לפחות 90 עובדים שפוטרו מאורקל בגל הקיצוצים המסיבי לאחרונה, ערערו על תנאי הפרישה שהוצעו להם ודרשו חבילות פיצויים הדומות לנהוג בחברות טכנולוגיה גדולות אחרות. אורקל דחתה את הבקשה לנהל משא ומתן והציגה לעובדים אולטימטום: לקחת את ההצעה כמות שהיא, או לוותר עליה לחלוטין.
חבילת הפיצויים הסטנדרטית כללה ארבעה שבועות שכר עבור שנת העבודה הראשונה, ועוד שבוע לכל שנת ותק, עד לתקרה של 26 שבועות, בצירוף חודש אחד של כיסוי בריאותי במסגרת תוכנית פדרלית. קבלת החבילה חייבה חתימה על ויתור מפורש על הזכות להגיש תביעה נגד החברה.
אולם הפגיעה הכבדה ביותר הייתה בתחום המניות. אורקל סירבה להאיץ את הבשלת יחידות המניות החסומות , (RSU מניות שמוענקות לעובדים ומבשילות לאורך זמן כחלק מחבילת השכר. כל מניה שלא הבשילה עד מועד הפיטורים בוטלה.
עובד ותיק אחד איבד מניות בשווי כמיליון דולר שהיו אמורות להבשיל בתוך ארבעה חודשים בלבד, כאשר יחידות המניות החסומות היוו כ-70% מסך חבילת השכר שלו. עובד נוסף דיווח על הפסד של מיליון דולר במניות שהיו אמורות להבשיל תוך חודשיים.
שאלות נוספות עלו סביב הזכאות לחוק WARN הפדרלי, שמחייב חברות גדולות להודיע מראש על פיטורים המוניים. לעובדים מרוחקים שאינם מבוססים במדינות עם הגנות חזקות כמו קליפורניה או ניו יורק נאמר כי אינם זכאים להגנות החוק, מה שהותיר אותם ללא ודאות לגבי פיצוי נוסף שאולי היו אמורים לקבל.
מי שבחרו שלא לחתום על ההסכם הסתכנו באובדן גם של פיצויי הפיטורים וגם של הארכת ביטוח הבריאות הזמנית.
כזכור, ההודעה על הפיטורים נמסרה לכ-30 אלף עובדים במייל גנרי ב-31 במרץ. כל החשבונות הארגוניים שלהם נותקו מיד לאחר מכן. עובד אחד תיאר כיצד גילה על פיטוריו בזמן אמת: "ניסיתי להתחבר למערכת דרך הבית והיא כתבה שהמשתמש שלי כבר לא קיים. התקשרתי לחברה ושאלתי אם היא עדיין רואה אותי בסלאק (פלטפורמת תקשורת פנים-ארגונית), והיא אמרה שהחשבון שלי כבר הושבת".
