסיס התשתית האנושית לקיומה של אבטחה פיזית. לפיכך, נדרשים גם שינויים בדפוסי העבודה המבצעית".
אילו שינויים, למשל?
"לבחון רידוד אבטחה בגופים בהם ניתן ליישם זאת במינונים מבוקרים, ולעבור לאבטחה פריפריאלית ניידת וסיירות עירוניות, כך שכל פוליגון יקבל כיסוי ממונע של מאבטחים רכובים אשר יתנו מענה מהיר במקרה של התפתחות אירוע ביטחוני.
נוסף על כך, נבחן שילוב של טכנולוגיה מתקדמת במשולב עם הגורם האנושי. הטכנולוגיה מעמידה כיום לרשות האבטחה רחפנים, מכ"מים קרקעיים, מערכות צילום ובקרת כניסה, מרכזי שליטה ובקרה, סייבר ובינה מלאכותית, ושילובם של אלו כ’תומכי לחימה’, מוכיחים עצמם כבר כיום כרלוונטיים, ומביאים לחיסכון בכוח אדם".
רגולציה מכבידה
הארגון הארצי של חברות האבטחה הוקם עוד בשנות ה-40 ועבר מאז שינויים מרחיקי לכת, כאחד מארגוני המעסיקים הגדולים במשק.
ב-2006 הוקם על ידי שיף וצוות חברי הנהלה, במתכונת חדשה ורלוונטית לתקופה. כיום הינו מייצג כמאה חברות אבטחה במשק הישראלי. הארגון מייצג את חברות האבטחה מול הגופים הרגולטוריים וגופי הממשל, כאשר בין הישגיו ניתן למנות הסכמים קיבוציים להסדרת השכר והתנאים של עובדי האבטחה.
"הארגון מהווה גוף מקשר, בענף בו הרגולציה מאוד מוקפדת". אומר שיף. "חברות האבטחה שבארגון מעסיקות כ-90,000 איש, מדובר כאמור במשאב תעסוקה גדול. חייבת להיות הקפדה בנושאים שונים, כשמירת זכויות העובדים והתנהלות על פי חוקים ותקנות מחמירות.
האחרון הוא אחד המרכיבים המצוי ברמת הקפדה ופיקוח גבוהים וחייב במעקב צמוד, הינו אחסנת כלי הנשק, רישומם המדויק, והשימוש בהם בהתאם לחוק ולהגדרת הרגולטור. על השאלה באילו תנאים מותר להשתמש בנשק, עונות הנחיות מפורטות וקפדניות, בניגוד מוחלט למקובל כלפי אזרחים מן השורה. מדובר אם כך בענף מבוקר רגולטורית באופן שונה מארגוני מעסיקים אחרים במשק הישראלי".
היכן צריכה המדינה להוריד חסמים?
"הרגולציה שהזכרתי כאמור הינה קפדנית במיוחד, ויחד עם זאת שאנו מצדדים ברמת פיקוח הדוקה, צריך לתת לחברות האבטחה מרווח פעולה רחב יותר. חברות האבטחה הפכו במציאות הישראלית למשאב אנושי חיוני באבטחת מאות גופים, וחובה להעניק לעובדי הענף מעמד של עבודה מועדפת".
במה נדרשות חברות האבטחה לפעול לשיפור המצב?
"בחיזוק שימור כוח האדם. לאנשי משאבי האנוש בחברות האבטחה זהו התפקיד הראשון במעלה. עובדים ותיקים הם עובדים מנוסים ובעלי ותק מקצועי. ככל שמאריכים את תקופת העבודה של המאבטח - כך מפחיתים את מספר הגיוסים, הקורסים וההכשרות להם נדרשת חברת האבטחה. כדי להגיע לכך יש ליישם מכלול כלים העומדים לרשות מנהלי משאבי האנוש".
"במידה ועקרון זה לא ייושם, תהיינה החברות עסוקות תמידית מהלך כל שנת עבודה, בגיוסים והכשרות במעגל סגור, על מנת לעמוד בדרישות האבטחה, ולאפשר לגופים, חברות ותאגידים, לקיים רציפות תפקודית אשר כל כך חיונית למשק בישראל".
