נכון לסוף שנת 2022 יש במערכת הוצאה לפועל 551,129 חייבים שהם כ-5% מהאוכלוסיה בישראל, לעומת 567,710 חייבים שהיו רשומים בסוף שנת 2021, כאשר 16,581 חייבים יצאו אשתקד מעולם החובות. כך עולה מהדוח השנתי של הרשות לאכיפה וגבייה שפורסם היום (ג') ומציג לראשונה את התפלגות גיל החייבים הפרטיים. כך למשל, עולה כי מספר החייבים הגדול ביותר (כ-104 אלף חייבים) הוא של בני 54-45.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בשנת 2022 ממוצע סכום החוב בפתיחה עמד על 26,418 שקל, אולם חציון סכום החוב בפתיחה עמד על 3,733 שקל. כלומר, סכום החוב בפתיחה במחצית מהתיקים שנפתחו בשנת 2022 נמוך מסכום זה. מהדו"ח עולה כי נכון לסוף שנת 2022, כמות תיקי ההוצאה לפועל במדינת ישראל עומדת על 1,989,263 תיקים פתוחים, ירידה של כ-69 אלף תיקים ממלאי תיקי ההוצאה לפועל שהיה בשנה שעברה. כמו כן, בשנת 2022 נפתחו 288,505 תיקי הוצאה לפועל לעומת 304,457 שנפתחו בשנה שעברה. כ-93% מהתיקים נפתחו באופן מקוון.
2 צפייה בגלריה
חובות. אילוסטרציה
חובות. אילוסטרציה
חובות. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
כמו כן, נכון לסוף שנת 2022 מלאי תיקי הגבייה במרכז לגביית קנסות (המרכז שגובה בין השאר קנסות קורונה ודוחות משטרה - ל"ד) עומד על 2,922,131 תיקים פתוחים. מרבית תיקי המלאי הם בשל דוחות משטרה (כ-48%). במרכז לגביית קנסות יש 673,676 חייבים.
מדוח הרשות עולה כי רוב התיקים שנפתחו (43%) הם מסוג תביעות על סכום קצוב (מדובר בתביעה על סכום כסף קצוב הנובעת מכוח הסכם, חוזה או התחייבות מפורשים), תיקי שיקים ושטרות (כ-17%) תיקי כביש אגרה (כ-21%) ותיקי משכון (כ-3%).
עוד עולה, כי בשנת 2022 ישנה עלייה בפתיחת תיקי המזונות והיא עומדת על מספרים דומים לתקופה טרם משבר הקורונה. כמו כן, כ-55% מהתיקים אשר נפתחו בשנת 2022 בהוצאה לפועל נפתחו בחובות נמוכים של עד 5,000 שקל.

רק 23% מהחייבים מיוצגים, לעומת מרבית הזוכים

רשות האכיפה והגבייה אחראית בין היתר על מערכת ההוצאה לפועל בה מוצאים לפועל פסקי דין או החלטות אחרות של בתי המשפט בעניינים אזרחים (לרבות פסקי דין לתשלום מזונות). בנוסף, נגבים בהוצאה לפועל חיובים אחרים שדינם כדין פסק דין: תובענות על סכום קצוב, שיקים ושטרות, מימוש משכון ומשכנתאות. על פי רוב עוסקת ההוצאה לפועל באכיפת חיובים שבין אדם לחברו, אך לעיתים, גם גופי המדינה פועלים באמצעותה. הרשות אחראית גם על המרכז לגביית קנסות, הפועל לשם גביית תשלום עבור המדינה כגון: אגרות קנסות והוצאות. המרכז פועל גם לגביית "פיצוי נפגעי עבירה בהליך פלילי" וגובה את הפיצוי ומעביר אותו לקורבן.
מהדו"ח עולה כי במערכת הוצאה לפועל יש 213,171 זוכים (גורמים להם חייבים כספים - ל"ד) נכון לסוף שנת 2022. כ-79% מהזוכים הם זוכים פרטיים ו-19% חברות. לעומת זאת, במערכת הוצאה לפועל נכון יש כאמור למעלה מחצי מיליון חייבים. כ-90% מהחייבים הם חייבים פרטיים וסכום החוב בפתיחת תיקיהם של רוב החייבים (כ-60%) נמוך מ-50 אלף שקל. 246,217 חייבים, המהווים כ-45% מכלל החייבים, הם בעלי תיק אחד בהוצאה לפועל ותיקיהם מהווים כ-11%. למרבית הזוכים (72%) יש ייצוג של עורך דין, לעומת רק 23% מהחייבים אשר בלפחות אחד מתיקיהם יש ייצוג של עורך דין.
עוד עולה מהדו"ח, כי חלה עלייה בשנת 2022 בפתיחת תיקים על ידי זוכים שהינם בנקים, חברות כרטיסי האשראי, חברות לניכיון צקים, חברות למתן אשראי ועוד לעומת שנת 2021. בשנת 2021 נפתחו כ-80 אלף תיקים ובשנת 2022 כ-84 אלף תיקים.

