מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, עלי לאריג'אני, היה במשך שנים על הכוונת לא רק גורמי ביטחון ישראלים אלא גם של האופוזיציה האיראנית שסימנה אותו כמוביל עסקאות שחיתות.
הערכה אחת שפורסמה באל ערביה בשנת 2020 הציבה את הונו האישי של עלי לאריג'אני על כ-70 מיליון דולר, מה שהפך אותו לאחד מהאנשים העשירים יותר בקרב האליטה הדתית השלטת באיראן. הערכות עדכניות יותר מ-2026 הציבו את שוויו בטווח נמוך יותר של 5–20 מיליון דולר, אם כי מקורות אופוזיציה ציטטו נתונים גבוהים הרבה יותר. בכל מקרה, עקב ערפל המידע באיראן ומחסור באמצעי תקשורת חופשיים ותחקירים, קשה מאוד לקבוע מה היה באמת הונו האישי של לאריג'אני.
מאיפה הכסף? בתחילת שנות ה-2020, שמותיהם של האחים לאריג'אני נקשרו לפרשיות שחיתות, כולל גזל קרקעות, שוחד ובעלות על 63 חשבונות בנק אישיים המכילים מיליארדי ריאל איראני. חשבונות אלה יוחסו בעיקר לאחיו סאדק לאריג'אני, ראש הרשות השופטת לשעבר.
באותו הקשר, במסגרת המאבקים הפנימיים באיראן, ב-3 בפברואר 2013, הנשיא אחמדינג'אד הציג סרטון וידאו בפרלמנט האיראני שקשר את ראשי שתי רשויות שלטוניות, המחוקקת והשופטת, לפרשת שחיתות כספית מתועדת הנוגעת לאחים לאריג'אני. בתגובה השתמש עלי לאריג'אני בתפקידו בפרלמנט כדי לחסום חקירות על שחיתות פנימית ומניעת בירור האמת.
בסקירה מקיפה שפרסם אתר זכויות האדם Iran HRM נטען כי לאריג'אני היה מעורב בעסקאות שחיתות רבות, כולל מעילות במערכת הבנקאית, השתלטות על קרקעות והברחת כספים בעיקר בדמות רכישת נכסים במדינות אחרות. בין היתר החזיק לאריג'אני בנכסים בדובאי ובמלזיה וגם בעיר האיראנית קום שם החזיק גם בעסקים מקומיים.
הסינים שילמו לו?
בשנת 2021 הופקד לריג'אני על ניהול המשא ומתן על הסכם אסטרטגי מקיף ל-25 שנה עם סין בשווי מיליארדים. תפקיד מרכזי זה ייצר את הרקע לאשמות השחיתות. מקורות שונים מעריכים כי עסקת 25 השנה עם סין הניבה עמלות ותשלומים למשפחה. האחים עמדו בפני חקירות שחיתות, אם כי הדבר לא הוכח.
בינואר 2026, משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על עלי לאריג'אני, תוך ציון שבמקום להשתמש בהכנסות איראן לטובת העם האיראני, הכספים שימשו למימון הדיכוי של המשטר ולתמיכה בארגוני טרור בחו"ל. משרד האוצר קבע כי לריג'אני היה אחד מהפקידים הבכירים הראשונים שתמך פומבית בדיכוי בכוח לאחר שהמחאות התפשטו ברחבי איראן בדצמבר.
במקביל לסנקציות על לריג'אני, הוטלו סנקציות גם על 18 אנשים וגופים המואשמים בהפעלת רשתות "בנקאות צל" לצורך הלבנת הכנסות ממכירות הנפט והפטרוכימיה האיראניות. הסנקציות הוטלו מכוח צו הנשיא, המסמיך הטלת סנקציות על אנשים הקשורים להפרות זכויות אדם חמורות על ידי ממשלת איראן.
הסנקציות היו חלק מקמפיין ה"לחץ המקסימלי" של הנשיא טראמפ נגד איראן עוד לפני פרוץ המלחמה. מאז תחילת כהונתו השנייה, הטיל משרד האוצר עשרות סנקציות על רווחי הנפט האיראניים במטרה לצמצם את מקור המימון הכלכלי האחרון של טהרן.
