המרכז הרפואי קפלן, בשיתוף מכון חרוב, קיימו לאחרונה יום עיון מקצועי ראשון מסוגו תחת הכותרת "בין חדר הבדיקה לאולם בית הדין". יום העיון הוקדש כולו לסוגיות מורכבות ברפואה משפטית ולשיפור הטיפול בנפגעי ונפגעות אלימות ותקיפה מינית בבתי חולים כלליים. את המפגש פתחו בברכות פרופ' טריף בדר, מנהל המרכז הרפואי קפלן וביה"ח הרצפלד, ופרופ' כרמית כץ, מנכ"לית מכון חרוב.
אורח המפתח של יום העיון, ד"ר חן קוגל, מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית, הציג בפני הנוכחים את המורכבות שבאיסוף ראיות פורנזיות: "רפואה משפטית היא ברובה עניין פרשני ולא עובדתי, המטרה שלנו היא לתת פירוש להטבעה שהאלימות הותירה על הגוף. מכיוון שכל מגע משאיר עקבות, התפקיד שלנו הוא להבין את העקבות".
ד"ר קוגל הדגיש את תפקידם הקריטי של צוותי הרפואה הדחופה (מיון): "ברוב המקרים, למטופלים יהיו הליכים משפטיים. צוות המלר"ד הוא לרוב הראשון שרואה את הפציעה לפני כל טיפול או התערבות, וההחלטה האם יש צורך בעירוב גורמי החוק היא פעמים רבות שלהם. קודם כל צריך לטפל ולייצב, אבל מיד לאחר מכן יש לשאוף לשמור על הראיות".
בדבריו, בישר ד"ר קוגל על שינוי משמעותי הצפוי בקרוב במערכת הבריאות: "בנובמבר הקרוב יסיימו אחיות פורנזיות את הקורס שלהן וישתלבו בחדרי המיון ובבתי החולים. זו תהיה מהפכה מוצלחת ביותר". עוד הוסיף, כי "חוות דעת רפואית-משפטית היא דעה, ויכולה להיות לא נכונה, ולכן יש צורך להקים מכון נוסף בישראל".
נתונים ראשונים מהחדר האקוטי בקפלן
במהלך יום העיון, ד"ר נטע מלר, מומחית ברפואת נשים ומנהלת החדר האקוטי במרכז הרפואי קפלן, שיתפה בתובנות מהפעלת החדר בשנים האחרונות: "הפתיחה של החדר האקוטי לוותה בתחושה שאנחנו חלק ממשימה לאומית להעניק את הטיפול הטוב ביותר לנפגעי עבירה מינית באזורנו. בחרנו להקים את החדר בתוך מיון נשים ולא במלר"ד הכללי, כאשר מחלקת נשים והשירות לעבודה סוציאלית הם ה'אימא ואימא' של הפרויקט". ד"ר מלר הציגה לראשונה את נתוני החדר האקוטי בקפלן ב־3.5 השנים האחרונות: 262 פניות בסך הכל (243 נשים ו־19 גברים), 26% מהפניות היו של קטינים וקטינות, 177 ערכות משפטיות (מטושים) נלקחו במהלך התקופה, וצוות החדר נדרש לשלוש הופעות למתן עדות בבית המשפט.
ד"ר נטע מלר
(צילום: גלעד שעבני)
"הבדיקה והערכה המשפטית אינן חובה. אנחנו לא מתנות את פתיחת החדר האקוטי ברצון של האישה להגיש תלונה", הבהירה ד"ר מלר נקודה עקרונית וחשובה בגישת הטיפול ותיארה כי המפגש הקבוצתי המשותף, שבו המטופל.ת מספרת את הסיפור פעם אחת בלבד ומקבל.ת מענה רפואי ונפשי, הוא קריטי למניעת פוסט-טראומה.
חובה מוסרית ומקצועית: מובילים שיח לאומי
ד"ר אליעז מילר, סגן מנהל המרכז הרפואי קפלן ומי שהוביל את יום העיון, סיכם והדגיש את חשיבותו של המפגש בראייה רחבה: "קיומו של יום העיון הזה במרכז הרפואי קפלן הוא צעד קריטי בחיבור שבין עולם הרפואה לעולם המשפט. המטרה שלנו היא לא רק להחליף דעות בין אנשי המקצוע, אלא להוביל ולקדם שיח ברמה הלאומית בנוגע לדרך המיטבית שבה מערכת הבריאות והחוק צריכות לתת מענה מקיף, הוליסטי ורגיש לנפגעי ונפגעות עבירות אלימות. זוהי חובה מוסרית ומקצועית ראשונה במעלה עבורנו, ואנחנו גאים להיות מרכז רפואי שמוביל את השיח בנושא".
מבט בינלאומי ורב־מערכתי
באירוע השתתפו גם מומחים מובילים מהארץ ומהעולם. פרופ' הווארד דובוביץ' (University of Maryland), מומחה בינלאומי להגנת הילד, נשא הרצאת מרכזית (Keynote) על תפקידם של אנשי הרפואה במאבק בהתעללות והזנחת ילדים.
יעל שרר, מרצה בינלאומית, מייסדת הלובי למלחמה באלימות מינית ומשיאת משואה, הציגה השוואה בינלאומית וציינה מורכבות הקיימת במבנה הטיפול בארץ: "אין כיום בישראל מודל של One Stop Shop לטיפול בנפגעים ונפגעות, אף שמדובר במודלים קיימים ומצליחים בעולם". כמו כן ד"ר אורלי גרינשטיין כהן מאוניברסיטת בן־גוריון וסורוקה הרצתה על חשיבות ההכשרה לאחיות פורנזיות.
היום המשמעותי ננעל בפנל רב־מקצועי שעסק בזווית הראייה של המערכות השונות על ילדים המטופלים בחדר האקוטי. הפנל נערך בהנחיית ד"ר הדס יחיעם, מומחית ברפואה דחופה ילדים וראש הוועדה להגנת הילד במרכז הרפואי מאיר, יו"ר החברה הרפואית להגנת הילד בהסתדרות הרפואית, ועוד השתתפו בו שופטת הנוער טל ויסמן בן שחר, איריס מנדה בן יעקב (משרד החינוך), פרופ' יפה זיסק רני (הדסה ומתמחה בסיוע המשפטי), ד"ר שגיא יוספסברג (ראש הוועדה להגנת הילד בקפלן) ולאה בר־אל (מנהלת השירות לעבודה סוציאלית בקפלן).
