לראשונה: בית המשפט לענייני משפחה בירושלים הכיר בבת הזוג הישראלית כאם של התינוקת שילדה לפני כשנה בת זוגתה הלא ישראלית (האם הביולוגית), שאין לה מעמד קבע בארץ. בית המשפט העניק צו הורות לבת הזוג הישראלית, שמגדלת יחד עם בת זוגה את התינוקת. בכך, דחתה השופטת מיכל ברדנשטיין את עמדת המדינה, שניסתה למנוע את ההכרה באם הישראלית עד להסדרת מעמדה של בת זוגתה.
בנות הזוג, ת' ו-ו' (שמותיהן שמורים במערכת), שיוצגו בהליך על ידי עו"ד דניאלה יעקובי, ביקשו להוציא צו הורות פסיקתי שלפיו תוכר בת הזוג הישראלית כאם הנוספת של התינוקת. מדובר בצו שיפוטי שיוצר במקרה הנוכחי קשרי הורות בין בת הזוג הישראלית לתינוקת. זאת, במקרים בהם הילד נולד בכוונה משותפת.
מפסק הדין עולה כי בנות הזוג חיות יחד כזוג נשוי בישראל כבר מספר שנים ומנהלות משק בית וחיי משפחה. האם שילדה את התינוקת נמצאת בתהליך לקבלת מעמד בישראל, שצפוי להסתיים רק בשנת 2028.
בנות הזוג טענו כי אי מתן צו הורות פסיקתי כמבוקש ובאופן מיידי פוגע בזהותה, יציבותה ורווחתה הנפשית של הקטינה ומונע מבת הזוג הישראלית לקבל החלטות רפואיות וחינוכיות עבורה. לטענתן, אין כל חשש לניצול לרעה של ההליך לצורך קבלת מעמד בישראל, שכן בת הזוג הלא ישראלית נמצאת כבר בהליך מדורג להסדרת מעמדה.
המדינה טענה כי מכיוון שהאם הביולוגית עדיין אינה עומדת בשלב זה בתנאי של תושבות מהותית (אינה נחשבת תושבת קבע), אין להכיר בבת זוגה הישראלית כאם נוספת באופן מיידי. המדינה ביקשה למנוע ניצול לרעה של צו ההורות הפסיקתי כאמצעי לרכישת מעמד בישראל. כלומר, להשיג אזרחות בקלות רבה מדי.
עו"ד דניאלה יעקוביצילום: דליה נבעההשופטת ברדנשטיין לא קיבלה כאמור את עמדת המדינה. היא קבעה כי טובת הילדה היא שיהיו לה שני הורים מוכרים מבחינה חוקית כבר עכשיו. השופטת הדגישה כי המגבלות שהמדינה מנסה להטיל כמו דרישת התושבות אינה מעוגנת בחוק וכי לא הגיוני להפלות את התינוקת הזו לעומת בתן הבכורה של בנות הזוג, שכבר זכתה להכרה דומה. "ההנחה היא כי במקום שבו בני זוג מקיימים קשר זוגי מלפני הליכי ההיריון והלידה ובמהלך חייהם המשותפים נולד לאחד מהם ילד גנטי בנסיבות שבהן היה תכנון משותף להורייתו, הרי שמדובר בילד משותף לבני הזוג ובהתאם לכך, גם ההורה הלא ביולוגי גנטי יוכר כהורה נוסף של הילד", קבעה השופטת.
עוד קבעה כי טובת הקטינה כי יינתן "צו הורות פסיקתי כבר היום בלא כל המתנה נוספת". השופטת הסבירה כי קבלת עמדת המדינה לפיה צו ההורות הפסיקתי יינתן רק לאחר שבת הזוג הלא ישראלית תגיע לשנה האחרונה בתהליך הסדרת מעמד הקבע שלה, משמעה כי בת הזוג הישראלית לא תהיה במשך כל התקופה שעד אז בעלת מחויבויות משפטיות כלפי הקטינה.
משמעות פסק הדין כי בת הזוג הישראלית תירשם כאמה של הקטינה מיום הלידה ולתינוקת יהיו שני הורים שווי זכויות וחובות, דבר שמבטיח לה יציבות וביטחון משפטי, ללא קשר לשאלה מתי תסיים אמה הביולוגית את הליכי האזרחות שלה.
לבסוף קבעה השופטת כי המדינה תישא בשכ"ט עו"ד ובהוצאות בנות הזוג בסך 25 אלף שקל.
עו"ד דניאלה יעקובי מסרה בתגובה כי ״מדובר בפסק דין תקדימי. לראשונה ניתן לישראלית צו הורות פסיקתי ביחס לילדה שילדה בת זוגה, שאינה בעלת מעמד קבע בישראל. בית המשפט העדיף, בצדק, את טובת הילדה ומשפחתה על פני חששות תיאורטיים שהמדינה מעלה בעיקר כשמדובר בבני זוג מאותו המין".
מהפרקליטות שייצגה את המדינה נמסר: "פסק הדין ניתן בימים האחרונים והמדינה לומדת אותו כדי לגבש החלטה אם יש מקום להגשת הערעור".
בנות הזוג מסרו בתגובה: "המדינה קישרה בין מעמד לבין הורות - ובמקרה שלנו, זה אומר שאחת מאיתנו, כל פעם מחדש, צריכה להוכיח שהיא אמא לילדות שלנו. אנחנו שמחות על ההכרעה התקדימית של בית המשפט, שרואה בנו כמשפחה ואת טובת בתנו לנגד עיניו. אבל השמחה מגיעה עם כאב - עצם המאבק במדינה על ההכרה הבסיסית בהורות שלנו. היינו משפחה לפני הצו. נישאר משפחה אחריו. אהבה לא מכירה בגבולות ומעמד, ועצוב לנו שאנו צריכות להתעסק במאבק משפטי ולא באופן טוטאלי בגידול בנותינו".
