זה שנה שענף הנדל"ן סובל ממצוקת עובדים קשה, וגם היום – היא עדיין רחוקה מפתרון אמיתי ומיידי. בד בבד לא פחות חשוב להביט גם קדימה ולבנות תשתית כדי שלא נחזור למצב דומה בעתיד. בענף יצאו ביוזמה להכשרת ישראלים, יש תקציב ויש גם יוזמות פרטיות מבורכות. יצאנו לבדוק היכן עומדים הדברים, והאם יש סיכוי לעבודה עברית בבנייה למרות הכול.
תחילה חשוב לציין, שיש כיום יוזמות שיצאו לדרך וכבר פועלות. אומנם מדובר בטיפה בים בכל הקשור בתוספת כוח אדם ממשי באתרי הבנייה, אבל מדובר בחשיבה אחרת ובכיוון חדש בנושא.
פתרון אחד שהחל להתקדם קשור להכשרה של ישראלים לבנייה. במשרד הבינוי והשיכון מציינים, כי לאחרונה הושק מיזם הכשרות במטרה לייצר מענים נוספים לענף הנדל"ן בהכנסת כוח עבודה מקומי לענף, שיוכל להשתלב בתחום בתוך פרק זמן קצר. המיזם מתקיים בשיתוף הקרן לפיתוח ועידוד ענף הבנייה בישראל, ועל־פי המשרד הממשלתי – "מהווה נקודת מפנה בהבנה של המדינה, כי כוח אדם מקומי צפוי לתת מענה מהיר ויעיל לתחומי השיפוצים ותחומים נוספים".
מטרת המיזם היא הגדלת המקצועיות בענף הבניין ומתן דגש על תחום העבודות הרטובות, כגון ריצוף, טיח, טפסנות, ברזלנות ומקצועות נוספים שבהם קיים מחסור מהותי בעובדים, ועבורם נדרשות הכשרות מקצועיות יעילות ואיכותיות. בסיום ההכשרות המיזם יציע לבוגרים סיוע בהשמה.
במקביל אושרה לאחרונה תוכנית חדשה למתן מענקים לישראלים שיחלו לעבוד בענף הנדל"ן. התוכנית תציע מענק של עד 14 אלף שקל לחצי שנת העבודה הראשונה (בכפוף לכללים שיאושרו). עובד, שיתחיל לעבוד בענף הבנייה מתחילת חודש יוני ועד סוף שנת 2024, יהיה זכאי, נוסף על השכר החודשי, למענק בסך 2,000 שקל בגין כל אחד מארבעת חודשי העבודה הראשונים וכן למענק בסך 3,000 שקל בגין החודשים החמישי והשישי. במקרה של עובד בתחום העבודה "הרטובה" המענקים יוגדלו ב־50%.
"אבן דרך משמעותית"
מיכל ארן, מנהלת אגף אסטרטגיה ומדיניות במשרד הבינוי והשיכון: "ענף הבנייה והנדל"ן הוא אחד ממנועי הכלכלה המשמעותיים ביותר למדינה, ואנו פועלים בכל עת לחיזוק עצמאותה וכוחה של המדינה בתחום חשוב זה. המשרד רואה חשיבות גבוהה ביצירת תמהיל מגוון של עובדים לענף הנדל"ן, כאשר מול עינינו ניצבת מטרה ברורה - שמירה על הרציפות התפקודית בענף.
המיזם מהווה צעד אקטיבי נוסף בשורת הפעולות שנוקט המשרד לעידוד כניסת ישראלים לתחום. תוכנית ההכשרות מדייקת את המענה לצורכי הענף ומהווה מקפצה לכניסתם של עובדים ישראלים חדשים. תוכנית זאת, לצד תוכנית המענקים המקודמת אף היא בימים אלו, הן אבן דרך משמעותית להכנסת כוח עבודה חדש, יעיל ואיכותי לתחום, כדי לייצר תשתית עמוקה שגם תשאיר את העובד בתחום".
יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות וממלא מקום נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, מתייחס ליוזמה החדשה: "מאז 7 באוקטובר הסתדרות עובדי הבניין יחד עם הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה עוסקות באופן פעיל בשילוב עובדים מקומיים בענף הבנייה. המטרה היא להפחית את התלות בעבודה זרה ופלסטינית, דאגה שהייתה קיימת עוד לפני המלחמה.
היוזמה כוללת מאמצים לשלב חיילים משוחררים וחרדים. על ידי התמודדות עם המחסור המתמשך בכוח אדם מקצועי, יוזמות אלו שואפות ליצור כוח עבודה עצמאי ומגוון יותר לענף". מויאל מתייחס גם לחשיבות הפתרונות לטווח הארוך: "במשך זמן רב ענף הבנייה הישראלי הסתמך במידה רבה על עובדים זרים ופלסטינים. תלות זו טומנת בחובה סיכונים, במיוחד בתקופות של סכסוך או חוסר יציבות פוליטית. תמיד האמנתי שעלינו לצמצם את התלות הזו ולהתמקד בשילוב עובדים מקומיים רבים יותר בענף".
"נושא שאינו נטול אתגרים"
באשר לשילוב חרדים ובני המגזר הבדואי בעבודה בבניין אומר מויאל: "מיולי 2024 נעשים מאמצים מרוכזים לשלב את המגזר החרדי בענף הבנייה. מתוך הכרה בפוטנציאל של קבוצה דמוגרפית זו יזמו הסתדרות עובדי הבניין והקרן תוכניות ייעודיות, שמטרתן להכשיר אותם לתפקידים דוגמת מנהלי עבודה. 81 אנשים נרשמו לקורסים אלו, המתמקדים הן בהיבטים תיאורטיים והן בהיבטים מעשיים של ניהול בנייה. התוכנית בנויה כך שתבטיח שהמשתתפים ירכשו את הידע והניסיון הדרושים. מתוך בוגרים אלה 41 כבר הוצבו בחברות בנייה שונות כמנהלי עבודה. תפקידים אלה הם חלק ממסלול התמחות בן תשעה חודשים, המספק ניסיון בעולם האמיתי ומכין אותם לבחינות הסמכה. גם בחברה הבדואית מתגייסים לעולם הבניין, השיפוץ והתשתיות. רבות מהמשפחות הבדואיות הן גם מעסיקות, ולכן על חוסר בכוח אדם עובד הן פיצו בכוח אדם מקומי, שעובר הכשרה חיצונית או הכשרה אצל המעסיק".
עם זאת מויאל לא מתעלם מהקשיים: "שילוב עובדים מקומיים בענף הבנייה לא היה נטול אתגרים. נושא מרכזי אחד הוא הפער הראשוני במיומנויות בקרב עובדים חדשים, במיוחד אלו מהמגזר החרדי שאולי אין להם ניסיון קודם. עם זאת המשוב מחברות הבנייה היה חיובי ברובו. מעסיקים רבים ציינו את המסירות ויכולת הלמידה המהירה של עובדים אלו. שילובם המוצלח של 41 חרדים כעוזרי מנהלי עבודה מבטיח, וביצועיהם באתר ראויים להערכה ומעידים שעם הכשרה ותמיכה נאותות, הם יכולים לעמוד ביעילות באתרי הבנייה".
פיני יעקובי, יו"ר ובעלים משותף של קבוצת התשתיות האחים יעקובי (YSB), מציין כי יש ביקוש מצד ישראלים להשתלב בתחום, ומעריך שהוא רק יגדל: "יש התעניינות של ישראלים בעבודות בענף הבנייה. מרגישים את זה אפילו מהחבר'ה של הבן שלי שמשרת בסיירת גבעתי. לדעתי, כל נושא העבודה בשטח, להרגיש את האדמה, לבנות, יהפוך למשהו הרבה יותר מבוקש מבעבר בקרב הצעירים. אנחנו צריכים לבנות את הארץ, וצפויים לנו פרויקטים גדולים מאוד, לאומיים. כניסת ישראלים לענף היא צורך לאומי, כדי שלא נצטרך יותר להסתמך על אחרים".
