יחידות הצבא האמריקני השתלטו בשבוע שעבר על שתי מכליות נפט: אחת נתפסה, אחרי מרדף של שבועיים, בצפון האוקיינוס האטלנטי בין בריטניה לאיסלנד, וזאת אחרי שחברי הצוות שלה הניפו דגל רוסי על סיפונה כדי למנוע את ההשתלטות. השניה נתפסה במים הבינלאומיים קרוב לקריביים, כשבבטנה קרוב לשני מיליון חביות נפט מונצואלה.
ההשתלטויות הללו הביאו למרכז הבמה הגאו-פוליטית את משחק החתול והעכבר הימיים בין מדינות שמנסות לייצא נפט למרות הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו עליהן (ונצואלה, איראן ורוסיה) לבין מי שמנסה לאכוף את הסנקציות הללו.
המכליות הללו, שמכונות "צי הצללים", הן בדרך כלל מכליות ישנות, שמסתתרות מאחרי שלדי חברות שמנסות להסתיר את ייעודן. הן שטות פעמים רבות עם דגלים מזויפים או כותבות על חזיתן שמות אחרים משמן האמיתי ומשתמשות בעוד שלל שיטות מגוונות כדי להחביא ולטשטש את פעילותן ואת העובדה שהן עוזרות לממן ארגוני טרור ואת מאמצי המלחמה של הקרמלין באוקראינה.
חלקן אפילו מכבות את אותות המשדר שלהן כדי ליצור רושם שהן עוגנות באירופה או באפריקה כשלמעשה הן מבצעות את שליחותיהן בניגוד לסנקציות הבינלאומיות. בשבוע האחרון, יותר ויותר מכליות שעזבו את ונצואלה שינו את הדגל שתחתיו הן שטות לדגל רוסי, מה שיצר חשש לעימות בסדר גדול יותר בין ארצות הברית לרוסיה.
יש לציין שרוסיה לא משתמשת בצי הצללים שלה רק כדי לייצא נפט, אלא גם כחלק מהמלחמה ההיברידית שלה נגד מדינות האיחוד האירופאי התומכות באוקראינה. ביותר ממקרה אחד הטילו המכליות הללו את העוגנים שלהן על כבלים תת קרקעיים של תקשורת וגז, בעיקר בין אירופה למדינות הבלטיות או סקנדינביה וגרמו לנזקים חמורים בכבלים ולפגיעה קשה בתקשורת ובכלכלות שנפגעו מכך.
הכטב"מים של אוקראינה שמו על הכוונת שלהם את המכליות
בגלל הנסיון המתמיד שלהן להסתיר את זהותן ואת נתיבי השיוט שלהן (חלקן אפילו נמכרות באמצע הים או מעבירות את הנפט שהן נושאות למיכלית אחרת כדי לזכות באישורי כניסה לנמלים מסוימים), קשה מאוד להעריך מהו גודלו האמיתי של צי הצללים. ההערכות הן כי 20% מתוך 9,000 מכליות נפט בעולם שייכות לצי הצללים. עד הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022 מנה צי הצללים כמאה מכליות, ובשנה האחרונה בלבד עלה שיעורן ב-45%.
(סיקור ההשתלטות על המכלית הרוסית בערוץ CBS)
למרות הפגישות והיחסים החמימים בין הנשיאים פוטין וטראמפ והנסיונות לסיים את המלחמה, הרי שההשתלטות האמריקנית על שתי המכליות מאיימת להצית את היחסים בין שתי הארצות. כוחות זרים יכולים להשתלט על מיכלית נושאת דגל של מדינה מסוימת רק באישור של אותה מדינה, ורוסיה לא נתנה אישור כזה ופוליטיקאים רוסיים רבים טוענים לפגיעה בריבונות שלה.
צי הצללים נחשב לקריטי עבור מאמצי המלחמה הרוסיים, הן בפגיעה בתשתיות במערב והן מבחינה כלכלית, ולכן יותר מעשרים מכליות שעזבו את ונצואלה מאז הפעולה של ארצות הברית ואמברגו היצוא עליה, נושאות עליהן דגל רוסי. גם סין, שנהנית מנפט זול הן מוונצואלה והן מאיראן, יכולה להיכנס לעימות כלכלי עם ארצות הברית על רקע ההשתלטויות על המכליות. עוד סיבה להעלאת המתיחות בין שתי המעצמות היא שרבים ממי שנמצאו על המכליות הם אזרחים רוסיים שהבית הלבן מתעקש כי יובאו למשפט בתחומי ארצות הברית, והעובדה שהפעולות האמריקניות מאיימות להוריד למצולות מיליארדים שהשקיעו הרוסים בפרויקט הזה. בנוסף לכך, קיים אצל הרוסים חשש מההתנהלות האמריקנית, שבמקרים של חברותיה לסקנציות, ונצואלה ואיראן אף הובילה לרעידת אדמה פנימית.
