נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התריע היום (שני) שאין להמשיך ולהעביר כספים בעת מלחמה לנושאים סקטוריאליים שאינם קשורים בה, והזהיר מפני עלייה נוספת בגירעון אם המלחמה תימשך מעבר לחודש הקרוב, "ולכן צריך להיות עם יד מאוד קפוצה בתחום הפיסקלי ולעשות שימוש בכספי הרזרבה התקציבית אך ורק, ואני מדגיש את זה, בנושא הביטחוני".
במסיבת עיתונאים שכינס הנגיד, לאחר שהגיש את הדוח השנתי של בנק ישראל כחוק לנשיא המדינה יצחק הרצוג ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ', הסתייג הנגיד במילים ברורות מאוד מהעברת מיליארדי שקלים ככספים קואליציוניים בעת הזאת של מלחמה מתמשכת והביע תקווה שההעברות האלה יסתיימו ולא יימשכו עוד.
"קיווינו ליעד גירעון נמוך בהרבה מזה שנקבע בסוף. היה צריך בהחלט להקפיא עוד נושאים, כמו את הכספים הקואליציוניים והסקטוריאליים. אפשר היה לעשות יותר לצמצום הגירעון", הדגיש נגיד בנק ישראל.
בהתייחסו לתקציב המדינה לשנת 2026 שצפוי להיות מאושר בימים הקרובים בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, אמר הנגיד כי זה אולי לא התקציב הטוב ביותר שאפשר היה לגבש בעת הזאת אולם נוכח הנסיבות זהו מצב עדיף שכן "תקציב המשכי הוא דבר לא טוב ולכן צריך תקציב מדינה בר קיימא למדינה".
הנגיד התבקש להתייחס גם למס החד פעמי של שלושה מיליארד שקלים שהוטל ברגע האחרון על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, במקום מתווה מס לחמש השנים הבאות. הנגיד הסתייג מהטלת מס סקטוריאלי על מגזר מסוים אחד, אך כאשר דרוש כסף לניהול המלחמה הפתרון שהתקבל מניח את הדעת: "אנחנו באופן עקרוני נגד מיסוי סקטוריאלי, אולם לפחות עכשיו מדובר בשלושה מיליארד שקלים, שהם משהו חד שנתי ולא קבוע, וזה היה פתרון הגיוני לעת הזאת?".
בהתייחסו לגידול העצום בתקציב הביטחון ב-32 מיליארד שקלים ולחשש שהוא יזנק עוד באביב, אמר הפרופ' ירון כי "קיימת כמובן כעת אי ודאות ויתכן שיהיה צורך להשקיע עוד משאבים בביטחון. תלוי מה תהיה הסביבה הגיאופוליטית ומה יקרה בסוף המערכה הזאת. אם נשקיע עוד 350-300 מיליארד שקל כפי שקבע ראש הממשלה בעשר השנים הבאות, זאת תהיה כבר הוצאה כבדת משקל וצריך לכן לראות לאן יתפתח תקציב הביטחון בהמשך בנסיבות הקיימות".
נגיד בנק ישראל הזהיר משימוש ברזרבה התקציבית לנושאים שונים שאינם קשורים למלחמה והדגיש כי "יש לעשות בכספי הרזרבה אך ורק שימוש חיוני. כל יום לחימה עולה כסף רב. לכן, ככל שהמלחמה תימשך נצטרך להשתמש בכספי הרזרבה רק לעניין הזה".