"מחסור דרמטי במהנדסים"
יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, מדגיש כי המחסור עמוק ואינו תחום רק למקצועות בודדים: "לא מדובר רק על פועלי בניין. המחסור בעובדים הוא בענף כולו. כיום חסרים 5,000 מהנדסים אזרחיים בכל המקצועות, וככל הנראה אף למעלה מכך. בשוק כולו יש כ־15 אלף מהנדסים פעילים בסך הכול, כך שזהו מחסור דרמטי מאוד, בשיעור של כשליש מכלל המהנדסים. הפער רק הולך ומתרחב, ובפקולטות להנדסה לא מסיימים את הלימודים מספיק מהנדסים כדי לכסות גם על הפורשים וגם על המחסור הקיים. יש לקחת בחשבון שיש פרויקטים לאומיים, כגון הרכבת הקלה והמטרו, ששואבים אליהם מהנדסים רבים, כך שהמחסור מורגש מאוד. לצד אלה יש גידול טבעי במדינה, שדורש הגדלת תשתיות ועבודות בנייה. זהו מחסור לאומי ועל המדינה לתמרץ את התחום בהקדם. אנו כבר עומדים בפני משבר בתחום".
דוד יהלומי, מנכ״ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל ויו״ר מטה תשתיות, מזכיר עד כמה המצוקה קשה: "מאז 7 באוקטובר הענף סובל ממחסור חמור של כמאה אלף עובדים. עד היום בפועל נכנסו לישראל כ־15 אלף עובדים זרים בלבד, מתוך מכסה של 65 אלף שאישרה הממשלה. אוזלת היד של הממשלה בעניין זה הסבה עד כה למשק ולקופת המדינה, בהערכה זהירה, נזק עצום בסך של כ־120 מיליארד שקל - 80 מיליארד הפחתה בתל״ג מהענף ועוד 40 מיליארד הפחתה בהכנסות מהענף.
כל יום נוסף שעובר, עולה למשק, לטענת האוצר, 100 מיליון שקל. מצב זה מסכן חברות בנייה ותשתיות רבות ומערער את חוסנה ויציבותה של הכלכלה הישראלית. במקביל קיים קושי באספקת חומרי גלם, בעיכובים בשרשראות האספקה ובכלים כבדים רבים, שגויסו לצבא. כל אלה יוצרים עיכובים משמעותיים בביצוע הפרויקטים, קושי בגיוס אשראי, קושי בתזרים המזומנים, הפסדים כבדים וקושי ביכולת להמשיך את הפרויקטים. ממשלת ישראל חייבת להתעשת ולפעול לחידוש מלא של תפוקות ענף הבנייה והתשתיות. נדרשת כאן מעורבות מערכתית אסטרטגית של הממשלה מתוך מטרה לעצור את הדימום בענף ולתת סיוע חירום מקיף, הכולל בין היתר גם חבילת פיצויים כנגד ההפסדים שנכפו על חברות הביצוע; שורה ארוכה של הקלות ברגולציה; העברת תשלומים לקבלנים בגין פרויקטים שהסתיימו; והעמדת אשראי ממשלתי לפרויקטים גדולים, בעיקר אלה התחבורתיים".
למתג את התחום מחדש
שלומי בדוס, סמנכ"ל הנדסה של חטיבת הביצוע בקבוצת שפונדר פדלון, מציין שגם מיתוג מחודש של הענף הוא חלק מהפתרון: "כדי לפתור את המצוקה חייבים למתג את ענף הבנייה בצורה טובה יותר ולהפוך אותו בעיני הישראלים לענף נחשק וכדאי הרבה יותר ממה שהוא נתפס בציבור כיום.
ממש כמו מפעל ייצור או בתחום החקלאות, שם אנחנו דווקא רואים שמגיעים לעבוד לא מעט ישראלים צעירים ומוכשרים אחרי צבא. כמו כן ניתן לפעול לשיפור התנאים והשכר של הפועלים כתמריץ".
