תביעת ענק בסך 87.5 מיליון דולר שהוגשה לבית המשפט בניו יורק חושפת רשת הונאת נדל"ן של אנשי עסקים ועורכי דין חרדים, שניצלו עמותות וארגוני צדקה יהודיים מוכרים בארצות הברית, בהם קהילות חב"ד, לצורך הסוואת כספי שוחד ועמלות אסורות.
התביעה הוגשה על ידי חברות המימון Blueberry Funding מלייקווד, ניו ג'רזי, וחברת EADMK מפלורידה. היא מכוונת נגד חברת ביטוח זכויות המקרקעין ריברסייד, בעליה שאול גרינוולד, אייברי אייזנרייך ויואל זגלבאום, וכן נגד עורכי הדין של החברה מארק נוסבאום וסמואל לווינגר, ושני עובדים לשעבר. מטרת התביעה היא להשיב כספים אבודים שהיו אמורים להיות מוחזקים בחשבונות הנאמנות של משרד עורכי הדין נוסבאום-לווינגר, שנסגר מאז.
במסמכי התביעה מפרטים כיצד ריברסייד ומשרד עורכי הדין ניהלו לכאורה הונאה רחבת היקף החל מ-2018. השיטה: רוכש קונה נכס ומעביר את החוזה במהירות לגורם קשור במחיר מנופח. המכירה השנייה הייתה פיקטיבית לחלוטין, אך חברת ריברסייד פעלה כסוכנת הסגירה וגרמה לעסקאות להיראות לגיטימיות, אף שכספים לא החליפו ידיים בפועל. הרוכש ביקש הלוואה גדולה יותר על בסיס המחיר המנופח, והמעורבים שלשלו לכיסם את הפער בין ההלוואה המוגדלת למחיר המכירה האמיתי.
דוגמה בולטת בכתב התביעה נוגעת לנכס באוסטין, טקסס, הידוע בשם Park at Crestview, שנרכש תמורת 40.1 מיליון דולר ב-2023. החוזה הועבר לרוכש חדש תמורת 54 מיליון דולר. הערכת השווי המנופחת גרמה למלווה להעביר 42 מיליון דולר לריברסייד, לנוסבאום ולשותפיהם — סכום הגבוה בכמעט 2 מיליון דולר מהמחיר האמיתי. מסמכי הסגירה כללו עמלות חריגות, ובהן עמלות של 23,677 דולר לריברסייד, 138,685 דולר שהוגדרו כדמי תיווך לחברת פורצ'ן קפיטל גרופ אף שמעולם לא שימשה כמתווכת בעסקה, וכן 50 אלף דולר שכר טרחה משפטי למשרד נוסבאום-לווינגר.
כדי לממן את העסקאות הפיקטיביות נזקקו משרד נוסבאום-לווינגר וריברסייד לזרימה מתמדת של הלוואות גישור קצרות-מועד. התובעות טוענות כי משרד עורכי הדין השתמש בכספי הנאמנות שלהן ללא ידיעתן כדי לספק הלוואות אלו. "התוכנית דרשה אספקה רציפה של פיקדונות מלווים חדשים כדי לפעול", נכתב בתביעה. "שכן כל סגירה חדשה הייתה תלויה בכספים מהסגירה הקודמת".
ביצרו את מעמדם בקהילה החסידית
נוסף על הונאת הנדל"ן, בכתב התביעה מתוארת הונאה לכאורה על בסיס סעיף בחוק המס האמריקני המאפשר דחיית מס רווחי הון על ידי השקעה חוזרת בנכסים דומים. החוק מחייב הפקדת כספי המכירה אצל צד שלישי. נוסבאום הפנה לקוחות לחברת ריברסייד, אך במקום לשמור את הכסף בחשבון נאמנות, ריברסייד הלוותה את הכספים בריבית של 2% בחודש ושילמה לנוסבאום 1% בחודש כדמי שוחד, לכאורה. בהודעת טקסט מדצמבר 2021, שמוזכרת בתביעה, כותב גרינוולד לנוסבאום "שכחתי מה העסקה שלנו", ובתגובה עונה נוסבאום "נקודה אחת בחודש, אני חושב", וגרינוולד אישר כי ריברסייד מלווה את הכסף ב-2% ויותר.
כדי להסתיר את רווחי ההונאה השתמשו המעורבים בתרומות לארגוני צדקה. נוסבאום ועובדי משרדו העבירו כספים לעמותות חרדיות על פי הנחיות מדויקות מגרינוולד, במטרה להסוות את העמלות שנגזרו מהעסקאות הפיקטיביות. התרומות טשטשו את מקור הכסף והעניקו לו חזות חוקית מול רשויות המס ורואי החשבון. בין העמותות שקיבלו כספים מוזכרות קהילת חסידי פומונה, חב"ד פומונה, המרכז החסידי אור שלמה, ארגון תומכי שבת ממונסי, קרן הרחבה וארגון הסיוע היהודי לחולי סרטן RCCS. באחד המקרים ביקש גרינוולד לשלוח 5,000 דולר ל-RCCS, ועובד ריברסייד הזכיר לו: "כן, אבל אתה צריך להודיע לעמותה שלא לכתוב על שמך מכתב תודה או אישור על תרומה" – כדי להימנע מתיעוד כתוב שעלול להתפרש כשוחד. בדרך זו, אף על פי שהכסף לא הופקד בחשבונותיהם האישיים, שלטו גרינוולד ונוסבאום ביעד המזומנים, ביצרו את מעמדם בקהילה החסידית ומימנו את מוסדותיהם המקורבים בלי להוציא דולר אחד מכיסם. בכתב התביעה אין קביעה מפורשת לגבי מידת הידע והמעורבות של ארגוני הצדקה בנוגע להונאה.
הפרשה החלה להיחשף בתחילת 2025 בעקבות התאבדותו של שותפו העסקי של נוסבאום, מנדל שטיינר, וסגירת משרד עורכי הדין, כאשר לקוחות החברה החלו לדרוש את כספי הנאמנות שלהם בחזרה. כיום לקוחות הנאמנות, רובם חרדים, דורשים החזרים בסך של יותר מ-400 מיליון דולר. משרד התובע המחוזי של מנהטן האשים את נוסבאום בהסטת יותר מ-15 מיליון דולר מכספי נאמנות, והוא כפר באשמה. עד כה לא הוגשו אישומים פליליים הקשורים להונאת המשכנתאות נגד נוסבאום או לווינגר. חברת ריברסייד הוכנסה לרשימה השחורה של סוכנויות המשכנתאות הפדרליות ב-2024 בגין מעורבות בעסקה פיקטיבית אחרת בברוקלין, אך לא התמודדה עם אישומים פליליים. המוטו הלא רשמי של החברה היה "לעשות כל מה שנדרש".
ריברסייד, גרינוולד, אייזנרייך, זגלבאום, נוסבאום ולווינגר לא הגיבו לפנייה לקבלת תגובה.
