מה הופך השקעה חברתית לאימפקט אמיתי? אולי התשובה נמצאת ביכולת להסתכל מעבר לצורך המיידי, ולשאול מה יאפשר לקהילה לצמוח גם בעוד עשור. זו התפיסה שעומדת בבסיס הפעילות של קרן "פועלים לתקומה" של בנק הפועלים. הקרן, שהוקמה בעקבות אירועי 7 באוקטובר בהיקף של 100 מיליון שקל, פועלת לחיזוק ולשיקום יישובי הנגב המערבי וצפון הארץ בשלושה תחומים מרכזיים: חינוך, חוסן רגשי וקהילתי וחוסן כלכלי.
מכינת גל, שלוחת נטועה מחזור א'
(צילום: באדיבות המכינה)
יותר ממחצית מתקציב הקרן – מעל 50 מיליון שקל – מופנית ליוזמות ולפרויקטים עבור ילדים, בני נוער וצעירים. ההשקעה מתחילה בגיל הרך ונמשכת דרך מערכת החינוך, תנועות הנוער והמכינות ועד להשכלה הגבוהה ולפיתוח מנהיגות צעירה. בין המיזמים הרבים שמקדמת הקרן: 52 מרכזי מצוינות לגיל הרך בעוטף ובצפון, 36 כיתות לימוד להוראה מתקנת בבתי ספר באזורי העימות, הקמת מרכז נוער חדש ברובע ג' בקריית שמונה ותמיכה בפעילות תנועות הנוער בעיר. במכללת ספיר פועלת תוכנית "פועלים לעתיד", המכשירה צעירים להוביל יזמות אקדמית והשפעה חברתית וכלכלית כחלק מתהליך השיקום והצמיחה של האזור.
קרן מזור, בנק הפועליםצילום: אביב גוטליב"ההחלטה להשקיע יותר ממחצית מתקציב הקרן בדור הצעיר אינה מקרית", מסבירה קרן מזור, ראש מטה יו"ר בנק הפועלים ודירקטורית בקרן "פועלים לתקומה". "מהר מאוד הבנו שתקומה אמיתית לא יכולה להסתכם בשיקום של מה שנהרס. היא צריכה לייצר סיבה למשפחות לחזור, לצעירים להישאר ולדור הבא לבחור לבנות כאן את העתיד שלו. לכן אנחנו משקיעים ברצף שמתחיל בגיל הרך ונמשך דרך בתי הספר, תנועות הנוער, המכינות ועד האקדמיה. אנחנו מחפשים מקומות שבהם ההשקעה שלנו יכולה לייצר שינוי שנשאר גם הרבה אחרי שהפרויקט מסתיים".
זורעים חינוך, מצמיחים עתיד
אחד הביטויים הבולטים לתפיסת הבנק נמצא בשיתוף הפעולה עם "אדם ואדמה". בשנתיים האחרונות, בתמיכת קרן "פועלים לתקומה" ובהשקעה של כ־8 מיליון שקל, הוקמו שתי פנימיות חקלאיות – האחת במושב שדה ניצן שבמועצה האזורית אשכול והשנייה בקיבוץ יראון שבצפון. שתי הפנימיות מחברות בין חינוך, חקלאות, קהילה וחיזוק ההתיישבות באזורי הגבול.
הפנימייה בשדה ניצן הייתה בית הספר הראשון שנפתח באזור לאחר אסון 7 באוקטובר. באזור שבו החקלאות היא חלק מהכלכלה, מהקהילה ומהזהות המקומית, המודל החינוכי מבקש גם לחבר את בני הנוער לתהליך השיקום: הם לומדים במסגרת חינוכית וערכית משמעותית ובד בבד הופכים לכוח פעיל בחיזוק החקלאות והקהילה.
עמית מאיר, מנכ"ל "אדם ואדמה"צילום: "אדם ואדמה"עמית מאיר, מנכ"ל "אדם ואדמה" מבית השומר החדש, מספר: "בשלוש השנים מאז אסון 7 באוקטובר הקמנו למעשה שלוש שלוחות של פנימיית 'אדם ואדמה' על הגבולות – שתיים על גבול לבנון והשלישית בעוטף עזה. המטרה היא לסייע לחקלאים על הגבולות ובמקביל לגדל דור חדש של חקלאים. התלמידים יוצאים כבר בשעות הבוקר המוקדמות לעבוד עם החקלאים, שחלקם נותרו באזור גם בימי המלחמה הקשים. החיבור של הנוער להתיישבות ולחקלאות באזורי הגבולות נוטע תקווה גדולה. הוא מייצר תקווה לעתיד החקלאות הישראלית ומלמד שהמשך החיים והעבודה על הגבולות הוא משימה לאומית".
צעירים שמביאים איתם חיים
בצפון ובדרום האימפקט מקבל ביטוי נוסף, באמצעות עולם המכינות הקדם־צבאיות. בשנתיים האחרונות הוקמו בסיוע קרן "פועלים לתקומה" תשע מכינות חדשות, בהשקעה של 7.5 מיליון שקלים, ובהן משתתפים כ־1,400 צעירות וצעירים. המכינות פועלות לאורך קווי העימות, ותפקידן חורג מההכנה לשירות משמעותי. החניכים הופכים לחלק מהקהילות שבהן הם חיים: הם עובדים עם ילדים ונוער, מסייעים בחינוך בלתי פורמלי, מתנדבים עם משפחות ואזרחים ותיקים ותומכים בחקלאות ובעסקים מקומיים.
דוגמה לכך היא מכינת גל ביישוב נטועה שבמועצה האזורית מעלה יוסף, סמוך לגבול לבנון. במקום שהתמודד עם פינוי ממושך ועם שאלות מורכבות לגבי העתיד, עצם הנוכחות היומיומית של עשרות צעירים הופכת לאמירה של חיים: צעירים שבוחרים להגיע לקו הגבול, לחיות בו ולהיות חלק מהקהילה.
"מרגע שפרצה המלחמה, ראינו תופעה שהעידה באופן עמוק על הצעירים שלנו – הביקוש למכינות בחבל התקומה הוכפל", מספר אבישי ברמן, מנכ"ל מועצת המכינות. "המלחמה ואי־הוודאות לא גרמו להם להירתע, אלא להבין את גודל השעה ואת האחריות שלהם למצב". לדבריו, עצם נוכחותם של צעירים ביישובים שנפגעו היא חלק מתהליך הריפוי. "העבודה עם הנוער המקומי, הפעילות עם ילדים, ליווי הגיל השלישי והחיים המשותפים עם התושבים הם חלק ממהלך של החלמה קהילתית".
אבישי ברמן, מנכ"ל מועצת המכינותצילום: גיא חמוימבחינת קרן "פועלים לתקומה", זו משמעותו של אימפקט: לא רק כמה פרויקטים הוקמו או כמה כסף הושקע, אלא איזה שינוי נוצר בעקבותיהם. ההשקעה בדור הבא נועדה לייצר מעגל רחב יותר – ילדים שמקבלים הזדמנות, צעירים שבוחרים להישאר, קהילות שמתחזקות ואזורים שיכולים לצמוח מחדש.
"הדרך לעשות זאת היא לא לבד", מסכמת מזור. "אנחנו עובדים בשותפות עם הרשויות המקומיות ועם ארגונים שמכירים את השטח ויודעים לייצר השפעה אמיתית. מבחינתנו, התפקיד של קרן 'פועלים לתקומה' הוא לא רק לסייע בהתמודדות עם מה שקרה, אלא ליטול חלק בבניית מה שיהיה כאן בשנים הבאות".