אלקנה פנחסי, סמנכ"ל תפעול בחברת הבנייה של אפי קפיטל נדל"ן, מוסיף: "אם מדינת ישראל רוצה לעשות מהפכה בתחום, עליה לשנות את התודעה הנוכחית של הסתמכות על עובדים זרים. ענף הבנייה חייב להיות מורכב ברובו מישראלים. גם אחרי 7 באוקטובר אין שינוי במוכנות הישראלים לעבוד באתרי הבנייה, וזה נובע ממספר גורמים, המרכזי שבהם הוא הסטיגמה סביב פועלי בניין.
בשביל לשנות זאת יש צורך בשיפור התדמית והמעמד של הפועלים. הפתרון צריך לבוא על ידי משכורות הרבה יותר גבוהות, קורסי הכשרה עם מלגות של אלפי שקלים למצטיינים, סבסוד ותמריצים שהמדינה תחלק ישירות לעובדים ולחברות הבנייה שיקלטו אותם, אופקי ניהולי בחברות ועוד".
"תיעוש הוא חלק מהפתרון"
עמית גוטליב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים ת"א והמרכז וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מדבר על הצורך החשוב בחשיבה לטווח ארוך וגם על הטכנולוגיה כשחקן משמעותי בתחום: "שניים מהדברים שלמדנו מהמלחמה הנוכחית, הם שהמדינה צריכה להתכונן לתרחישים מראש ועליה להפחית את התלות במדינות זרות. הטכנולוגיה בענף הבנייה הולכת ומתעצמת מיום ליום. כבר בזמן הלא כל כך רחוק יתמעט דרמטית מספרם על עובדי הכפיים, והם יוחלפו במכונות. היום הזה קרוב הרבה יותר משנדמה, וכל יזם אשר משקיע מעט במיזמים הללו, רואה עד כמה הם מפותחים, חלקם כבר מיושמים בשטח. מדינת ישראל חייבת להתכונן כבר היום, להבין כי כוח האדם מחו"ל או מיהודה ושומרון יתמעט, ולהכשיר ישראלים, שיוכלו ללמוד ולהשתמש בטכנולוגיות הללו. הטכנולוגיות החדשות, כגון הדפסת תלת־ממד בבנייה או שימוש ברובוטיקה ובינה מלאכותית לביצוע משימות בנייה, יפחיתו את התלות בעובדי כפיים, ייעלו תהליכים ולוחות זמנים, יוזילו עלויות ויאיצו את קצב הבנייה. הכשרת כוח עבודה מיומן, שיידע לתפעל ולהשתמש בטכנולוגיות אלו, תאפשר לישראל להוביל בתחום, להבטיח יציבות כלכלית ולהתמודד עם האתגרים הצפויים בענף הבנייה בעשורים הקרובים".
אריאל פוקוטינסקי, מנכ"ל חברת ECOWALL, שיטה ישראלית לחיפוי מבני מגורים, אומר בהקשר זה: "ב־60 השנים האחרונות הפריון במשק עלה במאות אחוזים ואילו בענף הבנייה עלה בפחות מ־10%. זה אומר שהעבודות מאוד פיזיות ומיושנות, וישראלים לא יהיו מוכנים לבצע אותן בלי שום קשר לשכר שהם מקבלים, כי העבודה קשה ולא נחשקת, עם התקדמות מקצועית איטית. תיעוש הענף והכנסה של שיטות בנייה מתקדמות ימצבו אותו כחדשני, מתקדם וטכנולוגי, ויעלו את המוטיבציה של צעירים ישראלים להשתלב בו".
מאיר שמחה, סמנכ"ל הנדסה ותכנון באזורים, מוסיף: "התיעוש בבנייה מאפשר להעביר חלק ניכר מעבודות למפעל, ולצמצם את הצורך בכוח אדם זמני בשטח. לדוגמה בירושלים ישנה דרישה לבנות באבן ירושלמית, כאשר לפי השיטה הקונבנציונלית, לאחר יציקת שלד הבטון, פועלי בניין נדרשים לתלות את האבן על קירות הבטון בעבודת כפיים. השיטה שאנו משתמשים בה, מצמצמת את הצורך בכוח אדם שנמצא במחסור בימים אלו, כאשר אנחנו מיישמים את השלב הזה עוד במפעל. דוגמה לכך היא פרויקט 'אמת המים' בירושלים, שבו אנו מייצרים במפעל את האלמנטים של חזית הבניין, הכוללים גם את קיר הבטון (שלד), גם את חיפויי האבן וגם את הבידוד התרמי והאיטומים, כאשר בשטח אנו רק מרכיבים אותם. הדבר מאפשר לנו לצמצם משמעותית את העבודה בשטח".
