במקרה של פטירה חלילה, המשפחה האבלה מתמודדת בשני מישורים עיקריים - הרגשי והכלכלי. במישור הרגשי התא המשפחתי מתמודד עם אובדן משמעותי, שספק אם הזמן יכול לרפאו. לעומת זאת, במישור הכלכלי יכולת ההתמודדות תהיה תלויה מאוד בתכנון שבוצע מראש. כדאי ורצוי לצמצם את הבלבול הכלכלי המאפיין תקופה זו ע"י היכרות של כלל הנכסים שהיו על שם הנפטר, והדרך הנכונה להעברתם ליורשים.
על מנת שרצונו של הנפטר יתממש במלואו, ועל מנת לשמר כלכלית את העתיד המשפחתי, יש חשיבות לתכנון נכון. "ממון" ו-ynet גיבשו עבורכם מדריך בנושא באמצעות גיל הרשקוביץ המשמש בין השאר כמתכנן פיננסי ומתכנן פרישה בקבוצת קלי.
להיות מוכן זה כוח
כל אדם, לא רק אנשים מבוגרים, טוב יעשה אם יתכנן את העברת רכושו לאחר שילך לעולמו. כדי לעשות זאת יש חשיבות להכרה של מספר מושגים. אחד מהם הוא ייפוי כוח מתמשך. ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי שמאפשר לנו לקבוע מי ידאג לנו בעתיד, ובאיזה אופן כאשר לא נהיה כשירים לקבל החלטות (מבחינה פיזית או מנטלית).
אדם שעורך מסמך זה יכול להעניק ייפוי כוח מתמשך לכלל ענייניו - האישיים, הרכושיים והרפואיים, או רק לחלקם. עריכת ייפוי הכוח המתמשך והחתימה עליו מתבצעות בפני עורך דין שעבר הסמכה לכך.
כמו כן, חשוב להכיר גם ייפוי כוח רפואי מתמשך. לדברי גיל הרשקוביץ "מסמך זה מאפשר לבחור מראש מי יקבל עבורנו החלטות בעניינים רפואיים בלבד במועד שבו כושר השיפוט שלנו יפגע ולא נהיה מסוגלים לקבל החלטות רפואיות. ייפוי כוח זה ניתן לערוך בפני רופא, פסיכולוג, עו"ס, אח/אחות או עו"ד".
מושג נוסף שחשוב להכיר הוא סעיף אריכות ימים. סעיף זה רלוונטי לחשבונות בנק בבעלות משותפת. כאשר סעיף זה חל אנו מורים לבנק לאפשר המשך פעילות שגרתית בחשבון גם בתקופה בה טרם הוסדר נושא הצוואה או הירושה. סעיף זה נחתם בבנק בו מתנהל החשבון שלנו.
לצורך ההמחשה, בני זוג שאינם חתומים על סעיף זה ומנהלים חשבון בנק משותף, במקרה פטירה של אחד השותפים, הפעילות בבנק תיחסם לחלוטין גם לפעילות שוטפת. יש להדגיש כי סעיף זה לא מקנה לשותף שנותר בחיים בעלות על הכסף שנשאר בחשבון המשותף, ואיננו גובר על דיני הירושה, ולכן אם יתברר שהשותף משך כספים השייכים ליורשים אחרים, הוא ייאלץ להשיבם ליורשים החוקיים של נפטר, ועל כן בכל מקרה הבנק ידרוש לקבל צו קיום צוואה/ירושה.
ולבסוף, כולם מודעים למסמך הצוואה. מדובר במסמך בו אנו קובעים מי יירש את נכסינו לאחר הפטירה. בהיעדר צוואה, על היורשים להוציא צו ירושה. באופן כללי, על מנת לבצע פעולות בנכסי הנפטר נדרש להציג צו ירושה או צו קיום צוואה. בהיעדר צוואה, רכושנו מתחלק בין היורשים לפי חוק ירושה. על מנת שנוכל לממש את רצוננו בחלוקת ההון לאחר הפטירה ולבצע התאמות אישיות, עלינו לערוך צוואה כדין המסדירה את נושא חלוקת הנכסים לאחר הפטירה.
אבינו בן ה-80 נפטר. הוא לא הותיר צוואה ולא מסמך שמציין בפנינו מה רכושו. מה ניתן לעשות כדי לאתר הרכוש?
לדברי הרשקוביץ יש אתרים שחייבים להכיר כאשר מבקשים לאתר רכוש ויש פעולות שניתן לעשות רק בחייו של אדם.
מסלקה פנסיונית - אתר ממשלתי המסייע לאתר את כלל החסכונות הפנסיונים, פעילים ושאינם פעילים. המסלקה מספקת מידע מפורט ועדכני אודות חסכונות אלו, כגון צבירות עדכניות, מסלולי השקעה ועוד. על מנת לקבל גישה למסלקה הפנסיונית, עלינו לקבל הרשאה מבעל החשבון, ולכן במקרה פטירה לא ניתן להוציא את המידע. לכן עלינו להיערך מראש, לרכז את הנתונים כל עוד המבוטח בחיים. עלות הוצאת המידע באופן חד פעמי היא 20 שקל.