חייבים מגיל 18 ולאחר גיל 85

כאמור, הדוח מציג לראשונה את התפלגות גיל החייבים הפרטיים. כך למשל, עולה כי מספר החייבים הגדול ביותר (כ-104 אלף חייבים) הוא של חייבים בגילים שבין 54-45 ולאחר מכן (כ-101 אלף חייבים) בגילים 44-35. הכי פחות חייבים (4,460) הם בני 85 ומעלה. מהדו"ח עולה כי קיימים גם חייבים צעירים מאוד (כ-24 אלף) בגילים 18 עד 24. למחצית מהחייבים בשכבת החייבים הצעירים סכום החוב בפתיחה נמוך מ-10 אלף שקל.
כמו כן, עולה כי קיימים כ-40 אלף חייבים בין הגילים 25 ל-29 וכ-47 אלף חייבים בין הגילים 30 עד 34, וכי בגילים 64-18 ממוצע וחציון סכום החוב בפתיחה וממוצע מספר התיקים לחייב עולה ככל שגיל החייב עולה.
מהדו"ח עוד עולה כי 10% מהחייבים המתגוררים בנפת באר שבע הינם בגילי 24-18. כמו כן, עולה כי כ-19% מהחייבים המתגוררים בנפת תל אביב הינם בני 65 ומעלה.
הדוח סקר גם את אחוז החייבים ביחס לגודל האוכלוסייה לפי יישובים, עבור יישובים בהם אחוז החייבים הוא הגבוה ביותר. ביישובים ג'סר א-זרקא, סאג'ור וסולם אחוז החייבים מאוכלוסיית בני ה-15 ומעלה הוא הגבוה ביותר (כ‑28%, 22%, 21% מבני ישובים אלה, בהתאמה, חייבים בתיקי ההוצאה לפועל).
עוד עולה מהדו"ח כי החל מחודש מרץ 2021 החלה רשות האכיפה והגבייה בביצוע פיילוט באזור הדרום אשר מנגיש את שירותי הרשות ביישובים הבדואיים: רהט, כסייפה, ערוער, שגב שלום, חורה, תל שבע ואל קסום. במסגרת הפיילוט, אשר נערך בשיתוף עם משרד הרווחה, הסיוע המשפטי והג'וינט מקבל החייב מענה רחב לבעיית החוב במסגרתו הוא מופנה לתמיכה של יועץ כלכלי ובמקרים מתאימים אף מקבל סיוע משפטי. השירות התרחב בשנת 2022 גם ליישובים ערביים נוספים בצפון הארץ - מג'אר וסכנין.

"צפויה עלייה במספר החייבים ב-2023"

מנהל רשות האכיפה והגבייה, אורי ולרשטיין, מסר בתגובה לדו"ח כי "בשנת 2022 עבדה הרשות במקוונות כמעט מלאה מול ציבור לקוחותיה ועורכי הדין המייצגים אותם. פותחו אזורים אישיים חדשים באתר ההוצאה לפועל ובאתר המרכז לגביית קנסות, הורחב השירות לחברה הערבית בתוככי ישובים, נערך מבצע הנחות גבייה משמעותי בשיתוף עשרות זוכים גדולים בהוצאה לפועל, והמרכז לגביית קנסות החל בגביית חיובים עבור מערכת בתי המשפט בישראל, החל ממועד יצירתם וטרם הפיכתם חובות".
דוח הרשות נערך באגף לתכנון מחקר ומדיניות על ידי רבקה אהרוני, סמנכ"לית האגף, יולנדה גולן מנהלת אגף המחקר, רפי גולן, מנהל תחום סטטיסטיקה, דן בן סימון, סמנכ"ל טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ומאיה גרינברג, סמנכ"לית מקצועית למערכת ההוצאה לפועל.
לדברי מנהל רשות האכיפה והגבייה, אורי ולרשטיין, "יש עלייה מסוימת בעולם החובות. בסופו של דבר אנחנו נמצאים בתקופה של גל התייקרויות במשק, סביבת אינפלציה גבוהה, ריבית ברצף של העלאות. כל הדבר הזה משפיע על יכולת של חייבים לפרוע את חובותיהם, כך שאני מעריך שיהיה גידול בשנת 2023 במספר החייבים במדינת ישראל וגם יותר חייבים יתקשו לצאת מעולם החובות".

2 צפייה בגלריה
עו"ד אורי ולרשטיין
עו"ד אורי ולרשטיין
עו"ד אורי ולרשטיין
(צילום: טל שחר)

מנהל הרשות התייחס למצב בחברה הערבית וציין כי "החברה הערבית בישראל מונה 22% מהאוכלוסייה אבל אצלנו יש לה ייצוג יתר מאוד משמעותי. 35% מהחייבים במערכת ההוצאה לפועל הם מהחברה הערבית. זה אתגר מבחינתו ולקחנו כמשימה להנגיש את השירות שלנו לחברה הערבית בתוך הישובים".
מהנתונים ניתן גם לראות באילו יישובים נרשם אחוז נמוך של חייבים בהוצאה לפועל. נכון לשנת 2022 היישובים בהם יש הכי פחות חייבים הם: שוהם (רק 231 חייבים), צור הדסה ומודיעין מכבים רעות. בבני ברק למשל יש 3,983 חייבים פרטיים שהם 3.3% בלבד מסך האוכלוסייה בעיר מעל גיל 15.
רבקה אהרוני, סמנכ"לית האגף לתכנון ומדיניות, ציינה כי "ביישובים היהודים החזקים יש פחות חייבים ולגבי החרדים יש לציין כי מבחינה תרבותית הם לא מייצרים חובות ויש שם מעט חייבים ביחס לאוכלוסייה".