"צריך עובדים זרים מקצועיים"
יש הסבורים שלצד הכשרה או קידום ישראלים בתחום – העובדים הזרים תמיד יהיו תוספת חשובה והכרחית. יקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת אלמוג, מסביר: "הניסיון לגייס ישראלים לעבודות הרטובות לא צלח עד כה ולא מסתמן שינוי בעתיד.
על כן בעניין הזה יש ליישר קו עם העולם המערבי ולהשקיע משאבים על מנת להביא כוח אדם לעבודות רטובות, לא חשוב מהיכן. כמובן, יש לדאוג שזה יהיה כוח אדם איכותי וטוב, ואם דרושה הכשרה מתאימה, יש לעשות כן. חשוב לא פחות לטפל בדרג הביניים – מנהלים מקצועיים ואיכותיים שחסרים מאוד בענף".
עפרה חדד, סמנכ"לית ומבעלי חברת יורו ישראל, סבורה שעובדים ישראלים לא יבואו לעבוד בבניין: "לצערי, שילוב של ישראלים בענף הבנייה נדון לכישלון מראש. המנטליות הישראלית שונה מאוד, העובדים הישראלים מפונקים, הם לא רוצים עבודה קשה עם הרבה שעות, לעיתים בחום ולעיתים בקור, ולכן שילובם מוגבל מאוד, אם בכלל.
במקרה הטוב הם מוכנים להיות מנהלי עבודה או עוזרי בטיחות או מנופאים ומפעילי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) או לעסוק בעבודות גבס וכדומה – וגם אלה בכמות מוגבלת מאוד.
"הישראלים מחפשים גם עבודות שיוכלו להתקדם בהן, ובבניין איך הרבה אופציות, ולכן גם אם יהיו הכשרות מיוחדות ומאמצים ממשלתיים לשלב ישראלים בענף, לעולם לא יהיו מספיק ישראלים שיהיו מוכנים לעבוד בתחום".
יוסי אברהמי, יו"ר ובעלים של קבוצת יוסי אברהמי, מוסיף: "נכון לעכשיו הגיעו לארץ כ־15 אלף עובדים זרים, אך רובם לא מקצועיים. הממשלה חייבת למצוא פתרון הולם למחסור החמור בידיים עובדות. לאור המצב הביטחוני המורכב, שהולך ומתמשך, עלינו לוודא כי הזרים שמגיעים לארץ יעברו הכשרה בארץ מוצאם כעובדי בניין, וכמובן, שתהיה להם אוריינטציה לעבודות בניין. אני סבור, כי הסינים והמולדבים הם עובדי הבניין המקצועיים ביותר, אך הם עולים לקבלנים סכומי עתק, ועל הממשלה לסייע בהוזלת העלויות שלהם".
גיל קטה, מנכ"ל ובעלי קטה גרופ, מציין כי החסמים בפני הבאת העובדים עדיין משמעותיים: "אומנם הממשלה קבעה מכסה המכפילה את מספר העובדים הזרים שיוכלו לעבוד בישראל, אבל מנגד הבירוקרטיה והחסמים שמונעים את הבאתם, טרם נפתרו. האבסורד הוא, שלא רק שאין תוכנית מוסדרת של המדינה, משרד הבינוי והשיכון פרסם לאחרונה קול קורא לחברות בנייה זרות לצורך ביצוע עבודות בנייה למגורים בישראל.
מדובר ביוזמה שללא ספק תפגע בחברות הבנייה הישראליות. לא זו בלבד שזה עלול לבוא על חשבון פרויקטים של קבלנים ישראלים, המשמעות היא גם שעובדים רבים ילכו הביתה. הרי אם יבואו חברות שלמות מחו"ל עם העובדים שלהן, לא יהיה צורך גם בעובדים הבכירים יותר, דוגמת מהנדסים, הנדסאים ואחרים, רובם ישראלים. אם אני ממשיל את זה על החברה שלי, לצורך העניין, מדובר ב־150 איש שעלולים להיוותר ללא עבודה".