מדובר בלוגיסטיקה שלמה של מוסקבה: קניית המכולות, רישומן במדינות עם חוקים גמישים יותר כמו פנמה וליבריה ומבלי שתהיה להן אפילו כתובות פיזית כדי להסתיר את הבעלים האמיתיים, וזיוודן בציוד ריגול ובאמצעים להשחתה של תשתיות תת קרקעיות. יש גם לוגיסטיקה שלמה למציאת מקומות חבויים מעיני הלווינים
מה שמדהים הוא לא רק ההתנהלות הרוסית ושיתוף הפעולה שלה עם המיכליות הפיראטיות, שרובן המכריע נמצא על הרשימות השחורות של ארצות הברית והאיחוד האירופאי, אלא עזות המצח של מדינה שפלשה באופן לא חוקי למדינה ריבונית אחרת, ומוציאה לשון תמידית לחוק, לזכויות אדם או לריבונות של מדינות אחרות (על ידי הוצאה להורג של רוסים בתחומן), אלא גם הטענות של פוליטיקאים רוסיים כי הפעולה האמריקנית היא פעולה לא חוקית ופיראטית.
הרוסים חוששים משתי נקודות נוספות: תפיסת המכלית "מרינרה", ששינתה את שמה מ"בלה 1" והחליפה את דגלה לדגל רוסיה רק ב-30 בדצמבר, קרתה לאחר שיתוף פעולה צבאי בין ארצות הברית ובריטניה בפעולה בצפון האוקינוס האטלנטי. גרוע מכך: הפעולה האמריקנית נותנת אור ירוק ולגיטימציה לפעולות דומות מצד מדינות בלטיות או מדינות סקנדינביה, המדינות שסובלות בצורה הכי גדולה מהמלחמה ההיברדית שהן עורכות בים הבלטי, לפעול נגד המכליות. הכטב"מים של אוקראינה כבר שמו על הכוונת שלהם את המכליות הללו כבר תקופה ארוכה.
צי הצללים אחראי ל-70% מייצוא האנרגיה של רוסיה
לרוסיה יש סיבות טובות מאוד לנסות לשבור את האמברגו הזה. היא השקיעה סכומים אדירים בקנייה מואצת של מיכליות ישנות ורעועות שקשה לאתרן, בעיקר מיוון, והביאה לכך שסך המיכליות מעל גיל עשרים קפץ משלושה ל-11% מאז הפלישה לאוקראינה. ההשקעות הביאו לכך שצי הצללים הרוסי אחראי ל-70% מייצוא האנרגיה של רוסיה, ולעליה של 41% מהכנסותיה של רוסיה מייצוא אנרגיה במחצית הראשונה של 2024. מדובר במספרים עצומים, בעיקר עבור מדינה שנמצאת תחת סנקציות ייצוא וכזו הזקוקה להכנסות מכל מקור כדי לממן את מאמצי המלחמה של פוטין.
3 צפייה בגלריה
מתקפה של אוקראינה נגד מכלית של רוסיה
(צילום: Shared by Security Service Official/Handout via REUTERS)
מדובר בלוגיסטיקה שלמה של מוסקבה: קניית המכולות, רישומן במדינות עם חוקים גמישים יותר כמו פנמה וליבריה ומבלי שתהיה להן אפילו כתובות פיזית כדי להסתיר את הבעלים האמיתיים, וזיוודן בציוד ריגול ובאמצעים להשחתה של תשתיות תת קרקעיות. רוסיה, ונצואלה ואיראן גם פיתחו לוגיסטיקה שלמה למציאת מקומות חבויים מעיני הלווינים ומכשירי הפיקוח על כלי שייט כדי לבצע העברות בין מיכליות, כדי לעקוף את הסנקציות.
בנוסף לכל אלו, צי הצללים מהווה סכנה בטיחותית ואקלימית חמורה. מדובר במיכליות וכלי שיט ישנים, בדרך כלל נטולי ביטוח, עם אחזקה מינימלית ופיקוח שכמעט ולא קיים, שהשייט שלהן ללא אפשרות לעקוב אחריהן מסכן את תנועתם של כלי שייט אחרים.
הקהילה הבינלאומית מנסה בכל דרך לעצור ולמנוע את השימוש בצי הצללים, כמו נסיון להכניס לכל חוזה ביטוח חדש של המיכלית כי היא חייבת לשדר אותות שיאפשרו מעקב אחריה. אבל הנסיונות הללו נתקלים במוחות פעלתנים שמוכנים לעשות הכל כדי להבטיח את המשך ההכנסות לצפון קוריאה, איראן ורוסיה. וכך מיכליות רבות מכבות את המשדר בתואנות של בטיחות או הפסקות חשמל על הסיפון. או שחלקן פשוט שטות ללא ביטוח בכלל.
