פרס נובל בכלכלה לשנת 2025 הוענק לישראלי-אמריקני יואל מוקיר (79) מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב, פיליפ אגיון (69) מ-INSEAD בצרפת ופיטר הוויט (79) מאוניברסיטת בראון בארה"ב על "עבודתם פורצת הדרך בהסבר כיצד חדשנות מניעה צמיחה כלכלית ארוכת טווח. מחקרם המשותף מגשר בין היסטוריה, תיאוריה ומדיניות, ומאיר כיצד רעיונות והתקדמות טכנולוגית מעצבים שגשוג לאורך מאות שנים", נמסר בנימוקי הוועדה לבחירתם.
מוקיר נולד בלידן שבהולנד, למשפחה של יהודים הולנדים ששרדו את השואה. כשהיה בן שנה בלבד, אביו, שעבד כפקיד ממשלתי, נפטר ממחלת הסרטן ואמו עלתה איתו לישראל וגידלה אותו בחיפה. את לימודיו האקדמיים החל באוניברסיטה העברית בירושלים, שם קיבל תואר ראשון בכלכלה והיסטוריה בשנת 1968. בהמשך השלים תואר שני ושלישי בכלכלה באוניברסיטת ייל בארה"ב, כשעבודת הדוקטורט שלו עסקה בצמיחה תעשייתית וקיפאון בארצות השפלה בין השנים 1850-1800.
2 צפייה בגלריה
יואל מוקיר
יואל מוקיר
יואל מוקיר
(צילום: Agence Opale / Alamy Stock Photo)
לאחר תקופה קצרה כמרצה באוניברסיטת ייל, הצטרף מוקיר לסגל אוניברסיטת נורת'ווסטרן בשנת 1974, שם הוא עובד עד היום. במהלך הקריירה שלו הנחה או היה שותף בהנחיית יותר מ-50 סטודנטים לדוקטורט. מאז 2001, הוא גם מכהן כעמית מחקר בבית הספר לכלכלה על שם איתן ברגלס באוניברסיטת תל אביב.
מוקיר מקבל מחצית מהפרס "על שזיהה את התנאים המקדימים לצמיחה מתמשכת באמצעות התקדמות טכנולוגית". מחקריו הראו כיצד תרבות, ידע ומוסדות יוצרים קרקע פורייה לחדשנות. עבודתו מקשרת בין המהפכה התעשייתית להתפתחות הרחבה יותר של רעיונות, ומדגישה כי חברות משגשגות כאשר סקרנות וניסוי זוכים לתגמול.
המחצית השנייה מחולקת בין פיליפ אגיון ופיטר הוויט עבור "תיאוריית הצמיחה השומפטריאנית פורצת הדרך שלהם שינתה את הבנתנו לגבי כלכלות מודרניות באמצעות מידול כיצד חדשנות מחליפה באופן מתמיד טכנולוגיות וחברות ישנות בחדשות", נמסר.
2 צפייה בגלריה
פיטר הוויט, פיליפ אגיון ויואל מוקיר
פיטר הוויט, פיליפ אגיון ויואל מוקיר
ההכרזה על פיטר הוויט, פיליפ אגיון ומוקיר
(צילום מסך מתוך חשבון ה-X של פרס נובל)
"תהליך דינמי זה, שמוכר כהרס יצירתי, לא רק מניע פריון אלא גם מדגיש את חשיבותם של חינוך, תחרות והשקעה במחקר בשמירה על תנופת הצמיחה. יחד, הזוכים סיפקו מסגרת מקיפה המסבירה מדוע חדשנות היא המנוע האמיתי של התקדמות, וכיצד חברות יכולות לטפחה באופן אחראי. תובנותיהם משפיעות על דיונים עכשוויים בנושאי אי-שוויון, מדיניות תעשייתית ופיתוח בר-קיימא, מה שהופך את פרס 2025 לחגיגה של רעיונות הממשיכים לעצב מחדש את עולמנו".

"עדות נוספת ליוקרתו של המחקר הישראלי בעולם"

פרופ' אמל ג'מאל, דיקאן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב: "ביום היסטורי זה, אנו גאים לברך את חברנו פרופ' יואל מוקיר על זכייתו בפרס נובל בכלכלה. פרופ' מוקיר מלמד באופן קבוע כמרצה אורח בבית הספר לכלכלה ע"ש איתן ברגלס באוניברסיטת תל אביב וזכייתו מהווה כבוד גדול עבורנו. זו עדות נוספת ליוקרתו של המחקר הישראלי בעולם ולמעמדו הרם של בית הספר לכלכלה"
פרופ' ניתאי כץ ברגמן, ראש בית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב: "פרופ' יואל מוקיר מלמד אצלנו כמרצה אורח שנים רבות בבית הספר לכלכלה. הוא חוקר בעל שם עולמי שתרם רבות למחקר בכלכלת צמיחה, ואנחנו שולחים לו מכאן ברכות חמות. זהו יום מאוד משמח עבור כולנו".

10 מיליון קרונה שוודית

הזוכים בפרס מקבלים 10 מיליון קרונה שוודית (כ-900 אלף דולר). בניגוד לפרסים אחרים, פרס נובל לכלכלה, או בשמו הרשמי: פרס נובל למדעי הכלכלה מטעם הבנק השבדי לזכרו של אלפרד נובל - לא נוצר על ידי מייסדי הפרס. הוא נוצר על ידי ריקסבנקן, הבנק השבדי המרכזי הראשון, בשנת 1968, והזוכה הראשון בו הוכרז שנה לאחר מכן.
בשנה שעברה (2024) הוענק הפרס לדארון אג'מולו, סיימון ג'ונסון וג'יימס א. רובינסון, בין היתר בזכות מחקריהם בנוגע לאופן שבו מוסדות כלכליים ושלטוניים משפיעים על שגשוג.