אריאל טיגר, מנכ"ל חברת EverC - סטארטאפ ישראלי שמתמחה בניהול סיכונים ותובנות מבוססות בינה מלאכותית עבור ספקי סחר אלקטרוני ותשלומים ברשת, כבר לא מתרגש מזה שברשתות מתנהל סחר בבני אדם, באיברים, בכדורים מזויפים ובנשק. אחרי הכל, זו המציאות בה הוא נתקל מדי יום בעבודתו.
מכאן הוא מנסה להסביר את התופעות הללו וגם מציע פתרונות למאבק בתופעות. "איברים מגיעים לשוק מסיבות שונות. לפעמים מדובר באדם שהסתבך עם המאפיה או עם השוק השחור, וארגון פשע מציע לו לשלם את החוב בתמורה לאיבר. לעיתים מתקיימת שדידת איברים מתיירים במהלך טיול, כשלא אחת רופאים מקומיים במדינות שונות, שאנשים מבקשים מהם טיפול, נותנים לאנשים אלו, שנמצאים במצוקה, חוות דעת, שעליהם לעבור ניתוח דחוף להצלת חיים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
"ה'סיפור' אינו נכון כמובן, והקורבן מתעורר לאחר הניתוח ללא איבר מסוים. איברים שהושגו בדרכים כאלו נמכרים בסכומים מטורפים במקומות אנונימיים כמו בדארקנט. קיימות אלפי רשתות פרטיות שמאפשרת לאנשים לתקשר תחת אנונימיות, ושמתרחשות בהן פעילויות בלתי חוקיות".
טיגר מספר איך מנסים להתמודד עם הדברים: "רק במאי האחרון עדכנה אחת האנליסטיות שלנו על חשד שבאחד האתרים מתקיים סחר באיברים תחת כיסוי של סיפור אחר. היא איתרה את הדפוס, שהיה כניסה לאתר מסוים ב-Deep web ("הרשת העמוקה" שמכילה מידע שאינו ניתן למיפוי על ידי מנועי חיפוש), משם נוצר קשר לאתר באינטרנט בו ניתן לבצע את התשלום באופן לגיטימי. אומנם, ביקשו שם תשלום עבור טובין חוקי, אבל היה לה ברור שבתמורה מקבלים איברים להשתלה. היא התעקשה, החלה להתכתב עם אותם סוחרים וקיבלה מחירים. לדוגמה, מחיר לב עמד על כמיליון דולרים, כליה נמכרה בתמורה ל-200 אלף דולר, כשלכל אלו סיפקו הסוחרים תמונות 'קטלוג'.
"בהמשך שלחו לה מספר חשבון בנק להעברת הסכום, או מספר חשבון בפלטפורמות מסוימות להעביר דרכן את התשלום, ובדיוק לזה היא חיכתה. החקירה שלנו התמקדה בלהבין איך המוכרים מקבלים את הכסף, כשהכוונה איננה למטבעות קריפטו, אלא לרגע בו מתחיל להיות מעורב אמצעי תשלום לגיטימי, כמו העברת תשלומים בפלטפורמות מסחר של מוצרי צריכה, שלמרביתנו יש חשבונות בהן. מכיוון שדרך חשבונות כאלו לא יכול להיות מועבר סכום של מאות אלפי דולרים בבת-אחת, המוכרים ביקשו לחלק את הסכום למנות קטנות יותר, שיועברו בערוצי תשלום שונים.
"כשהיינו בטוחים פנינו ללקוחות שלנו שהם בין היתר בנקים מהגדולים בעולם, וחברות אשראי, שמחויבים על פי חוק לדווח לרשויות שמגיע אליהן מידע המעיד על פשע. מספר שבועות לאחר מכן קיבלה החברה שיחת טלפון מאחד הבנקים הגדולים בו הבינו שהסחר הזה היה פוגע בהם. הם הודו לנו והעבירו זאת לרשויות החוק".
גל זיופי ויאגרה וסחר בבני אדם
נכון להיום מועסקים ב-EverC הישראלית, שהיא חברה גלובלית, כ-160 עובדים בארץ ובעוד מדינות, בהן ארה"ב, הולנד, אוקראינה וסין. בצוות העובדים הבכיר נמצאים מומחי תעשייה בתחום המסחר המקוון והתשלומים ברשת, כמו סמנכ"ל המחקר והפיתוח אסף זהר, בעל תואר שני ודוקטורט במדעי המוח מהאוניברסיטה העברית, שפיתח בחברה בה עבד לפני שהצטרף ל-EverC אלגוריתמים לזיהוי התנהגות זדונית ברשת, או ישי פרוינד, סמנכ"ל המוצר, לשעבר מנכ"ל eBay ישראל. לפני כשנה וחצי מונתה מאיה שבי כחוקרת בכירה בחברה, והיא מתמחה בחקר שיטות תשלום והונאות.
