האם יעד האינפלציה הקבוע בישראל מ-1% עד 3% בשנה ישונה לראשונה מזה 20 שנה? מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ממליץ כי בנק ישראל ישלים הערכה מחדש של יעד האינפלציה, מתוך הסתכלות ארוכת טווח והתחשבות בשינויים שחלו בסביבה הכלכלית בישראל ובעולם, בפרט לאור התפתחות האינפלציה לאחר היציאה ממשבר הקורונה, ובמידת הצורך יגבש את המלצתו לממשלה.
מתניהו אנגלמן בנושא ההיערכות להתפרצות האינפלציה
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
המלצת המבקר באה על רקע האינפלציה החורגת זה זמן מהיעד שקבעה הממשלה, ואם אכן היעד ישונה תהיה לכך השפעה רבה על חישובי תקציב המדינה ובניית תקציבי כל החברות בארץ.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בחודשים אוגוסט 2022 עד ינואר 2023 בדק משרד מבקר המדינה את היערכות הגופים השונים במדינה להתפרצות אינפלציה. הביקורת נעשתה בבנק ישראל - בחטיבת המחקר ובפיקוח על הבנקים, במשרד האוצר - באגף החשב הכללי, באגף התקציבים ובאגף הכלכלנית הראשית. בדיקות השלמה נעשו במוסד לביטוח לאומי, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובמועצה הלאומית לכלכלה.
לפי הבדיקה, עלה כי משנת 2003 ועד 2022 היו בפועל סטיות של האינפלציה לשני הכיוונים ביחס לטווח היעד (מ-1.9%- ועד ל-3.9%). שנת 2022 התאפיינה בסביבת אינפלציה של 5.3% הגבוהה ביחס לשנים האחרונות, וזו הביאה לחריגה ניכרת מטווח יעד האינפלציה (סטייה של 2.3 אחוז), זאת בדומה למגמה בכל העולם.
אין תחזית להשפעת האינפלציה על הגירעון הממשלתי
בשנת 2022 אגף התקציבים באוצר וחטיבת המחקר של בנק ישראל ביצעו מעקב ובחנו באופן תדיר את ההתפתחויות המקרו-כלכליות והמשקיות בישראל ובעולם, בדגש על ההשלכות של עליית מדד המחירים. עם זאת, הוחלט לא להכין תוכנית מגירה ייעודית להתגברות האינפלציה, וכי לעמדתם לא נדרשת תוכנית מגירה כיוון שלא נצפתה בישראל התפרצות אינפלציונית חריגה. לפיכך, אין במשרד האוצר תוכנית מגירה לצעדים פיסקליים להתמודדות עם התפרצות אינפלציה.
באגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר חקרו ומצאו בשנת 2017 כי עלייה של 1% במדד המחירים לצרכן תגדיל את הוצאות המדינה ב-2.9-2.5 מיליארד שקל לשנה. בד בבד יעלו הכנסות המדינה ב-1.8 מיליארד שקל. כלומר, עלייה של 1% במדד תגדיל את הגירעון השנתי בתקציב המדינה בכ-1.1-0.7 מיליארד שקל. עם זאת, עלה כי נכון למועד הביקורת אגף הכלכלנית הראשית לא הכין סקירה מעודכנת בדבר רגישות הכנסות המדינה ביחס לאינפלציה.
כמו כן, לא נמצא כי משרד האוצר מחזיק בתחזית בדבר השפעת האינפלציה על הגירעון הממשלתי, זאת על אף העליות הניכרות שחלו במדד המחירים מרמה של 2.8% בשנת 2021 לכ-5.3% בשנת 2022.
המבקר קובע כי עליית הריבית והאינפלציה מיטיבה עם הבנקים בטווח הקצר, נוכח עלייה בהכנסות הריבית, ועלולה להשפיע עליהם לרעה בהמשך בשל חשש לירידה באיכות האשראי נוכח פגיעה ביכולת הלווים להמשיך ולעמוד בהחזרי הלוואותיהם. המבקר מצא כי בשנים 2022-2021 חל גידול ניכר בפער הריבית (3.20% בדצמבר 2021 ו-3.36% בספטמבר 2022) לעומת השנים 2020-2019, שבהן חלה ירידה בפער הריבית (2.91% בדצמבר 2019 ו-2.84% בשנת 2020). עליית פער הריבית במחצית הראשונה של 2022 נבעה הן מהאינפלציה והן מעליית ריבית בנק ישראל.
המבקר מצא את מה שמתפרסם בקביעות בתקשורת, כי לעומת שיעור עליית ריבית בנק ישראל, שהועבר במלואו על ידי הבנקים לאשראי הבנקאי שניתן לציבור, העלייה בשיעור הריבית שמשלמים הבנקים על פיקדונות הציבור הייתה חלקית ועמדה על כ-60% בלבד, נכון לאוגוסט 2022. תמסורת חלקית זו תרמה אף היא לגידול המשמעותי ברווחי הבנקים. יצוין כי שיעור התמסורת לגבי פיקדונות חדשים לזמן קצוב של עד שלושה חודשים עלה משמעותית במשך שנת 2022 מכ-25% באפריל 2022 ועד לכ-50% בדצמבר 2022. לפיכך, ריבית בנק ישראל עלתה בתקופה האמורה ממ-0.35% ל-3.25%, אולם הריבית ששולמה לציבור בעבור פיקדונותיו בבנקים עלתה רק מ-0.06% ל-1.55%.
על בנק ישראל לפעול להגדלת הריבית על פיקדונות
מבקר המדינה ממליץ כי משרד האוצר יפעל להבא בהתחשב באינפלציה החזויה, להכין תוכניות כלכליות של הממשלה תוך היוועצות עם כלל גורמי המקצוע, ובהם האגפים השונים במשרד האוצר ובנק ישראל, בשים לב להמלצות הגופים הבין-לאומיים הרלוונטיים כדוגמת ה-OECD.
מומלץ שאגף התקציבים יבחן צעדים פיסקליים משלימים וממוקדים לצורך סיוע לחברות ולמשקי בית שנפגעו קשות כתוצאה מהעלייה באינפלציה, זאת לצד נקיטת צעדים להידוק פיסקלי שימנע סחרור אינפלציוני.
עוד מומלץ כי אגף התקציבים ינהל תהליך סדור לקביעת מקדמי המעבר לקניות ולרזרבות להתייקרויות, כדי שגם בהתרחש עליית מחירים גבוהה יאפשר התקציב בפועל לממש את יעדי הממשלה ואת סדר העדיפויות שלה בחלוקת המשאבים העומדים לרשותה.
עוד ממליץ המבקר אנגלמן כי החשב הכללי ימפה את כלל ההתקשרויות וההשתתפויות הממשלתיות תוך ביצוע מעקב אחר היקף ההתקשרויות הפעילות הצמודות למדד המחירים, שיטת ההצמדה של ההתקשרות וזרם גידול התשלומים הצפויים בעקבות עלייה חדה במדדי המחירים. עוד מומלץ שהחשב הכללי יגבש מדיניות סדורה בדבר מתן מענה לסוגים השונים של ההתקשרויות וניהול הסיכונים בעקבות החשיפות התקציביות של ההתקשרויות הצמודות למדדים השונים.
עוד ממליץ מבקר המדינה כי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ימשיך לפעול להגדלת התמסורת שבין עליית ריבית בנק ישראל לבין הריבית המשולמת על פיקדונות הציבור, כך שפער הריביות בבנקים יקטן לטובת הלקוחות.
