לקוח של ביט קיבל סמס מוזר על 450 שקל שהועברו לו כמתנה בביט. הוא מיד זיהה שזאת הונאה כלשהי, אבל הופתע לגלות שההודעה נשלחה לכאורה מביט. שם המשתמש של השולח הוא bit וההודעות שנשלחו לפני כן מאותו שם שולח הן אכן הודעות לגיטימיות מביט. מה קורה פה?
בהודעה נכתב: "העבירו לך כסף בביט, חג שמח ושנה טובה. אם קיבלת הודעה זו, אז שתדע שזכית בגרם מונרוק בשווי 450 שקל מקוקי באהבה. קוקי מנסטר, כל סוגי הקנאביס במקום אחד. משלוחים חינם לכל הארץ". להודעה הזאת צורפה כתובת להזמנות שאין לה קשר לביט. הלקוח לא לחץ על הקישור החשוד. הוא נכנס במקום זה לביט שם כמובן לא חיכתה לו מתנת חינם.
זה לא המקרה הראשון שמגיע ל-ynet במסגרתו הודעת הונאה מגיעה לכאורה בסמס מספק שירותים לגיטימי. ככל הנראה, לא מדובר בפרצה בביט, אלא בספק צד שלישי שאיכשהו מחובר לחברות הסלולר ומשתמש בשירות שמאפשר לו לשלוח הודעות בשם ביט (או כל חברה אחרת) אך לא מהשרת של ביט, באופן שהטלפון מזהה כביט.
חברות הסלולר, משרד התקשורת, המשטרה, מטה הסייבר, כולם מכירים את האירוע, אבל יש פה פער טכנולוגי שחברות הסלולר לא מצליחות לסגור. ההתחזות היא לחברות כרגע, אבל יכולה להיות גם לאדם פרטי מוכר. החברות שנעשה אביוז בשמן מדווחות לחברות הסלולר כדי שאלה יחסמו את המספרים השולחים אבל הפרצה עדיין קיימת.
מבנק הפועלים נמסר: "באחרונה חלה התגברות בתופעת ניסיונות 'פישינג' (דיוג) ע"י גורמים המתחזים לאפליקציות תשלומים, חברות כרטיסי אשראי, רשתות קמעונאיות וגופים ציבוריים רבים, הפונים במסרונים לציבור הרחב, בנסיון לדלות פרטים אישיים, כמו מספר ת.ז, מספר טלפון ופרטי כרטיסי אשראי.
"לא מדובר בפניה מטעם אפליקציית ביט או בנק הפועלים ואנו קוראים לציבור לנקוט במשנה זהירות, ולא למסור פרטיים אישיים בשום מקום מחוץ לאפליקציה.
"הבנק פועל במרץ מול הרשויות הרלוונטיות במטרה לעצור את התופעה, ואף יצר קשר עם חברות התקשורת עצמן, במטרה לנסות למנוע התחזויות אלה על תשתיותיהן".