החברה, שקמה ב-2015, החלה להתרחב על רקע הצמיחה בעולם של הסחר האלקטרוני ועם הביקוש הגדל לפתרונות מהסוג אותו היא מפתחת. בסבבי הגיוסים שלה גייסה עשרות מיליוני דולרים ממשקיעים. טיגר עצמו השקיע בחברה מהונו ב-2018, וב-2021, לאחר שחזר לישראל עם משפחתו מארה"ב, בתום שהייה של 14 שנים שם, נכנס לנעלי המנכ"ל. יש להדגיש שהחברה אינה מספקת שירותים ללקוחות קצה פרטיים.
"את החברה הקימו שלושה חבר'ה שהגיעו מתחום של ניהול סיכונים, שהבינו את חשיבות כניסת האינטרנט לסחר", מסביר טיגר. "כל נושא הקניות ברשת, ואיתו הזיופים והסחר, תפס תאוצה בעשור האחרון ובעיקר אחרי הקורונה, כשאנשים הפסיקו לצאת מהבית. ככל שהקניות באינטרנט עלו, הפך משמעותי כל התחום של ניהול סיכונים ברשת. למשל, את כגולשת לא תחשבי שבצד השני 'עובדים עליך'. את רואה אתר ואם הוא מוכר לך, תקני בו ולא תחששי שמהצד השני יש בעצם בלדר, שמנצל את התמימות שלך, מוכר לך משהו מזויף והכסף שלך עובר לידי עבריינים. זו השיטה בעצם.
"אנחנו יודעים שכ-16% מהאתרים משנים את עורם, אומרים שעושים A והופכים ל-B. אתה אומר שאתה מוכר פרחים ובעצם מוכר מוצר אחר. מכיוון שהסליקה עוברת דרך הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, הם, וחברות קמעונאיות ענק ברשת, חייבים לדעת מה מתרחש באתרים האלו, והם הלקוחות שלנו. לכן גם משקיעים בנו סכומים של מיליוני דולרים".
דוגמה נוספת עליה מספרים בחברה היא גילוי רשת זייפנים שייצרו כדורי ויאגרה בשווי מיליוני דולרים במפעלים סינים. הסיפור החל במאי האחרון בעקבות פנייה של אחת מחברות האשראי הגדולות בארה"ב ל-EverC בבקשה דחופה, לאחר שה-FBI עדכן אותם על גל זיופי ויאגרה. הדגש היה שכל מי שמעורב בתהליך הסליקה עבור הזייפנים ייראה בעיניי הממשל כחלק מההונאה. "למעורבים היה ברור שאין טעם לרדוף אחרי מוכרים שונים כי ברגע אחד אפשר לפתוח או לסגור חנות אינטרנטית. לעומת זאת, עצירת מכירת המכונות שמאפשרות לייצר כדורי ויאגרה מזויפים תהיה מהלך נכון לבלימת גל הזיופים ופגיעה בחוליה קריטית של האופרציה", מספר טיגר.
הוא מוסיף: "התחלנו לדבר עם מוכרים שונים בשפה ובסלנג שלהם כדי לנסות לקנות את המכונות. במסגרת התהליך הובן אילו ערוצי תשלום יש לחסום, כשההערכה היא שעד שהחולייה נתפסה הצליחו הזייפנים לייצר כדורים בשווי של מיליוני דולרים. אחרי הוויאגרה התרופה הכי מזויפת היא הריטלין. בעיקרון, שוק התרופות המזויפות בארה"ב נאמד בהיקף של כארבעה מיליארד דולר בשנה".
אחד התחומים הקשים להכלה ולפיצוח, מספרים בחברה, הוא סחר בבני אדם. "יש המוני סיפורים עצובים של רשתות שפועלות כדי לאפשר למהגרים לצאת ממקומות מסוימים בעולם למדינות אחרות בדרך לא חוקית", אומר סמנכ"ל המחקר אסף זהר. "ברוב המקרים לא מדובר בפושעים אלא באנשים שרוצים עתיד טוב יותר, ואת זה מנצלים עבריינים שמציעים להם שירות של נתיב הסתננות לא חוקי, במהלכו הם שואבים אותם למעגל של זנות ומסרסרים בהם. לפי קודים מסוימים של שפה, אנחנו יודעים למצוא את האתרים בהם יש תמונות של אותם אנשים בוגרים או ילדים, שמפורטות בהם גם עלויות, איפה נפגשים איתם ומה אפשר או אי-אפשר לעשות איתם. לכל אלו אנו מגיעים באמצעות טכנולוגיה מתוחכמת ומודלי בינה מלאכותית מתקדמים".
