בית משפט מחוזי מרכז פסק פיצויים של מיליוני שקלים להוריה של מפתחת תוכנה עיוורת שנפגעה מרכב בבוקר שבו הייתה אמורה להתחיל את יום העבודה הראשון שלה בחברת אמדוקס. כחמש שנים לאחר התאונה, בגיל 30, נפטרה המנוחה כתוצאה מסיבוכי הפציעה. לדברי השופט שי משה מזרחי, "המנוחה לא נתנה לאיש או דבר לעמוד בדרכה להצלחה, חרף כבדות ראייתה. הוכח כי למרות מגבלותיה, הצליחה המנוחה להתקבל לעבודה בחברה מן הגדולות במשק הישראלי". באשר להפסדי ההכנסה של המנוחה, קבע השופט סכום פיצוי של 3.7 מיליון שקל.
פסק הדין ניתן בתביעה שהוגשה על ידי הורי המנוחה והעיזבון כנגד נהג הרכב שהיה מעורב בתאונה וחברת הביטוח שביטחה את הרכב, ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית. השופט ציין בפסק דינו כי אין חולק על חבותם של הנתבעים לפצות את העיזבון בגין התאונה.
התאונה אירעה כאשר המנוחה חצתה כביש בדרכה לעבודה, והרכב הנהוג על ידי הנתבע פגע בה. המנוחה נחבלה בראשה ומאז לא שבה אליה הכרתה המלאה, עד שנפטרה בשנת 2020.
לפי עדות הוריה של המנוחה, שיוצגו על ידי עו"ד יוסי אייכנברונר ממשרד עורכי דין ויצמן-אייכנברונר, למרות מגבלת הראייה המנוחה תפקדה בילדותה כילדה רגילה ולמדה במסגרות חינוך רגילות. לאחר סיום התיכון התנדבה לשירות לאומי, ועם סיום השירות למדה מוזיקה. לימים שיפרה את ציוני הבגרות, עברה מבחן פסיכומטרי והחלה ללמוד מדעי המחשב, ובהמשך התקבלה לעבודה כמפתחת תוכנה באמדוקס.
במהלך המשפט העידה נציגת אמדוקס וטענה בתצהירה כי החברה דוגלת בגיוס אנשים עם מוגבלות ורואה בהם חלק בלתי נפרד מעובדי החברה. עוד טענה כי שכרם של העובדים בעלי המוגבלות אינו שונה מזה של עמיתיהם לעבודה שאינם מוגבלים, לרבות הטבות ובונוסים.
בשבוע שעבר, כמעט עשור לאחר התאונה, הכריע בית המשפט בשאלת הפיצוי לעיזבונה ולהוריה, וקבע כי הפיצוי יעמוד על 4.1 מיליון שקל, כולל שכר טרחה.
המוקד המשפטי נגע לשאלת "פוטנציאל ההשתכרות" של המנוחה. השופט קבע כי "בכל הנוגע למנוחה, הוכחו כישוריה. המנוחה עשתה דרך ארוכה חרף מגבלתה והוכיחה כי כבדות ראייתה אינה עומדת לה לרועץ, אף לא כאשר מדובר במקצוע הדורש עבודה של שעות ארוכות מול מחשב. היא התקבלה לעבודה באמדוקס בזכות כישוריה וחרף מגבלתה". השופט קבע מדרג שכר המשקף שכר נמוך יותר לשנים הראשונות כמתחילה, ועלייה עד לשכר הממוצע בענף ההייטק.
עו"ד יוסי אייכנברונר צילום: מיכל קושרוב מעו"ד יוסי אייכנברונר, בא כוח ההורים, נמסר: "פסק הדין שניתן הוא ניצחון של הרוח האנושית ואמירה חברתית מהדהדת: מוגבלות אינה תקרה למימוש פוטנציאל. בית המשפט קיבל את טענותינו העקרוניות וניפץ את הסטריאוטיפ לגבי המנוחה; נקבע כי עיוורונה לא היווה חסם ליכולת השתכרותה. בצעד תקדימי וצודק אימץ בית המשפט את עמדתנו וקבע כי בסיס השכר לחישוב 'השנים האבודות' יהיה לפי השכר הממוצע בהייטק. זאת, למרות שהתאונה הטראגית אירעה ביומה הראשון לעבודה, תוך העדפת חוזה ההעסקה וכישוריה הייחודיים על פני סטטיסטיקות יבשות. עבור המשפחה, שום סכום לא ישיב את בתם, אך ישנה נחמה פורתא בכך שמערכת המשפט ראתה את הילדה כפי שהייתה - צעירה מבריקה ופורצת דרך, ופסקה פיצוי הולם המשקף את העתיד המבטיח שנגדע".
מביטוח חקלאי נמסר בתגובה: "פסק הדין טרם נלמד לעומקו, ולאחר בחינתו תשקול החברה את צעדיה".
