היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הודיעה לבג"ץ כי המשך תקצובן של רשתות החינוך החרדי מכוח עקרון "כלל ילדי ישראל" יותנה מעתה בעמידה בחובות היסוד החלות על מוסדות הרשתות, ובראשן לימודי ליבה מלאים כפי שנקבעו בתוכנית היסוד של החינוך הרשמי. לפי עמדת המדינה, הדרישות יחולו כבר בשנת הלימודים הנוכחית.
לצד לימודי הליבה כוללים התנאים העסקת צוותי הוראה בעלי הכשרה מתאימה, השתתפות מלאה במערכי המדידה וההערכה, שיתוף פעולה עם מנגנוני הפיקוח והאכיפה ועמידה בחובות הדיווח.
בבסיס העמדה עומדים נתוני משרד החינוך עצמו, שמצביעים לפי התשובה על פערים משמעותיים בעמידת מוסדות הרשתות בחובתן ללמד את מלוא תוכנית היסוד, וכן על כשלים ביכולת לפקח על קיום החובות ולאכוף אותן.
התשובה הוגשה במסגרת עתירה שהגישה תנועת חדו"ש נגד העברת כספי "אופק חדש" ו"גפ"ן" לרשתות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני - תוספת קואליציונית של כמיליארד שקל בשנה, שהממשלה מבקשת להעביר לרשתות אף שאינן מלמדות לימודי ליבה מלאים. בית המשפט כבר הוציא צו ביניים שמקפיא את העברת הכספים.
בליבת התשובה עומדת ביקורת חריפה על אופן הפיקוח שהתקיים עד כה. מוסדות הרשתות לא חויבו ללמד את מלוא היקף השעות שנקבעו בתוכנית היסוד המקלה החלה עליהם כתנאי להיכללותם ברשת. במקום זאת התגבשה במשרד החינוך, לאורך שנים, פרקטיקה שלפיה רשאים המוסדות ללמד את תוכנית היסוד באופן חלקי או בשיעור מופחת, ובלבד שילמדו לפחות 75% ממנה.
לפי התשובה, הפרקטיקה הזו נהגה במשך שנים בהתבסס על הנחה שגויה שלפיה אושרה בעבר בידי יועצים משפטיים לממשלה. לפני יותר משנתיים הובהר לגורמי משרד החינוך - הן בידי הייעוץ המשפטי של המשרד והן בידי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה - כי מדובר בהנחות מוצא שגויות, כי לפרקטיקה אין עיגון בדין, כי היא מעוררת קושי משפטי של ממש ופוגעת בשוויון, וכי יש לחדול ממנה. ההנחיות המשפטיות האלה, נכתב בתשובה, טרם יושמו.
היועמ"שית, גלי בהרב מיארה
(צילום: לשכת עורכי הדין )
מעבר לעצם ההיתר ללמד ליבה בהיקף שבין 75% ל-100%, גם שיטת החישוב עצמה מעוררת קושי. אף שהרשתות הן מוסדות מוכר שאינו רשמי, בעלי מעמד ייחודי, הן לא חויבו כדרישת מינימום ללמד את מלוא תוכנית היסוד שנקבעה למוסדות המוכר שאינו רשמי, אותה תוכנית שמשקפת את התפיסה הפדגוגית של משרד החינוך בשאלה מהו אותו שיעור של 75% שבו נדרשים מוסדות אלה לעמוד.
השיטה שיושמה ברשתות התמקדה בעיקרה בסכמת היקף השעות הנלמדות בכלל שכבות הגיל, ולא הביאה בחשבון כלל את הצורך ללמד את מקצועות הליבה בכל שכבת גיל בהיקף המינימלי שקבע המשרד. התוצאה: מוסדות שנמצא כי אינם מקיימים אפילו את חובת הבסיס, ולמשל לא לימדו מקצועות כמו אנגלית או מתמטיקה בשכבות גיל שלמות, סווגו בידי הפיקוח כמוסדות המלמדים למעלה מ-95% מתוכנית היסוד, ותוקצבו בהתאם.
מכאן מסקנת התשובה: נתוני תוצאות הפיקוח בדבר היקף עמידתם של מוסדות הרשתות בלימודי הליבה, לרבות אלה שהתגבשו בשנתיים האחרונות, אינם משקפים כנדרש את מלוא הפערים שבין דרישות הדין למציאות בשטח.
עו"ד ד"ר יפעת סולל, סמנכ"ל חדו"ש: "זו החלטה דרמטית לקראת התיקון הגדול הנדרש. היועמ"שית קובעת שעמדת השר קיש מנוגדת לחוק. קיש מנסה לשמר את ההונאה של הרשתות החרדיות-המפלגתיות, המקבלות מימון מלא מהמדינה בלי ללמד לימודי ליבה".