פיילוט: אסירים יוכשרו לעבוד כפועלי בניין
הינה דוגמה לפתרון חדש ויצירתי למצוקת העובדים באתרי הבנייה: שירות בתי הסוהר השיק לאחרונה מיזם חדש, שבמסגרתו יוכשרו אסירים פליליים מכלא מעשיהו לעבוד בענף הבנייה. מדובר באסירים הנמצאים לקראת שחרור, שישולבו בענף בתום ריצוי תקופת המאסר. נכון להיום הסתיים הסבב הראשון של הפיילוט, שהוכתר בהצלחה. המיזם נעשה בליווי היזמית בילי רובין־ויצמן, שליוותה את כל השלבים ומקדמת בימים אלה את פתיחת המחזור השני.
המיזם הוא חלק ממדיניות נציב בתי הסוהר רב־גונדר קובי יעקובי לתמיכה במשק בשעת חירום, תוך בחינת חלופות תומכות לשיקום האסירים, ומנוהל בידי מחלקת קשרי קהילה בשירות בתי הסוהר. נכון להיום חסרים בענף הבנייה כ־100 אלף עובדים, וכל עובד מקצועי נוסף יכול לסייע. ברשות בתי הסוהר מסבירים, כי התוכנית נועדה לתת מענה חלקי לאתגר העובדים, תוך הענקת הזדמנות לאסירים פליליים, הנמצאים לקראת שחרור, לרכוש מקצוע מבוקש בשוק העבודה הנוכחי.
התוכנית כוללת הכשרה עיונית ומעשית מקיפה בתחומי הבנייה, ותימשך גם לאחר שחרורם של האסירים, באמצעות עבודה באתרי בנייה ברחבי הארץ, על־פי אזור המגורים שאליו האסיר משתייך. עוד נמסר, כי "מטרות המיזם הן כפולות: מחד לסייע בשיקום האסירים הפליליים, לרכוש מקצוע ולהכין אותם לחיים פרודוקטיביים מחוץ לכותלי בתי הסוהר, ומאידך לתרום לפתרון המחסור החמור בכוח אדם מיומן ומקצועי בענף הבנייה".
"אני מאמינה שמי שיהיה טוב, יכול להיות היזם והקבלן הבא של ישראל", אומרת רובין־ויצמן, יזמית הפועלת שנים ארוכות בתחום הנדל"ן ויוזמת התוכנית, ומוסיפה: "מאז הקורונה התחלנו לחשוב על הצורך במיזם, אבל המגפה חלפה, וזה נשכח. ואז הגיע 7 באוקטובר, וחייבים עכשיו עוד עובדים, יש מצוקה קשה, וחלק מהאתרים לא פעילים. העובדים שמגיעים מחו"ל, ואין הרבה כאלו, לא תמיד טובים, וזה הזמן לנסות משהו אחר. אם המיזם יצליח, ואני בטוחה שהוא יצליח, הוא יוטמע בעוד בתי סוהר בהמשך, ויהיו עוד הרבה עובדים. כולם מבינים שצריך מי שיבנה את הארץ, וכולם מבינים שצריך עבודה ישראלית. גם הכלכלה תתחזק מזה. לא מדובר בעובדים זרים שיוציאו הכסף החוצה לחו"ל".
באשר להכשרה, רובין־ויצמן מסבירה, כי "מדובר בהליך של כ־200 שעות במקצועות טיח, ריצוף ובניית בלוקים. אחרי ההכשרה הם יוכלו להשתלב בענף שצמא לעובדים. זה חשוב גם לענף וגם לאסירים משוחררים, שייצאו עם מקצוע ביד. חשוב לציין, שאין מדובר באסירים עם סיכון לחברה, כאלה שהואשמו בעבירות אלימות או רצח וכדומה".
