ג'ארד קושנר, חתנו של הנשיא דונלד טראמפ ואחד השליחים המרכזיים שלו למזרח התיכון, החזיק באמצעות חברת ההשקעות הפרטית שלו, אפיניטי פרטנרס (Affinity Partners), באחזקה הגדולה ביותר בהפניקס, שמשקיעה גם בעסקים שקשורים למערכה הצבאית של ישראל, כך לפי תחקיר מקיף שפורסם ב-CNN.
לפי התחקיר, קושנר נמנע מבדיקה מעמיקה יותר של ניגוד העניינים הפוטנציאלי הזה בזכות פעילותו כשליח מתנדב, ולא כבעל תפקיד ממשלתי רשמי שהיה מחייב אותו לחשוף את נכסיו הפיננסיים. כך יצר קושנר, לטענת התחקיר, תפקיד כפול חסר תקדים בממשל טראמפ, שמשלב בין עסקים רווחיים לפוליטיקה בעלת סיכון גבוה, על רקע מלחמה הרסנית. קושנר אף כינה את הפניקס כ"השקעה הטובה ביותר" של אפיניטי.
הרשומות, הכוללות רק חלק קטן מאחזקות הפניקס, מראות שהחברה השקיעה מאות מיליוני דולרים ביצרנית הנשק הגדולה בישראל, אלביט מערכות. הפניקס מחזיקה גם באחזקות בלפחות שמונה חברות נוספות שמספקות ציוד לצה"ל, מרחפנים ועד ספינות מלחמה וציוד הריסה. תשע החברות שזוהו על ידי CNN ראו עלייה בשווי המניה שלהן בשנה שעברה, כאשר רבות מהן ציינו שהמלחמה בעזה הגבירה את הביקוש לעסקים שלהן. אפיניטי אינה מחזיקה ישירות באחזקות בתשע החברות, אך היא נהנית מהרווחים כאשר הפניקס מרוויחה.
אדריכל מרכזי של הפסקת האש בעזה
מאז אביב 2025 משמש קושנר קול מוביל בממשל בכל הנוגע למזרח התיכון, מייעץ לטראמפ וטס ברחבי העולם לנהל משא ומתן עם מנהיגים, ובהם גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואף חשף תוכניות לשיקום ולהפיכת רצועת עזה למרכז תיירות עולמי.
קושנר היה אדריכל מרכזי בהסכם הפסקת האש בעזה שגובש בין ישראל לחמאס באוקטובר שעבר, אף שחרף ההסכם ממשיכה ישראל לתקוף את הרצועה כמעט מדי יום. CNN לא מצא סימן לכך שפעילותו הדיפלומטית של קושנר השפיעה ישירות על ההשקעות שנבדקו, אולם החברה שלו רשמה רווחים משמעותיים מההשקעה בהפניקס, כאשר מימשה רבע מהאחזקה שלה ביולי תמורת יותר מ-340 מיליון דולר - תשואה של פי חמישה מההשקעה הראשונית.
אפיניטי, שבבעלותו הבלעדית של קושנר, נותרה בעלת המניות הגדולה ביותר בהפניקס עם אחזקה של 7.4%, ששוויה יותר ממיליארד דולר נכון ליולי.
קושנר דיבר בפומבי הן על ההשקעה בהפניקס והן על תפקידו כמתווך שלום, בטענה שרווח כלכלי הוא הדרך הטובה ביותר לשלום בר-קיימא. "כשמביאים ערבי וישראלי יחד, והם מתחילים לדבר על הזדמנות עסקית, הם שוכחים מכל השאר ואז מבינים שיש הרבה דברים משותפים", אמר קושנר לפודקאסט "No Priors" בספטמבר שעבר. לדבריו, "המשקיעים שלי מהמזרח התיכון מסתכלים עכשיו על ישראל ואומרים, 'רגע, אולי יש יתרון בכך שהמלחמות האלה נגמרות'". אך מבקריו מעלים שאלות באשר להאם הוא פועל לטובת משלמי המסים בארה"ב או לטובת האינטרס הכלכלי שלו.
סינתיה בראון, היועצת הראשית לאתיקה בארגון Citizens for Responsibility and Ethics in Washington, אמרה כי "תמיד יש אנשים שמרוויחים ממלחמה או ממדיניות ממשלתית. ההבדל הוא שהאנשים שמרוויחים לא אמורים להיות האנשים שמקבלים את ההחלטות על אותה מדיניות. וזה מה שקורה כאן".