"סחר בבני אדם והקשר שלו לתעשיית סחר במין, הוא אחת הבעיות הגדולות בעולם וגם בישראל", אומרת מאיה שבי, שחוקרת את הנושא. "71% מהקורבנות, בהם נשים וילדים, לא רצו להיקלע לסיטואציה. באמצעות הניסיון, הידע והטכנולוגיה שאנחנו מביאים לתעשייה, אנחנו מזהים את התרמיות בתעשייה".
איך?
"למשל, כשרואים פרסומות לשירותי ליווי וחדרים להשכרה, בכל מקום. יש סלנג מסוים שמזהים אותו, שמחבר לכך שמדובר בהשכרת חדרים למטרות לא חוקיות, למסאז' שהוא לא בדיוק מסאז'. רואים מה הלקוחות כתבו, מה השיבו להם ואפשר מזה להבין, למשל, שהמסאז' אינו חוקי, שהוא לא רק מסאז'. בארה"ב עושים הרבה למניעת התופעה הזו, בישראל עדיין לא מספיק".
איך זה מתחבר ללקוחות שלכם, כי אתם B2B (עסק לעסק), ולא פונים ללקוחות פרטיים.
"סוחרים בכל מוצר צריכים לקבל תשלום עבור המוצרים שהם מוכרים ומחכים לזה", מסביר זהר. "אנחנו סורקים את האתרים, כשהחשד הופך סביר, כשזה מגיע לסליקה של הכספים. אנחנו שולחים את הממצאים ללקוח, שעדיין לא יודע שאתר מסוכן נמצא תחת הפורטפוליו שלו, ומשמש למטרות כאלו. הממצאים והדוח נשלחים גם לרשויות החוק, והם מחליטים מה לעשות עם המידע. אנחנו סורקים מידי יום עשרות מיליוני אתרים ומוצרים, ומחלצים מהם מידע, הכל בהתאם למה שהלקוחות מבקשים מאיתנו".
עד כמה הפעולה שלכם מקובלת בחוק. זה נחשב לסייבר הגנתי או התקפי?
"מכיוון שאנחנו B2B, אני יכול רק להמליץ", אומר טיגר. "למעשה, אני משמש מערכת התרעה, כשההחלטה מה לעשות עם הממצאים נמצאת בידיהם. לרוב הם מקשיבים למה שאנחנו אומרים להם. אנחנו מדברים על מאות לקוחות שיש לנו, כשעבור כל לקוח מדובר בהרבה מאוד כסף אם הוא נקלע לסיטואציה שמסכנת אותו.
"אחת הדוגמאות הטובות ביותר לכך היא מה שקרה עם אתר הקניות הענק ברשת, WISH, שנכון להיום יש לו מעל ל-150 מיליון משתמשים. רוב המוצרים המופיעים באתר ובאפליקציה מגיעים מיצרנים וסוחרים סיניים. בנובמבר 2021 קראו שרים מצרפת לחרם על השוק כתוצאה מדוח שפורסם, ממנו עלה שמתוך מדגם של 140 מוצרים, 45% מהצעצועים, 90% ממוצרי החשמל ו-62% מפריטי התכשיטים, נחשבו למסוכנים. כתוצאה מכך, האתר והאפליקציה לנייד נמחקו מהרשימה בצרפת. באוקטובר 2022 חתמו איתנו WISH על הסכם למאבק בזיופי מוצרים כדי לקבל את היכולת לזהות מוצרים מסוכנים, לא חוקיים ומזויפים תוך שניות באמצעות טכנולוגיית הבינה המלאכותית שלנו. במרץ האחרון חזרה WISH לפעול בצרפת".
מי ינצח במלחמה, אתם או הפושעים?
"כולם, ולא רק אנחנו, מסתכלים ורצים אחרי טכנולוגיה חדשה. החשש הגדול ביותר הוא שהיא תיפול לידיים הלא נכונות, וזה קורה. לכן עלינו להיות הכי טובים במה שאנחנו עושים ולסגור פרצות, ולזכור, כשכל הזמן יהיה משהו חדש. זו מלחמה קבועה וזו העבודה שלנו. לא אחת אני מגדיר את העבודה שלנו אל מול הלקוחות כמהפכה התעשייתית של הזמן הזה. אנחנו רוצים לשנות את העולם כדי להציל אותו מסיכונים וזיופים, שיהיה יותר קל וטוב לחיות בו. נראה לי שאנחנו עומדים בכך".