עוד הוסיפה רובין־ויצמן: "ללא ספק יהיה מחזור נוסף, והוא יהיה גדול יותר. זה צו השעה ופתרון טוב למצוקה. אחרי שליוויתי את הקורס הראשון, אני יכולה להגיד שהמשתתפים כל כך רצו את זה, היו כל כך צמאים לזה. הם היו משננים הכול בערב ובאים עם שאלות. אחד האסירים אמר לי – 'נתת לי תקווה לחיים', וזה הדבר הכי גדול בסיפור הזה. הם מקבלים מקצוע וכיוון חדש, ומבחינתי, זה שווה הכול. חשוב לי גם להגיד מילה טובה לשב"ס, ששיתפו עם זה פעולה וקידמו".
במסגרת המיזם, 12 אסירים סיימו בהצלחה את הקורס ועברו הכשרה מקיפה בתחומי הבנייה. נציב בתי הסוהר אמר עם סיום ההכשרה: "סיום הקורס בהצלחה מדגיש את מחויבותנו לשיקום אסירים". גונדר אריק יעקב, ראש אגף האסיר, מסכם: "אנו גאים בסיומו המוצלח של קורס ההכשרה. הידע והמיומנויות שרכשו האסירים בתחום הבנייה, יספקו להם כלים חיוניים להשתלבות מהירה בשוק העבודה עם שחרורם".
משכורות ענק לא רק בהייטק
ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, שהשתתף ביוזמות להכשרת ישראלים לענף הבנייה והתשתיות ובתחום השיפוצים, מסביר שיש אופק משמעותי מאוד לצעירים או למבוגרים שרוצים להיכנס לתחום. "בדיוק לאחרונה הסתיים קורס להכשרת חרדים לענף הבנייה. בוגרי ההכשרה מקבלים אפשרות בחירה בין שני מסלולים טובים; הראשון מאפשר להם להיות שכירים בענף הבנייה, להתחיל מלמטה ולהתקדם. אבל יש להם אפשרות לעבור קורס בשיפוצים, לעבוד עם קבלן שיפוצים חצי שנה ואז לצאת לדרך עצמאית ולהרוויח הרבה כסף. אם עושים עבודה טובה, יש משכורת טובה מאוד. נכון, לא קל להכשיר את הישראלים, זו עבודה קשה והם יותר רוצים הייטק. אבל זה חשוב. אנחנו פונים גם לחיילים משוחררים וגם למובטלים ומסבירים להם שזה אופק כלכלי לא רע בכלל. בתוך חצי שנה אתה יכול לרכוש מקצוע".
נראל דמתי, מנכ"ל חברת אלטרון מקבוצת טרלידור, שעוסקת במתכות, מעניק דוגמה קונקרטית לתחום שבו הישראלים יכולים להשתלב, ומתייחס ליתרונות: "עבודת ייצור בתחום המתכת יכולה להיות משתלמת אפילו יותר מהייטק. אני ממליץ לכולם לצאת מהקונספציה של משכורות ענק שניתן להרוויח רק בהייטק, כי הזדמנויות כמו שקיימות היום בענף הבנייה, שמשווע לידיים עובדות, אסור לפספס. עובדים צעירים, עובדים בעלי ניסיון בתחומי הייצור והבנייה, שפונו או מחפשים עבודה, חיילים משוחררים שמחפשים עבודה, שהיא גם מועדפת וגם מאפשרת לחסוך סכומים גבוהים מאוד, ניתן למצוא היום בשפע". לדברי דמתי, ניתן להגיע למשכורות של 30-20 אלף שקל בחודש ואף יותר, אבל הכסף הוא לא הכול: "הם קמים בבוקר עם תחושת מטרה, הולכים למקום עבודה מסודר, מרגישים חלק ממסגרת, ובסוף החודש גם יכולים להביא הביתה משכורת שתכלכל את המשפחה, במיוחד בימים קשים כאלה של מלחמה. יש חוסר גדול מאוד היום בבעלי מקצוע בתחום המתכת, אם זה רתכים או מסגרים, ולכן הביקוש להם גדול. צעירים שלא בנויים לשבת מול מחשב כל היום או ללמוד תואר אקדמי, ואוהבים לעבוד בידיים - יכולים להתפרנס בצורה מאוד יפה".