הר הכסף - אתר ממשלתי המיועד לאיתור חשבונות פנסיונים שאינם פעילים באופן שוטף, וכן לאיתור חשבונות בנק שאינם פעילים. האתר מספק מידע בדבר קיומם של כספים או חשבונות, והיכן הם נמצאים ללא פירוט נוסף. למנוע חיפוש זה ניתן להיכנס 10 פעמים לכל היותר. ניתן להוציא את המידע גם עבור אדם שנפטר.
הר הביטוח - אתר ממשלתי המאפשר לאתר את כלל מוצרי הביטוח. האתר מציג את החברה המבטחת, את מספר הפוליסה, העלות שלה ועוד. על מנת לקבל את פרטי הפוליסה וגובה הכיסוי, האתר מפנה לאיזור האישי אצל כל אחת מחברות הביטוח. ניתן להוציא את המידע גם עבור אדם שנפטר.
לדברי הרשקוביץ "היערכות מוקדמת והוצאת המידע מאתרים אלו מבעוד מועד, תחסוך זמן יקר ותקל את ההתנהלות הכלכלית של המשפחה ברגע הקשה".
במקרה של אדם שנפטר, מה יכולים לעשות השארים או המוטבים על מנת לדעת האם מגיעים להם כספים?
הרשקוביץ מסביר כי על מנת לדון בנושא צריך להבין מה זה שארים ומי הם המוטבים. באופן כללי, שארים הם בן או בת הזוג של הנפטר, כולל ידועים בציבור שגרים באותה דירת מגורים, וכן צאצא של הנפטר שהיה תלוי בו בעת פטירתו. מוטבים הם מי שהאדם מציין באופן יזום ומפורש כזכאים לקבלת הכסף (אין מגבלה רק לבני משפחה).
באשר למוסד לביטוח לאומי, מסביר הרשקוביץ כי עלינו לבחון זכאות לקבלת קצבת שארים/מענק שארים: "לדוגמא, זוג אזרחים ותיקים שקיבלו קצבת זקנה וביטוח לאומי על סך 2,000 ש"ח כל אחד, במקרה פטירת בן הזוג, לרוב תהיה האלמנה זכאית לקבלת קצבת שארים מביטוח לאומי על סך כ-1,000 ש"ח, בנוסף לקצבת הזקנה שקיבלה עד אותה העת על סך 2,000 ש"ח.
כמובן שיש גם לבדוק בקרנות פנסיה/ביטוחי מנהלים. בין אם הנפטר יצא לגמלאות או טרם, עלינו לבחון אם קיימות אפשרויות לקבלת קצבה חודשית עבור השארים/מוטבים. כל זאת, בהתאם לתנאי הזכאות של המוצר הפנסיוני. לדוגמא, בקרן פנסיה עם כיסוי ביטוחי לשארים, בן הזוג שנותר בחיים יקבל קצבה לכל ימי חייו. בקופת גמל או ביטוח מנהלים לרוב יתקבל הסכום כחד פעמי.
בנוסף, יש לבדוק אם היה קיים ביטוח חיים. יש לבחון את הזכאות לפיצוי מול מוצרי הביטוח השונים - סכום חד פעמי למקרה פטירה או הכנסה קבועה לתקופה קצובה. ללא מעט אנשים קיים ביטוח חיים מטעם מקום עבודתם, והם אינם מודעים לכך, מה שמוביל הרבה פעמים לאובדן הפיצוי.
פעולות נוספות שכדאי לבצע לאחר פטירה
חשבונות הבנק - אחרי הפטירה יש להסיר את הנפטר מחשבון הבנק, ובמקרה שנותר אלמנ/ה מבוגרים, יש לשקול להכניס בן משפחה נוסף כשותף בחשבונות הבנק.
משרד הרישוי - להעביר את הבעלות על הרכב ע"ש בן הזוג/היורש.
בית אבות - לא מעט מבוגרים שוהים בבתי אבות הדורשים פיקדון בכניסה, יש לברר מול בית האבות כמה פיקדון נשאר לטובת המשפחה.
תשלומי ביטוח - רלוונטי אם הייתה זכאות לכיסוי נכות/סיעוד ושולמו זכויות בגינה לעו"ד או לחברת מיצוי זכויות. לדברי הרשקוביץ, "לרוב נותני שירות אלו גובים שכר טרחה מראש בהתאם לתשלום/הטבה שהמבוטח קיבל. יש לבחון אם אכן בוצע תשלום שכר טרחה מראש ולבחון אפשרות קבלת החזר".
*הסקירה המובאת בכתבה אינה מהווה יעוץ משפטי.