הפניקס
עורך דין מטעם קושנר מסר ל-CNN כי קושנר "מעולם לא השתתף או ניהל את החלטות ההשקעה של הפניקס", והוסיף כי לא הייתה לו "שום מעורבות בהחלטה לרכוש, להחזיק או למכור אף אחת מתשע החברות" שזוהו על ידי CNN, וכי מעולם לא כיהן בדירקטוריון הפניקס. עם זאת, קושנר עצמו אמר למגזין פורבס בספטמבר שעבר כי הוא מקיים "דיאלוג פעיל מאוד" עם קבוצת הפניקס, ונפגש עם ההנהלה שלה כל כמה שבועות. עורך הדין שלו אישר ל-CNN שההצהרה הייתה נכונה באותה עת, וכי קושנר "שוחח באופן קבוע עם הנהלת הפניקס על החברה, מגמות שוק רחבות והזדמנויות אסטרטגיות פוטנציאליות", אך הוסיף כי התדירות ירדה משמעותית מאז שקושנר הפך "מעורב יותר באופן משמעותי בפעילות התנדבותית ציבורית ובמאמצים דיפלומטיים".
חלק מאחזקות הפניקס בחברות הקשורות לצבא הישראלי קדמו לכך שחברת ההשקעות של קושנר הפכה לבעלת המניות הגדולה ביותר. אחרות, ובהן חברה שמייצרת נתיכים אלקטרוניים לפגזים המשמשים בעזה, וחברה נוספת שמייצרת חלקים לטנקים ישראליים, הגיעו לאחר מכן. לפי התחקיר, הפניקס סירבה להתייחס לאי-התאמות לכאורה בתיוג חלק מהדוחות הציבוריים שלה, אך שני רואי חשבון בישראל בחנו את הרשומות בנפרד וקבעו שלמרות אי-ההתאמות, המסמכים שנותחו על ידי CNN אכן משקפים את אחזקות הפניקס.
הבית הלבן: "נרטיב נדוש שהדמוקרטים דוחפים"
האחזקה הגדולה ביותר מבין החברות שזוהו, בשווי של לפחות 265 מיליון דולר, היא באלביט, שבשנה האחרונה זכתה בחוזים בשווי מאות מיליוני דולרים ממשרד הביטחון, ובהם כ-200 מיליון דולר לתחמושת אווירית מתקדמת, 48 מיליון דולר לאלפי פגזי ארטילריה בקוטר 155 מ"מ, ו-210 מיליון דולר לשדרוג טנקי הצבא. ישראל הייתה השוק הגדול ביותר של אלביט ב-2025, והיוותה 32% מכלל הכנסותיה. מניית אלביט עלתה ביותר מ-165% מאז פרוץ המלחמה, לפי נתוני הבורסה לניירות ערך בתל אביב.
בין אחזקות הפניקס הנוספות: כ-68 מיליון דולר בנקסט ויז'ן, שמייצרת מצלמות לרחפנים צבאיים ומוכרת אותן לקבלנים כמו אלביט ותעשייה אווירית; לפחות 40 מיליון דולר ברשף טכנולוגיות, שמייצרת נתיכים אלקטרוניים לפגזי ארטילריה וקיבלה הזמנות בשווי 165 מיליון דולר ממשרד הביטחון מאז פרוץ המלחמה; אחזקה קטנה יותר, בשווי 524,524 דולר, במספנות ישראל, שמייצרת סירות תקיפה מהירות לחיל הים; ואחזקה של למעלה מ-10% באשות אשקלון, שמוכרת תיבות הילוכים ומערכות הינע לטנקים ולרכבים משוריינים של צה"ל.
הפניקס החזיקה גם בהשקעות קטנות יותר בשתי תאגידים אמריקניים ענקיים: 4 מיליון דולר בבואינג, שמוצריה כוללים מטוסי קרב, מסוקים, וערכות להמרת פצצות למונחות דיוק; ו-2.5 מיליון דולר בקטרפילר, שהדחפורים שלה שימשו לדברי האו"ם להרס שכונות בלבנון ובעזה. בואינג סירבה להגיב, וגם קטרפילר, וגם שאר החברות שבהן השקיעה הפניקס לא הגיבו לפניות CNN.
בבית הלבן דחו את החשש מניגוד עניינים. דוברת הבית הלבן אנה קלי כינתה אותו "נרטיב נדוש שהדמוקרטים דוחפים נגד הנשיא טראמפ, משפחתו וממשלו כבר עשור", והוסיפה כי "לפעילות העסקית הפרטית של קושנר אין שום קשר למעורבותו הדיפלומטית, אותה הוא מנהל בהתנדבות לבקשת הנשיא". הדמוקרטים, מצדם, ביקשו לפתוח בחקירות חדשות בנושא, שעשויות להתגבר אם ישיבו לידיהם את השליטה בבית הנבחרים בבחירות האמצע.
